וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אימה על המדרכה, חלק ב': הרוכבים משיבים אש

רכב

7.12.2013 / 8:44

בעקבות הכתבה שפורסמה כאן אודות הפחד ששורר במדרכות תל-אביב בגלל רוכבי אופניים וקורקינטים, הרוכבים מגיבים ומצביעים על המחדלים שמאלצים אותם לקחת סיכונים מיותרים

הכתבה שפורסמה בשבוע שעבר על רכיבתם הפרועה של רוכבי הקורקינטים והאופניים ברחובות תל אביב, גררה תגובות רבות. בין השאר, השיבו לא מעט רוכבים כי באין ברירה הם מדוושים על המדרכה בשל חוסר ההתחשבות של הנהגים והולכי הרגל, תוך כדי נהיגה אשר מסכנת את חייהם. כדי לא להתפרש כחד צדדים, בחרנו השבוע להביא עדויות של רוכבי אופניים שמלינים כנגד תרבות הנהיגה הישראלית, והאיום הממשי שהם חווים מצד נהגי הרכבים.

מתייחסים אלינו כמו אוויר

אושרי, רוכב אופנים, מספר לוואלה רכב על הכאוס ששורר בחוץ: "אני רוכב באופן זהיר ושקול, אולם מידי יום אני כמעט פוגש את המוות על הכביש, הכל בשל נהיגה פרועה ומסוכנת של נהגים אשר פשוט לא רואים אותי ממטר ונדמה שגם לא מעשרים מטר. אני אוויר עבורם. סוג של מטרד. כמו חפץ שמונח על הכביש שצריך לעקוף אותו או מימין או משמאל, תוך כדי צפירות. אתמול למשל רכבתי בדרך נמיר בצידו הימני קיצוני של הכביש. נהג רכב מסחרי עקף אותי בפראות. זה נס חנוכה שלא עפתי מהאופניים".

אומנם בתל אביב נסללו מסלולי אופניים רבים, אך רבים מהרוכבים שהתראיינו לכתבה מספרים על מצב בלתי נסבל בו הולכי הרגל צועדים על המסלולים הייעודיים ומאלצים אותם לרכב על המדרכה או על הכביש.

"זה פשוט אבסורד" מספרת אילנית לוואלה רכב!. "הולכי הרגל סבורים כי מדובר במדרכה לכל עניין ודבר, והם צועדים בבטחה על המסלול כאילו אין מדובר על מסלול רכיבה, אלא על הרחבה של המדרכה. מה שהכי מטריף אותי, אלה הן האימהות שמאפשרות לילדים ללכת באמצע המסלול ועוד צועקות עליך לאחר שמעירים להן. לפני שבוע אימא כמעט הכתה אותי לאחר ששאלתי אותה האם חיי ילדיה אינם חשובים לה".

"ואיפה משטרת ישראל בכל הסיפור"?, כך אומר ליאור לוואלה רכב!. "מדוע הם לא נותנים דוחות להולכי רגל שצועדים באמצע נתיב רכיבת האופניים תוך כדי יצירת מצב מסוכן, גם להם וגם לרוכב האופניים? עיריית תל אביב השקיעה עשרות מיליונים ביצירת הנתיבים אולם השימוש בהם מוגבל בשל חוסר ההתחשבות של הולכי הרגל".

צופרים ודורסים

אלה, רוכבת אופנים, מספרת על הזלזול המשווע של נהגי הרכבים ברוכבי האופניים. "אני מתפללת כל יום שאשוב לביתי בשלום. זו מלחמת קיום על הכביש, נדמה כי אין דין ואין דיין לנהגים בישראל, ולא, אינני מדברת רק על הנהגים התל אביביים; אני רוכבת מידי שבוע עם קבוצת רוכבים מקצועית, כל פעם במיקום אחר. אנו מקפידים לרכב כחוק, ממוגנים עד כמה שניתן, אולם הברבריות של הנהגים בישראל פשוט בלתי נסבלת.

