מי אתה בכלל?

ה-690 supermoto הוא בעצם המחליף המנומס והבוגר של ה"דיוק 2" מבית KTM. מדובר בנישה של אופנועים שפונה אל קהל דיי מצומצם, כאלה שמחפשים אופנוע כביש לשימוש יומיומי, עם מתלים ארוכים ורכים, מהירות שיוט סבירה ומושב נוח, אבל עם אופציה ל"חוליגניות מזדמנת" ואולי אפילו עליה ליום מסלול פה ושם. אין ספק שזה קהל יעד דיי מצומצם, במיוחד בישראל כשכל אחד רוצה שיראו שיש לו את האופנוע "הכי ספורטיבי" והכי מהיר. רוב הרוכבים בארץ לא יסתפקו ב-63 כ"ס גם אם אותם סוסים מספקים הנאה חוליגנית שאופנוע הספורט שלהם בחיים לא יריח. רוב האופנוענים אפילו לא מבינים למה טוב היצור המוזר הזה "סופרמוטו". אני שמח שאני נמנה על אותם משוגעים שהיה להם מזל להיחשף לעולם המרגש הזה ולהבין את האושר הגלום בו. כאחד מאותם ברי מזל, שמחתי לקבל את ה 690 לרכיבת מבחן.

עיצוב ה-690 ללא ספק שערורייתי. חרטום מוזר, אגזוזים מוזרים, זנב שמזכיר אופנוע כביש בכלל. בקיצור, אפשר לאהוב מאוד או לשנוא מאוד, אין באמצע. תנוחת הרכיבה מאוד נוחה לטעמי. ישיבה זקופה שלא מעמיסה על הידיים ומקלה על העמסת משקל הרוכב על הרגליות. המרחק לכידון נוח והמושב מאפשר תנועה חופשית יחסית קדימה ואחורה ואם תתעקש תוכל לשבת ממש על מיכל הדלק ולהעמיס על הגלגל הקדמי לטובת אחיזה (מי אמר סטופי?).

בהרכבה הוא היה נוח פרט למיקום האגזוזים ששרפו את נעלי המורכב למרות מיגון החום והמושב שהחליק בהאצה ובלימה (אז כדאי שתהיה בקשר קרוב עם המורכב, או עדיף המורכבת). לוח השעונים פשוט וקריא בכל מצב פרט לשמש ישירה שמסנוורת. בלילה הוא נהדר ומואר באור ירוק ויפה לטעמי.

ברכיבה עירונית האופנוע, כצפוי, נוח ומהנה. המתלים סופגים בקלות את כל הבורות של דרום תל אביב ואני שואל את עצמי אם הם לא יהיו רכים מדיי ברכיבה מאומצת. בעיה אחת שעלתה אצלי כמעט בכל אופנוע מוזרק שיצא לי לרכוב עליו היא תגובה עצבנית ומקפצת בסל"ד נמוך ובשילוב בין גז פתוח לסגור. ההרגשה היא כאילו יש משהו מלאכותי שמנסה לעדן את תגובת המצערת, אבל הוא לא עובד טוב. מצד שני, כשמחוג הסל"ד עובר את ה-3,500, תגובות המנוע מתחילות להיות טובות יותר. התגובה הטובה ביותר היא כמובן בפול-גז. חוליגן או לא?

שליטה על וויליז והחלקות זנב היא תענוג כל עוד עובדים בסל"ד הגבוה יותר. המנוע בעל אופי קצת מוזר ובהחלט מגניב. מצד אחד "סינגל" (בוכנה אחת שעולה ויורדת) עם הרבה מומנט בסל"ד נמוך ומצד שני אין לו בעיות נשימה בסל"ד גבוה, ההיפך – המנוע חי בתחום הגבוה ולא מראה כל קושי להגיע למנתק. הכוח צפוי וזמין בכל הילוך ובכל מצב. מתחת ל- 3,000 סל"ד פתיחה מלאה של הגז תניב מעט גמגומים ומעט רעידות אבל האופנוע מושך קדימה בהחלטיות ובלי השתהות.

בעיה נוספת של מנועי סינגל טמונה בוויברציות. הבעיה הזאת לא משמעותית פה והמנוע מאוד עגול וניתן לרכוב עליו לאורך זמן בלי שיירדמו לרוכב חלקים בגוף, במיוחד בהשוואה לדגם הקודם (640 על כל גרסאותיו). הבלמים שוב, כצפוי מ-KTM, מעולים ומספקים המון רגש והמון עוצמה.

המגרש הביתי של ה 690 הוא ללא ספק כבישים מפותלים וטכניים, אבל הוא מתפקד לא רע גם בסוויפרים מהירים יחסית. כביש גלי ומשובש לא מוציא אותו משלוותו והכל נבלע על ידי הבולמים המעולים. למשקל שלי (70 קילו כולל ציוד), המתלים הרגישו מספיק קשיחים ולא הורגשו כל נענועי ראש או נדנוד בעומס גבוה.

האופנוע הזה לא מתאים למסלול ולא יועד לכך. קשה להוציא רגל לתוך הפניה בגלל צורת מיכל הדלק, הוא כבד ולא זריז כמו אופנועים מיועדים לכך והוא יקר ובעל חלקים שבירים ופגיעים (כמובן ביחס לאופנועי סופרמוטו שיועדו למסלול). בכביש מהיר אין שום בעיה. זה אופנוע מהיר עם רזרבות כוח(193 קמ"ש ואפשר יותר), רק חסר לו מיגון רוח. שיוט נינוח תלוי ברוכב ו-150 הוא לא מספר דמיוני וכל עוד כוחך בצווארך. האופנוע יציב, לא מווברץ ולא מראה סימנים שרע לו. תיבת ההילוכים מאוד נעימה לשימוש ובאופן כללי יחס ההעברה מאוד ארוכים, שוב בהתאם לייעוד הכלי.

כל אחד יראה את האופנוע הזה בצורה אחרת, תלוי ברקע הרכיבה ואופנועי העבר שלו. מבחינתי הוא כמו סבא מגניב מהסרטים. נעים הליכות ורגוע, אבל כשמגרים אותו לשטויות הוא משתטה ומשחק בגינה כמו ילד. האופנוע הזה מקבל בזרועות פתוחות יד כבדה על הגז ואופי שימוש בלתי חוקי בעליל. קחו אותו למגרש פעם בשבוע בין העבודה לבית הקפה האופנתי הקרוב והוא יתגמל בכל מה שתוכלו לקחת ממנו.

בכניסה הראשונה למגרש ותחילת גישוש והרגשת האופנוע קיבלתי תחושה דומה מאוד לתחושה שקיבלתי ברכיבות הראשונות על האופנוע שלי גם הוא מבית היצרן האוסטרי – כבד מגושם ומאיים. אבל לאט לאט התרגלנו אחד לשני ואת התוצאות אפשר לראות.

אין מה לסכם באופנוע כזה, מדובר בנישה מאוד ספציפית שתקסום לקהל מאוד מוגדר של רוכבים. אני אהבתי אותו וגיליתי אותו כאופציה שפויה מאוד לאופנוע מאוד שימושי הן ליומיום והן להתפרצויות זעם מזדמנות. אין אפור באופנוע הזה בנוגע להכל החל מהעיצוב, דרך תנוחת הרכיבה וכלה בייעוד האופנוע והנישה שאליו הוא מכוון – או שאהבת או ששנאת.

אופנוע המבחן הוא גרסת ה"פרסטיג'" היקרה יותר שנבדלת מהגרסא הזולה במשאבת מצמד שונה, צביעה שונה וגלגלים יצוקים במקום "שפיצים". גרסת הפרסטיג' היוקרתית עולה לצרכן כ-90,000 שח, לא מעט בשוק שלא יודע להעריך כוח מתפרץ וזעם צמיגים על אופנוע שימושי יחסית, שיכול לתת איכות חיים בשני התחומים השונים כל כך של תנועה יום יומית ויכולות גירזון גומרות צמיגים.