אם תשאלו את אנשי מחלקת המכירות של חברת פיג'ו, מדוע החברה הצרפתית מייחסת חשיבות כה גדולה לדגם 2008, מיד תוצפו תרשימים, טבלאות ועקומות ובהם מספרים ועובדות; העובדות הוצגו לפנינו בהשקת 2008 בשטרסבורג, אשר בצרפת, וחיזקו את אשר ניתן לראות זה מכבר ברחבי מערב אירופה וגם בכבישי ישראל.
למרות שרוב מכירות הרכב באירופה עדיין מתרכזות בסגמנט Bו-C, נראה כי בשנים האחרונות התייצבו להן מכירות מכוניות הסטיישן וגרסאות המיניוואן (MPV) בסגמנטים אילו ואף דעכו, זאת בעוד ג'יפונים עירוניים נמכרים במספרים הולכים וגדלים. בקבוצה זו לא מדובר ברכבי "ארבע על ארבע" מסוקסים שאתם ניתן לחצות מדבריות, אלא בכלי רכב משפחתיים המציעים מרווח גחון משופר, לעיתים בעלי הנעה כפולה ובעיקר מראה מעוצב ותנוחת ישיבה גבוהה ושולטת לנהג/ת.
מכונית גלובלית
את 2008 מציגה פיג'ו כמכונית גלובלית אותה היא מייצרת כרגע בצרפת, אך אמורה להוסיף קווי ייצור מקומיים בסין ובברזיל, וזאת כדי לתת מענה לביקוש הרב לו מצפה החברה בשווקים אלו.
עיצוב ה-2008 מאופק; בעוד שקפטצ'ור של רנו, שהוצג לא מכבר, וג'וק של ניסאן, מציעים עיצוב שובב וצעיר, אך כזה שלעיתים יעורר מחלוקת, עם 2008 מנסה פיג'ו לפנות לקהל רחב יותר. היא עושה זאת עם עיצוב זורם, בוגר ונאה למראה - עם נגיעות דגם 208, עליו 2008 מבוסס. עיצוב הפנסים הקדמיים והאחוריים, קו תקרת הרכב המעובה, מסילות גג, קימורי הרכב ועיצוב הפגושים, כולם מעוצבים באופן מאופק, יש יאמרו "גרמני". אל ההשקה הגיעו הרכבים רק בצבעים סולדים למדי: לבן, אפור, חום וכחול כהה מטאליים.
ג'יפונים בצבע צהוב או ירוק לא נראו בסביבה (אם כי נציגי החברה דאגו להוסיף כי צבעים נוספים יוצעו בהמשך לקהל). מדובר לדעתנו בעיצוב שלא יפגע בגבריות של הישראלי המסוקס ובמקביל יקסום גם לנשים. כמובן שהגרסה האירופית (זאת שתימכר בישראל), מציעה 6 כריות אוויר ואת כל אבזור הבטיחות המקובל.
נחמד פה בפנים
מהנדסי חברת פיג'ו השאילו את רצפת דגם 208 כבסיס, וניתן להבחין בעובדה זאת אך ורק אחרי מבט חטוף בטבלת הנתונים המציינת את בסיס הגלגלים הזהה (2.538 מטרים). כל שאר הנתונים מחזקים את העובדה שמדובר ברכב גדול יותר. לעומת ה-208, הרכב ארוך ב-16 סנטימטרים, מציע מרווח גחון משופר של 16.5 סנטימטרים, ובעיקר תא מטען מרווח, שטוח וקל להטענה המציע בין 410 ל-1,400 ליטרים של נפח שימושי.
כניסה ראשונה אל הרכב מגלה תא נעים, מרווח ועיצוב נאה ומוקפד. בכל רמות האבזור בהן נהגנו פגשנו בשילובי צבעים נאים, בגימור איכותי ובמסך ה-7 אינצ'ים השולט על מרכז קדמת תא הנוסעים. לוח המחוונים וההגה זהים לאילו שב-208.
ההגה הקטנטן בקוטרו מזכיר בדיחות על נהיגה באזיקים, ואחרי כיוונון שלו ושל המושב הנהג (שניהם ניתנים לכוונון לגובה ולארוך) ניתן להגיע לתנוחת נהיגה נוחה וזאת מבלי שההגה מסתיר את המכוונים אשר מעליו. המושבים מלפנים נוחים ותומכים לאורך זמן, וגם ליושבים מאחור אין מה להתלונן, עם מרווח ברכיים סביר, מרווח ראש נדיב, ועיצוב יעיל של הספסל האחורי שיכול להכיל שלושה ילדים (או שלושה כתבים יפנים רזים) ללא היסוס.
שקע 12V מאחור דואג לכך שהם לא יציקו לנהג ויתעמקו בהפעלת הסמארטפונים בנסיעה (היפנים כן, לא הילדים). שפע תאי אחסון בתא הנוסעים מוסיפים לפרקטיות עם מקום לבקבוקי/כוסות שתייה וכמו כן גם חיבור USB סטנדרטי.
לגבי איכות חומרי הדיפון, היא נעה בין יוקרתית למראה בזכות תפרים וריפוד דמוי עור וחיפויים רכים למגע, לבין שילוב פלסטיק קשיח למגע. הפלסטיק הקשיח והחלול נמצא בחיפוי הדלתות האחוריות, בפקדי השליטה של בקרת האקלים והחיפוי השחור של הדשבורד. לאיכות ההרכבה לעומת זאת אין לנו טענות, לא מדובר בפיג'ו משנות השמונים, כאן הכל מוברג היטב ושום קרקושים לא נשמעו בתא הנוסעים לאורך ההשקה.
בנוסף, נציגי החברה דאגו להדגיש את הממשק הידידותי למשתמש של המסך התצוגה המקורי ואף ציינו את מגוון האפליקציות המקוריות המשולבות בו (באירופה בנתיים) ושאותן פיתחה החברה. לנו נראה העניין חביב אם כי לא ממש חדשני בעידן ה- WAZE והסמארטפונים.
תאורת הלד הכחולה המקיפה את לוח המחוונים וממשיכה עם קווים עדינים בפנים תקרת הרכב (זאת בתנאי שלא הזמנתם גג זכוכית אוורירי כפול לאורך תא הנוסעים) בהחלט מוסיפים לאווירה הנעימה והיוקרתית. תנוחת הנהיגה גבוהה יותר מאשר זאת האופיינית לרכב משפחתי והראות לפנים טובה. קורות A של הרכב מוצקות ומפריעות לשדה הראיה בסיבובים אך אינן פוגעות בתחושה האוורירית בחלקו הקדמי של תא הנוסעים.
רגע אחד, מנועים
את מגוון מנועי הדיזל פותח מנוע 1.4 HDi, עם 68 כ"ס המשולב בגיר ידני עם 5 הילוכים. בהמשך ניתן למצוא מנועי 1.6ל' להם הספק של 92 או 115 כ"ס. את הגרסה החלשה ניתן לרכוש עם גיר 5 הילוכים ידני או 6 הילוכים רובוטי עם מצמד בודד. הגרסה החזקה נמכרת אך ורק עם גיר ידני 6 הילוכים.
בהשקה התרכזנו בעיקר בשתי גרסאות להן מנוע בנזין והן הרלוונטיות לישראל. גרסה ראשונה מציע את מנוע ה-1.6 VTi ארבע בוכנות הנפוץ בקונצרן פיג'ו סיטרואן, ומקורו בשיתוף פעולה עם חברת BMW. המנוע מציע בגרסה אטמוספרית 120 כוחות סוס ומשולב לגיר 5 הילוכים ידני או לגיר אוטומטי ארבעה הילוכים - גרסה עדכנית של תיבת ה-AL4 הוותיקה; זאת אמנם הגרסה הראשונה שתגיע אלינו לישראל אך היא נעדרה מההשקה ולכן נאלצנו לבחון את הגרסה הידנית.
מנוע בנזין שני הוא מנוע קטן נפח, ה-1.2 VTi שלוש בוכנות והספק של 82 כ"ס, זאת בשילוב גיר ידני 5 הילוכים. גרסה זו תגיע לארץ הקודש מיד אחרי גרסת ה-1.6 האוטומטית. בעתיד הקרוב מתכוונת פיג'ו להוסיף להיצע מנוע 1.2 ליטרים מוגדש טורבו לו הספק של 110 או 130 כ"ס: מנוע זה יימכר במקביל לגרסת ה-1.6 ליטרים אך יציע ביצועים טובים יותר בזכות גמישות עדיפה, ויוסיף על כך גם חיסכון של בין 15 ל-20 אחוזים בצריכת הדלק. על תיבת הילוכים כפולת מצמדים או תיבה רציפה כשל המתחרים אין כרגע על מה לדבר, והם יצאו בעתיד הרחוק (בעוד כ-18 חודשים) וכרגע נמצאים בתהליכי פיתוח.
יש שטח?
מילה על טכנולוגיה ואלקטרוניקה. למרות שאין גרסת ארבע על ארבע בנמצא (וגם לא תהיה כזאת), ניתן לרכוש את ה-2008 עם בקרה אלקטרונית לנהיגה בשטח. מדובר בשליטה אלקטרונית בעזרת פקד על העברת הכוח לגלגלים הקדמיים לו חמישה מצבים: 1. ביטול בקרת היציבות (עד מהירות של 50 קמ"ש) 2. מצב שלג 3. מצב חול 4. שטח טרשי 5. מצב כביש.
את מצב החול והשטח הטרשי ניתן לנצל בעת ירידה לדרכי כורכר כדי למנוע סבסוב מיותר של הגלגלים, קטיעת הזנת הכוח לאחד מהגלגלים בעת מעבר בוץ, ובכלל מדובר בכלי עזר נחמד. לא היינו ממליצים לכם להתייחס אל 2008 ככלי שטח מסוקס, ויעיד על כך חלקו הימני התחתון של חיפוי הפגוש שנתלש ברכב ההדגמה בגלל בוץ. יותר עביר מרכב ליסינג? כן. פאריס דאקר? לא, ממש לא. תשאירו את זה לאחרים.
לנהוג
את ההכרות עם 2008 פתנו בנהיגה בגרסת ה-1.6 VTi. למרות ביצועים מוצהרים נאים (זינוק 100-0 ב-9.5 שניות ומהירות מרבית של 196 קמ"ש) בגרסה זאת הרכב לא מתגלה כזריז במיוחד. הוסיפו לזאת מנוע רועש בסל"ד גבוה, ומרווחים גדולים בין 5 יחסי ההעברה, וקבלתם רכב בעל ביצועים סבירים במישור אך כזה שנאלץ להיאבק בעליות. בהילוך חמישי ב-100 קמ"ש מסתובב לו המנוע ב-2,800 טורים, הילוך נוסף היה מתקבל ברצון.
רעשי הרוח והכביש לעומת זאת מבודדים היטב ועל הכביש המהיר מתגלה כיול מתלים מצוין, כזה שמשדר מוצקות אך לא פוגע בנוחות (מישהו אמר רכב גרמני?). גם בעיר ועל דרכים מרוצפות מפגין הרכב נוחות טובה, עם שיכוך יעיל ובידוד רעשים מצוין.
ההפתעה מגיעה בעקולים. שם, למרות גובהו מפגין דגם 2008 נחישות לפנות אל תוך הפניה, רכינה צנועה והתנגדות טובה לתת היגוי; כל זאת בשילוב ספיגה יעילה של מהמורות.
הנאה בנהיגה? כן. אמנם לא מדובר בקרטינג או מכונית קומפקטית ספורטיבית (למעוניינים לכו וקנו 208 GTi ) אך נראה שאיש המשפחה הממהר לא יסבול כשאין ברירה או הילדים מאחור ישנים. גם הבלמים לא אכזבו בעוצמתם אך היו הפתיעו בנשיכה ראשונית חזקה ונקודתית.
מעבר לגרסת הדיזל הבכירה, הזכירו לנו עד כמה מנועים אלו עדיפים בשימוש יום ויומי על מנועי בנזין שאינם מוגדשים ולהם הספק דומה. ההיגוי בגרסת הדיזל מעט כבד יותר סביב המרכז לעומת גרסת הבנזין (כנראה תוצאה של משקל גדול יותר על הסרן הקדמי), אך על כך מפצה המנוע בהאצה טובה יותר בכל מצב ועושה זאת בעזרת גיר 6 הילוכים ידני מדויק יותר ובעל יחסי העברה מצוינים. בגרסה זו הפגינו הבלמים נחישות אך עם מודולציה עדיפה; מוזר מאחר ומדובר בבלמים זהים לגרסת הבנזין הבכירה על פי נתוני היצרן.
ניסינו את גרסת הדיזל לה 92 כ"ס וגם כאן מדובר במנוע מוצלח שבשילוב עם גיר ידני 5 הילוכים (או רובוטי 6 הילוכים) בהחלט יכול להיות אלטרנטיבה מעניינת בשוק הישראלי לנהגים המעוניינים בג'יפון חסכוני בדלק.
אחרונה חביבה היא גרסת ה-1.2 ל'. כאן מדובר במנוע שלושה צילינדרים המוכר מדגם 208; גיר 5 הילוכים בעל יחסי העברה קצרים, אופי גמיש ויכולת לטפס לעבר הקו האדום ללא מחאה ובליווי צליל עמום הפכו את גרסה זאת להפתעת ההשקה.
ג'יפון עירוני עם מנוע 1.2 ליטרים? חסכוני בדלק ונקי במזהמים? כן, אכן כן. איך? עם משקל עצמי של 1,045 קילוגרמים, זאת התשובה, כ-200 קילוגרמים פחות מהמקובל ברכב משפחתי. אל תטעו, לא מדובר במכונית מרוץ אלא חלופה חביבה שיכולה לקרוץ למשפחה צעירה המחפשת רכב משפחתי עירוני מרווח, כל זאת בתנאי שלא מפריע לכם "לערבב" את ההילוכים ידנית.
צפוף פה, אבל...
פיג'ו 2008 מצטרפת אל שוק הג'יפונים הישראלי שעד כה נשלט מצדו האחד על ידי ניסאן ג'וק הקומפקטי, ויש יאמרו סקודה יטי בצדו האחר. אל המסיבה מצטרף בקרוב קפטצ'ור של רנו אותו בחנו לאחרונה, ונראה שהולך להיות פה שמח.
מול המתחרים מציע דגם 2008 עיצוב סולידי מודרני ומוקפד, תא נוסעים נאה ומרווח, התנהגות כביש ונוחות טובים וערכי צריכת דלק ופליטת מזהמים נמוכים בזכות משקל נמוך ומנועים יעילים. החסרונות הם הגיר האוטומטי שמציע רק 4 יחסי העברה (למתחרים בין 6 ל-7 בגרסאות כפולות מצמד רובוטיות או גיר רציף) בשילוב עם מנוע ה-1.6 ליטרים בנזין, ועניין המחיר שעדיין לוט בערפל.
את גרסת ה-1.6 אוטומטית מקווים נציגי חברת לובינסקי להציע במחיר הדומה לזה של רכב משפחתי 1.6 אוטומטי (בין 120.000 ל-130.000 שקלים), לכל אלו שאינם מוכנים להסתפק במראה רכב הליסינג המשפחתי בחניה.
האם ייתכן שצפויה לנו הפתעה דווקא בגרסת ה-1.2 ליטרים הידנית? אם תצליח חברת לובינסקי לייבא לישראל גרסה זאת ברמת אבזור נמוכה, לנצל את המדד הירוק המצוין שלה (98 גק"מ בגרסה הרובוטית) ולהציעה אותה במחיר הקרוב ל-100.000 שקלים (אנו מקווים שפחות), יתכן שצפויה לנו מהפכה בסגמנט. ימים יגידו.