חייתי במשך שנים באירופה, ומספר הפעמים בהם נתקלתי בהתנהגות כמו של הנהגים הישראלים – היא אפסית. כך לדוגמא בשבוע שעבר בעודי רוכבת ברחוב אבן גבירול, החליט נהג רכב לבצע פניית פרסה באמצע הכביש. לא ברמזור. אלא ממש באמצע הכביש. בלמתי בלימת חירום. במזל לא התנגשתי בו".

אחת מהתלונות השכיחות שעלו בקרב המרואיינים לכתבה, מתייחסת לתרבות הצפירות בישראל. אולם אין מדובר על חוסר הנוחות לאור הקולות הרמים שבוקעים מהצפצפות, אלא מהסיכון שכרוך בהבהלת הרוכב. דותן מספר לוואלה רכב כי "היד הקלה על הצפצפה של נהגים בישראל הביאה אותי לא פעם למצב של כמעט איבוד שליטה. במקרים רבים, אין מדובר על צפירה בודדת - אלא על צפירה ארוכה ומתמשכת שבהחלט עלולה להוציא אותך מאיזון ולגרום לכשל בחלוקת הקשב, לבהלה ולנפילה.

לדברי עו"ד וד"ר אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין: "במידה ומכונית או כלי רכב אחר גורמת לבהלה של רוכב האופניים עקב צפצוף בצופר, וכתוצאה מכך מאבד רוכב האופניים את השליטה על האופניים ונפצע, הרי שמדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת גם אם לא היה מגע פיזי בין האופניים ובין המכונית. במקרה כזה, רוכב האופניים שנפצע, זכאי לקבל פיצוי כספי מחברת הביטוח שביטחה בפוליסת ביטוח חובה את "הרכב המבהיל" ,זאת כמובן אך ורק בגין נזק הגוף שנגרם לו ובכפוף לכך כי רוכב האופניים יוכיח שהנפילה אירעה כתוצאה מהבהלה".

הכביש לא רשום על שמך, אתה יודע

שאול, עוד רוכב שחווה את הסכנות מידי יום, מספר לנו כי "נדמה לעיתים שישנם לא מעט הולכי רגל שסבורים כי הכביש הציבורי נרשם על שמם בטאבו - ואין עוד מלבדם. אין נהג אופנים שלא נקלע לסיטואציה בה היה כפסע ממעורבות בתאונת דרכים עם הולך רגל שירד לכביש בפתאומיות".

הבעיה היא, מוסיף שאול "כי קיים קושי להעריך נכונה את מהירות הנסיעה של רוכב האופניים, והולכי רגל רבים לוקחים סיכונים שמאלצים את רוכב האופנים לבלום בפתאומיות. לפני כשנה נפצעתי בתאונה, לאחר שהולך רגל חצה את הכביש ברשלנות, אולם החלטתי לא לתבוע אותו מאחר והסבירו לי כי נטיית בתי המשפט היא להצדיק את הולכי הרגל.

"זה אינו מדוייק", אומר עו"ד ורשה. "בפועל, בטרם תחרצו את גורל ההליך, ותקבעו באופן אוטומאטי כי אהוד ייצא כשידו(המרוסקת) על התחתונה, זכרו כי מחובת בית המשפט לנתח כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הוא, וההכללה עושה עוול לחובת קיומו של משפט צדק. האמנם ייתכן כי ההליך יסתיים בקביעה כי קיימת רשלנות תורמת לרוכב, אולם מדובר על הרע במיעוטו".

עו"ד אלעד שור, מומחה בדיני תעבורה ורוכב אופניים מושבע, מסכם: "הניסיון לגולל האשמות על צד אחד, חוטא למעשה לאמת בשטח. בפועל, בין אם מדובר על תרבות רכיבה ובין אם על תרבות נהיגה – את השיעור הזה צריכים רבים בישראל ללמוד מחדש.

הכביש הפך להיות זירת התנצחות, ומספר רוכבי האופנים שנפגעים מצריך מאיתנו לעשות חשבון נפש. ממש כך. בו בעת, חייבים לציין את העובדה כי נטיית בתי המשפט היא להקל לא פעם עם רוכבי האופניים, אף שנסיבות התאונה מלמדות על נהיגה רשלנית. מעטים הם המקרים בהם בתי המשפט מחמירים עם רוכבי האופניים".

עוד הרבה על משפט וביטוח בוואלה! רכב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully