וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ויכתתו כלי רכבם לגרוטאות

שרון קדמי

4.2.2007 / 10:33

משרדי הגנת הסביבה, האוצר, התשתיות והתחבורה מגבשים בימים אלו הצעת חוק להפחתת זיהום האוויר מכלי רכב. TheMarker חושף בראשונה את פרטיה

זיהום האוויר הנגרם כתוצאה משימוש במוצרי הדלק השונים עולה לנו מאות מיליוני שקלים בשנה. המצב הזה יכול להשתנות, ואולי מהר מכפי שחושבים. Themarker חושף בראשונה הצעת חוק המתגבשת בימים אלה בעניין הפחתת זיהום האוויר מכלי רכב. מאחורי הכותרת הלקונית מסתתרת מהפכה, המדגישה עד כמה מדינת ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב בנושא זה. קידום מוצרי דלק חלופיים, "מיסוי ירוק", איסור כניסה של כלי רכב מזהמים למרכזי הערים, הפיכת כלי רכב ישנים לגרוטאות (גריטה), מעבר של מוסדות המדינה לשימוש בכלי רכב "ירוקים" - הם רק חלק מהצעת החוק המקודמת במשרדי הגנת הסביבה, האוצר, התשתיות והתחבורה.

פליטות של חומרים מזהמים מכלי רכב מהוות גורם עיקרי לזיהום האוויר בישראל, מסכנות את בריאות הציבור ותורמים להתחממות כדור הארץ. לחלק מהאמצעים התורמים להפחתת פליטת גזי החממה והמזהמים הרעילים לאוויר יש השלכות נוספות, ובהן צמצום הגודש בכבישים, צמצום היקף תאונות הדרכים וצמצום תלות המשק ביבוא נפט.

עבודה של ארבע שנים

זה כ-4 שנים נערכת עבודה בעניין הפחתת זיהום אוויר מכלי רכב בכמה ועדות בין-משרדיות, שהולידו את הצעת החוק המסתמנת, הכוללת שורת מהפכות. כך, למשל, מוצע שהחל בינואר 2008 תיאסר כניסת כלי רכב דיזל שגילם יותר חמש שנים למרכז תל אביב, אלא אם הותקנו בהם אמצעים להפחתה משמעותית של הזיהום.

בנוסף, תקודם תוכנית גריטת כלי רכב מיושנים שגילם יותר מ-20 שנה, כנהוג במדינות מסוימות בעולם, למשל סינגפור. לבעלי כלי הרכב המיושן יוצע תשלום בעבור מסירת כלי הרכב לגריטה ומיחזור חלקי המתכת. על פי התוכנית, יינתן תשלום של כ-3,000 שקל לבעלים של כלי רכב מיושן שימסור אותו לגריטה.

התוכנית אמורה לממן את עצמה, שכן בעקבות מסירת כלי הרכב, ירכוש הבעלים כלי רכב חדש יותר, ובסופו של דבר מיסי הקניה יחזירו לקופת המדינה את התשלום על הגריטה.

החינוך מחדש יתחיל דווקא בקרב עובדי המדינה. כך, למשל, מוצע כי תוספות השכר הקשורות בניידות ובאחזקת כלי רכב יינתנו ללא צורך בהוכחת בעלות על כלי רכב. בנוסף, תיבחן האפשרות של מתן פיצוי או הטבות שכר לעובדים שישתמשו בתחבורה הציבורית, בתחבורה בלתי ממונעת, או בדרך אחרת המונעת הגעת נוסע יחיד לעבודה בכלי רכב.

המדינה החליטה לקחת את זה צעד אחד קדימה והציעה להסב את כלי רכב שבשירות הממשלה לכלי רכב חסכוניים בדלק וידידותיים לסביבה (למשל, כלי רכב היברידיים, חשמליים) בתוך 5 שנים.

הדבר לא אמור לחול רק על כלי הרכב הממשלתיים, אלא גם להטיל על רשות החברות הממשלתיות להנחות את כל גופי סמך, הרשויות הממלכתיות, חברות בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית, משטרת ישראל, צה"ל, שירות בתי הסוהר וגופים המקבלים תקציבים ניכרים מהממשלה - להסב את כל כלי הרכב שלהם לפעול ברוח זו.

מוצרי הדלק החלופיים

באשר למוצרי הדלק החלופיים עצמם, קובעת הצעת החוק מתן תמריצים כלכליים משמעותיים לקידומם של מוצרי דלק נקיים שאינם מיוצרים מנפט, וכן של תחליפי סולר, בהתאם להחלטת הוועדה הבין-משרדית למיסוי ירוק, שאמורה לפרסם את מסקנותיה ממש בימים הקרובים.

חלופה שצוברת תאוצה בעולם היא הביומסה. מדובר באנרגיה המופקת מחומרים אורגניים, ובהם הביודיזל והאתנול. יתרונה של אנרגיה זו הוא שהיא מיוצרת ממקור מתחדש ויוצרת מעט מאוד זיהום אוויר ביחס לדלק מחצבי.

הביודיזל הוא דיזל ידידותי לסביבה המופק משמן צמחי. באירופה כבר הוקמו מפעלים המייצרים כעשרה מיליארד ליטר של ביודיזל בשנה. היעד באירופה הוא כי עד סוף העשור יגיע חלקם של סוגי הדלק האלה ל-6%.

האח החורג של הביודיזל הוא האתנול, שבאחרונה החלו לגלות בו עניין. כך, למשל, בני שטיינמץ והחברה לישראל החלו להתעניין בו. בברזיל, למשל, מונעים כ-40% מכלי הרכב באמצעות אתנול.

תחום נוסף שנמצא בפיתוח אפילו בישראל הוא תאי דלק מימניים. מימן הוא היסוד הנפוץ ביותר ביקום, וכידוע הוא מרכיב את המים יחד עם חמצן. זהו הדלק היעיל והנקי ביותר שמציע לנו הטבע, אך תהליך הפרדתו מהמים גוזל יותר אנרגיה משהוא מייצר. כלי רכב ניסיוניים המונעים במימן כבר פותחו ותחנות כוח מימניות שיפיקו חשמל מצויות בשלבי תכנון מתקדמים.

חלופה אחרת היא כלי רכב היברידיים. מדובר בכלי רכב המצוידים בשני מנועים, אחד חשמלי ואחד בנזיני, שעובדים לסירוגין. המנוע החשמלי פועל בעיקר כשכלי הרכב מתאמץ, ולכן עלול לשרוף דלק רב, למשל בזמן האצה או בעליות. החיסרון הגדול הוא המחיר. כלי רכב היברידיים אינם זולים, על אף שהמס עליהם הופחת (בישראל המס הוא 45%, לעומת 95% על כלי רכב רגילים).

חלופה נוספת היא הגז הטבעי, או בשמו המקצועי "גז טבעי דחוס" (CNG). מדובר בהנעה באמצעות מתאן. מקורו של הגז הזה הוא במאגרים טבעיים מתחת לאדמה או מתחת לקרקעית הים. פליטת המזהמים של כלי רכב המונעים באמצעות גז טבעי נמוכה בעשרות אחוזים מזו של כלי רכב המונעים בבנזין. השימוש בכלי רכב המונעים בגז טבעי מתרחב בשנים האחרונות, ובארה"ב כבר יש 130 אלף כלי רכב כאלה.

החלופה הנפוצה ביותר בישראל כיום היא כלי רכב המונעים בגז בישול, או בשמו הרשמי "גז פחממני מעובה" (גפ"מ). הגפ"מ הוא למעשה תזקיק של נפט ומחירו הוא כמחצית ממחיר הבנזין. לגז יש גם לא מעט חסרונות, כמו איסור להפעיל מכונית על גפ"מ במקומות סגורים, למשל חניונים מקורים, וצריכת הגז גבוהה לעתים מצריכת הבנזין.

אחד החסמים המהותיים של השימוש בכל התחליפים האלו הוא הכדאיות הכלכלית, שכן המוצרים האלו עדיין אינם זולים מספיק ויש ליצור תמריץ כדי לעודד את השימוש בהם. בימים אלה אמורה רשות המסים לפרסם את "תקנות המיסוי הירוק" המתייחס לכל המיסוי הירוק בנוגע לכלי רכב, ולמעשה להציג את היקף המס שישולם על השימוש במוצרי הדלק האלו. על פי הצעת החוק, על רשות המסים להחיל בתוך שנה מיסוי דיפרנציאלי על כלי רכב, שיתבטא באגרות רישוי, מיסי קנייה, מע"מ, או בדרכים אחרות באופן שיעלה את הכדאיות לרכישת כלי רכב יעיל, חסכוני בדלק וידידותי לסביבה מעבר למקובל כיום.

על פי חישובים של משרדי הממשלה, אובדן הכנסות ממיסי דלק עקב מתן פטור מבלו הוא כ-300 מיליון שקל לאתנול כתחליף לבנזין וכ-160 מיליון שקל לביודיזל כתחליף לסולר לתחבורה, אם יינתן פטור המקביל לגובה הבלו הנוכחי על סולר. עם זאת, המיסוי על הסולר כבר עולה באופן הדרגתי, ובשנים הקרובות יושווה לבלו המוטל על בנזין - כך שמדובר בתוספת של כ-2.2 מיליארד שקל להכנסות המדינה ממיסי דלק. כך שגם אם מלוא הפוטנציאל של מוצרי הדלק המתחדשים ימולא, המדינה תהיה עדיין בעודף הכנסות ממסים על דלק של כ-1.7 מיליארד שקל בהשוואה לרמתם כיום.

עם זאת, כל עוד לא מפורסמים המספרים המדויקים של "המיסוי הירוק", היזמים השונים מתקשים לקבל החלטות באשר לקידום מיזמים בתחום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully