לאחרונה יצא לנו לבחון יותר מדי מכוניות העולות 300 ו-350 אלף שקלים. הן איכותיות ומענגות אבל לאף אחת מהן אין יכולת שטח מינימאלית, ואתה מתחיל לגרד את פדחתך - האם באמת אי אפשר ליהנות מרכב שטח או כאילו-שטח, בלי להוציא מאות אלפי שקלים? רק מחשבה זו העניקה נקודות זכות ל-XV עם מנוע ה-1600 114 כ"ס. הגרסה הידנית עולה 130,000 שקלים, מחיר סנסציוני עבור רכב המסוגל באמת לרדת מהאספלט. רכב המבחן צויד בתיבת הילוכים רציפה, ומחירו 136,000 שקלים - עדיין פחות מרוב הקרוסאוברים בשוק, שאינם מסוגלים להוריד גלגל לשטח ראוי לשמו.
תפוזינה נוסעת דרומה
צבע התפוז-לוהט של רכב המבחן מעניק לו נוכחות של משאית מ.ע.צ, אבל מתחתיו יש עיצוב די מוצלח. תשכחו מהקווים הביישניים שהיו מקובלים אצל דגמי סובארו קודמים, ה-XV נראה מוכן לקרב, חמוש בספוילרים מוחצנים ובתי גלגלים שחורים, גגון-מסילות, כונסי אוויר וחיטובי פח מודגשים. העיצוב מתאים לטיב המוצר וקשה להבחין שבעצם, מתחת לאיפור הכבד מסתתרת אימפרזה האצ'בק. מרווח גחון של 22 סנטימטרים וצמיגי 255/55R17 על חישוקי סגסוגת משלימים את האימפקט הוויזואלי. ארבעה חלונות משולשים מאפשרים קורות גג דקות יחסית, זה אלגנטי למראה ומשפר את שדה הראייה.
תא הנוסעים פחות מלהיב. הוא בסיסי למדי, אבל איכותי ומשרת היטב חמישה מבוגרים על מטענם הצנוע. חומרי הדיפון מוצקים ועמידים למראה, אבל אין בהם השראה ורכות. אהבנו את הריפוד הבהיר, מאיר את העיניים. הנדסת האנוש טובה, ה'דוושה מתה' ממוקמת היטב, מתגי השליטה מגלגל ההגה מגיעים עם מערכת המולטימדיה האופציונאלית. מלוח המחוונים נעלמו כמה קישוטים מגרסת ה-2.0 ליטר היוקרתית, לא משמעותי.
האם 114 סוסים מספיקים לכם?
ה-XV מוכר אצלנו בגרסת ה-2.0 ליטר, שזכתה לתפוצה נמוכה יחסית. חידוש השנה היא גרסת ה-1.6 ליטר שאפשרה הוזלה של כעשרים אלף שקלים, ביחס לדגם 2.0 ליטר הזול (30,000 ביחס ל-2.0 ליטר 'פרימיום'). במקביל ברחו לנו 36 סוסים מהאורווה ועם 114 כ"ס של מנוע ה-1.6, התאוצה מאפס ל-100 עלתה מ-10.7 ל-13.8 שניות, זה פער משמעותי.
את ירידת הביצועים תרגיש בקלות אבל עם יד על הלב - כמה פעמים בחודש אתה מזנק מהרמזור במלוא עוצמת המנוע? פעם אחת? פעמיים? אף לא פעם? אפשר לקונן על ביצועי המנוע המינוריים אבל האמת היא שה-1.6 מתנהל באופן סביר לגמרי ובתנועה עירונית, אינך מרגיש עצלות מתסכלת. בעליות ארוכות ובכבישים מהירים מרגישים יותר את קוצר הכוח - בכביש 6 היה ה-XV מספיק מהיר כדי לגזול לי את רישיון הנהיגה, ובכביש הערבה לא הייתה בעיה לצאת איתו לעקיפות ארוכות, אבל בתנועה צפופה נדרשו שיקול דעת, החלטה מהירה, ויכולת להמתין בסבלנות לבוא ההזדמנות לעקיפה בטוחה. פה אין חוכמות, מרגישים את חיסכון ה-20,000 שקל.
אין לי בעיה לחיות עם ביצועי ה-1.6 אבל פחות אהבתי את תמסורת CVT הרציפה. בתפעול רגוע היא לא ממש מטרידה, למרות שזמני התגובה שלה איטיים. אבל עם 3500 סל"ד ב-120 קמ"ש, ה-CVT ומנוע ה-1.6 מייצרים צליל לא נעים, עד רמת הנודניק המתייפח. אין לי בעיה עם צליל מנוע חזק ומחוספס או עם גרגור דיזל, אבל הקונצרט של ה-XV 1.6 גרם לי להגביר את עצמת הרדיו. אין שליטה מלאה על ה'הילוכים', יש רק בחירה בין מצבD ל-L (שאינו Low לשטח, אלא רק סיוע לבלימת מנוע בכביש).
גם תצרוכת הדלק לא טובה במיוחד. בנהיגה בינעירונית רגועה-אך-מהירה, 120-140 קמ"ש, לא הצלחתי להוציא יותר מ-11.5 קילומטרים לליטר. נהיגה בגבולות ה-100 נתנה 12.5 ק"מ לליטר, נתון ממוצע למדי. מי שייבחר בתיבת הילוכים ידנית יחסוך כמה טיפות דלק, יגלח 0.7 שניות מאפס למאה, ויקבל גם הילוך 'כוח' לנהיגת שטח; יחס ההעברה אינו סנסציוני, אבל הוא יסייע בנהיגה טכנית.
ומצד שני, ה-XV 1.6 שומרת על מנהגי הכביש המצוינים של אחותה הבכירה. המתלים מצוינים, מוצקים כאשר צריך, סופגים ברכות מפתיעה שיבושי דרך וקרעי אספלט גסים. לכל אורך המבחן לא מצאתי טענה אחת כנגד עבודת המתלים, בשיוט נינוח או בנהיגה התקפית. אין ספק שמהנדסי סובארו יודעים לכייל מתלים!
ה-XV 1.6 הוא דגם הכניסה של סובארו אבל גם הוא נהנה מהנעת 4X4 וממנוע בוקסר בעל מרכז כובד נמוך, המשביח את התנהגות הכביש. ההגה אינו אינפורמטיבי במיוחד אבל הוא קל ומדויק, כוח המנוע מפוזר ביעילות לארבעת הגלגלים. עם מנוע ה-1.6 ה-XV לא יחרוך את העליות של סדום-ערד אבל הוא מהנה מאוד לנהיגה, בטיחותי וצייתן על הכביש.
כמה רחוק יגיע בשטח?
מה עשיתי בכביש הערבה בצהרי היום, ב-39 צלזיוס? חיפשתי את בכניסה לנחל נקרות, קלסיקת-שטח ישראלית. מפגשים קודמים הראו של-XV יש יכולת שטח לא מבוטלת, ורציתי לבדוק את גבולותיה. ה-XV אמור להיות מסוגל להוציא משפחה לטיול שטח נינוח - בהרי ירושלים, שבילי השרון ומדוע לא, בחלק מנחלי הנגב?
מראש היה ברור שלא אוכל לצלוח את ערוץ הנקרות במלואו. חלקים מהשביל טכניים מדי, ועל היציאה המערבית (לכיוון מצפה רמון) מגינות מדרגות סלע שהסובארו לא יוכל לטפס. גם היציאה ל'חרבת קצרה' טכנית מדי, וברור ש'המרזבה' גדול על ה-XV בכמה מספרים. ציפיתי לראות אותו מתמודד בקלות עם הקטעים החצציים של הערוץ, אולי להגיע לשביל 'המישר' הנינוח יחסית?
הצבי ישראל?
עבור מי שראה יותר מדי סרטוני יו-טיוב של קולין מק'ריי, האשליה המסוכנת ביותר היא ש-XV הוא רכב ראלי מקצועי; לכן נכנסתי לשביל הנקרות בזהירות המתבקשת ושמחתי לגלות שהמתלים מתפקדים מצוין, גם בערוץ החצצי של הנקרות. במהירות 50-20 קמ"ש ספגו המתלים היטב את הסדקים וגלי החצץ, טלטלות מרכב עברו בשלום. הסנטימטרים הראשונים של מהלך המתלים מעניקים נוחות נסיעה 'מ?שי?ית' ומפתיעה לטובה. לא הייתה שום בעיית אחיזה ועם מרווח גחון של 22 סנטימטרים, חלפתי בקלות מעל הגבנון המרכזי של השביל. מיגון גחון אופציונאלי מאלומיניום הבטיח שלא אגרום נזק לתחתית המנוע ומכלולי הגחון, מרגיע למדי.
חציתי את 'ציר המעיינות', הבטתי בכמיהה לכיוון ה'מרזבה', והמשכתי מערבה. הערוץ הנרחב החל להתהדק סביבי, מצוקים התהדקו מעלי, וה-XV המשיך ללא לאות. עצי שיטה כבירים נתנו צל של 35 צלסיוס, צבאים כשכשו בזנבם והתרחקו מהמכונה הכתומה. קל לדמיין משפחה צעירה מתנתקת מהציוויליזציה, ויוצאת לסוף שבוע הרפתקני בישימון. העמקתי כ-20 קילומטרים אל תוך הערוץ, ושם החלטתי לחזור על עקבותיי; בכל מקרה לא התכוונתי להמשיך עד מצפה רמון, והחום היה בלתי נסבל.
אז לא נעצתי את דגל 'וואלה!' בחניון 'ג?ב חולית', אבל הוכחתי לעצמי ולכם את שביקשתי - אין בעיה להתרחק עם ה-XV מהכביש ולבלות סוף שבוע בין גבי המים (גלד ומעוק), וקטעים נבחרים של 'שביל ישראל'. ה-XV נותן כיסוי מלא לטענת ה'שטח רך', בניגוד לקרוסאוברים רבים שהיו יוצאים מהמסלול הזה עם נזקי פלסטיק ואף יותר.
בואו לא נתבלבל - ה-XV הוא Soft Roader קלאסי, לא רכב שטח בעל הילוך כוח ומכלולים חסונים. גחון ה-XV רגיש לפגיעת סלעים ואבנים, ויש לנהוג בזהירות - לא לרוץ מהר מדי, למקם היטב את הגלגלים (בוודאי עם משקלה של משפחה וציוד מחנאות על הסיפון). נקודת התורפה היא תחתית הפגוש הקדמי; עם זווית גישה של 18 מעלות קל לנגוח בקרקע, או בסלע מזדמן. אבל הספוילר נראה מוצק ואיכותי ואם תחליט שאתה מוכן לשרוט אותו קצת, תוכל ליהנות מטיולי שטח רבים. מגבלה נוספת היא חוסן המכלולים המכאניים. ה-XV בנוי מצוין אבל נהיגת שטח תובענית עלולה לגרום נזק וחופשים בזרועות המתלה האחורי, ובמכלולים אחרים.
בחזרה למקורות
הסובארוXV 1.6 ליטר עשה לי טוב. סוף סוף מצאתי קרוסאובר במחיר שפוי, המסוגל לרדת מהאספלט בלי לגרום התקפי חרדה. זה לא רכב שטח אמיתי אבל אופציה מצוינת להגיע עם המשפחה לנקודות מרוחקות. טיול שטח משפחתי עושים (אולי...) פעם בחודש, אבל גם בשאר הימים אפשר ליהנות מה-XV 1.6. זה רכב כביש מצוין, נוח מאוד ומעודן במידה סבירה לחלוטין. חמש שנות אחריות (עד 150,000 ק"מ) מעניקות שקט נפשי, ובמחיר שלו? אני משער שלקוחות רבים יעדיפו את ה-XV על פני מכונית כביש מהודרת.
צריך להודות שמנוע ה-1.6 מציע ביצועים בינוניים למדי, אבל לצרכי יום יום, הוא מספק את מה שבאמת צריך. לא אהבתי את תמסורת ה-CVT, אבל גם זו לא בעיה גדולה. בנהיגה נינוחה ורדיו דולק, אתה שוכח ממנה בקלות. בעבור 130 או 136 אלף שקל, ה-XV 1.6 מציע פתרון נגיש ואטרקטיבי למי שרוצה את הטוב מכל העולמות, במחיר סביר. רכב שטח אמיתי (רקסטון) מגיע רק ב-225,000 שקלים, הג'ימני יהיה זול יותר אבל הוא לא עונה להגדרת 'רכב משפחתי'. אני משער שנראה יותר ויותר XV על הכביש, וגם מחוצה לו.
