סטילס: רמי גלבוע
אני משער שתחרות העבירות הראשונה בעולם התרחשה בפרברי דטרויט, לפני מאה שנה או אף יותר; צעירים אמריקנים יצאו מפתח הכנסייה ביום א', והתווכחו מי יצליח לנהוג את ה'פורד T' במעלה השביל הבוצי, בדרכם הביתה. כך אולי קרה ואולי גם לא, אבל בכל העולם החלו אנשים לצלוח שבילים ולטפס על מכשולים טבעיים.
מאה שנים מאוחר יותר אני מוצא את עצמי על סיפון המפלצת האדומה של ברוך המסגר; את מודל-T הנוסטלגי החליפה מפלצת רושפת ונוהמת, צמיגי 44 אינץ' החליפו את החישוקים הדקיקים, מנוע 450 כ"ס החליף את 20 הסוסים המקוריים, ואת הצבע השחור החליף אדום-פרארי בוהק. לחיצה על דוושת הגז הזניקה את המפלץ קדימה, נוהם ורוטן, מחפש סלעים לטפס עליהם. דודי ישב לידי, מאיץ בי: "תן גז, תרגיש את המנוע" והמנוע, אכן מורגש. גם אחרי זרימת הכוח דרך התמסורות וההינעים הסופיים, גם עם צמיגים בקוטר 110 סנטימטרים, המפלצת האדומה עצבנית ורק מחכה לבלוע עוד הר גבוה, עוד צוק איתן.
כאשר אני נוהג ברכב כזה אני לא בוחן אותו, הוא בוחן אותי. זו מכונה בעלת מעטפת ביצועים גדולה בהרבה מיכולתי שלי, ואני נהנה ללמוד את תגובותיה. ברוך קלט את זה, ואתגר אותי תייצב את ההגה הקדמי ישר, ותנהג רק באמצעות ההיגוי האחורי... לוקח זמן להתרגל לתגובות ההפוכות של ההיגוי האחורי, ומספר פעמים נאלצתי לבצע תיקונים דחופים עם ההגה הקדמי. כמה טוב שתמיד יש משהו חדש ללמוד!
רוטווילר מאולף
עבורי זו מפלצת קשה לאילוף ולשליטה אבל ברוך מכיר אותה, ושולט בה ביד קלה. מזה חמש שנים הוא נוהג ברכב העבירות הכביר, משפר ומרחיב את יכולות המפלצת בסיוע "הילוך שישי", הספונסור שלו. קשה להאמין באיזו קלות מטפס המפלץ האדום על סלעים בגובה מטר וחצי; עם זווית גישה של 90 מעלות ברוך מצמיד את צמיגי ה-44 אינץ' אל הסלע, לוחץ טיפה גז והמפלץ מניף את גלגליו על המדרגה, כמו רוטווילר ידידותי המניח את כפות רגליו על כתפייך... לאושרנו, המפלץ האדום אינו מלקק את פרצופך, והוא כבר מוכן להרפתקה הבאה.
השתעשענו קצת במדרגות הסלע התלולות, ומהר מאוד הבנתי שאין לי במה לאתגר את הסוס ואת רוכבו; אין בעיה של אחיזה, אין מגבלה לזוויות מרכב. המכאניקה מהודקת ומתפקדת ללא חופשים ורעידות, ניכר שזה רכב מיוצב, חלקיו עובדים בהרמוניה מלאה. הנווט של דודי בתחרויות הוא הבן שלו, אבי ברוך. בגיל 17 מכיר אבי את הרכב על כל בורג, מנווט אותו ומתחזק את המנוע.
כמו שאר חבריו לעמותת העבירות, דודי מחכה בחוסר סבלנות לחידושה של ליגת העבירות הישראלית, שהופסקה עקב מלחמת צוק איתן. בארץ יש רק שני כלי רכב ברמה מקבילה לזו של דודי: הרכב הכתום של קבוצת 'לנד רובר גבע' (שהשתתף בקרואטיה טרופי) ורכב העבירות הלבן של צוות ברלי-אמיר רביב. יש קומץ כלים נוספים בעלי יכולת, אך הם אינם מאושרים להשתתפות בתחרויות. תקנון FIA של תחרויות העבירות קשוח ותובעני ולא כולם מוכנים להיכנס לתהליך ה'הומולוגציה' הטרחני, מייגע ויקר מאוד.
הכוח המניע
בדרך כלל צריך לפתוח מכסה מנוע כדי לראות מה מניע את הרכב, אבל לא כאן המנוע של ברוך חשוף לעין כל, זהו 383 אמריקני (6.3 ליטר, V8) המותקן באחורי הרכב ומייצר 450 כ"ס. המנוע 'פתוח' ורועם, מגיב לכל לחיצת דוושה. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים אוטומטית TH400 ומגיע לסרנים באמצעות תיבת העברה בעלת מצב 2X4, 4X4, וכמובן, 4X4 קצר. הסרנים הם של יונימוג בעלי ארבע הינעים סופיים המפחיתים את יחסי ההעברה ומגביהים את הסרן מעל לקרקע. מדובר בשני סרנים קדמיים, וכך יש לדודי יכולת להפנות גם את הגלגלים האחוריים לצמצום דרמטי של קוטר הסיבוב, או ל'נסיעת סרטן' באלכסון.
שתי נעילות ARB סטנדרטיות משביחות את האחיזה בקרקע, וכננת WARN 9500 תסייע במקרים חיצוניים. את הכננת האחורית פירק דודי לאחר שראה שהוא לא נעזר בה, ומשקלה מכביד על הסרן האחורי. אחד היתרונות של הרכב הנוכחי הוא איזון כמעט מושלם של המשקל על שני הסרנים; למרות זאת, דודי משפץ כרגע מנוע LS3 חדש (7.4 ליטר, 580 כ"ס). הוא לא מוכרח את הסוסים והמומנט הנוסף, אבל בא לו יותר כוח... המנוע החדש שוקל 100 ק"ג יותר מהנוכחי, והוא ישבש את חלוקת המשקל הטובה. למרות זאת יתקין אותו דודי, כדי לקבל יותר עוצמה לשעשועי דיונות ובוץ. לכל היותר, הוא אומר לי בחיוך, יתרומם החרטום בכל פעם שאתן גז...
הבולמים הם פוקסים אימתניים בקוטר 2.5 אינץ', בעלי מהלך של 16 אינץ' ומכלי גז חיצוניים. לאחר מקצי שיפורים ותקלות רבות הגיע דודי לאיזון אופטימאלי של גלי ההינע והצלבים והרכב ומאוזן לחלוטין. עם כניסת חוק הספורט המוטורי החליף ברוך את כלוב ההתהפכות; הכלוב החדש בטיחותי ואיכותי, מאוד אסתטי עם קימוריו האדומים.
איך משפרים את הטוב ביותר?
מה עוד אפשר לשפר ברכב כזה? בעיקר להוריד משקל; הכלי שוקל רק 1,900 קילוגרם, אבל אפשר לצמצם עוד. דבר נוסף אותו אפשר לעשות, הוא להנמיך את מרכז הכובד. כדי לעשות זאת יש לקדם את המנוע מעמדתו האחורית, להרחיק את שני המושבים זה מזה, ולהנמיך אותם משני צידי המנוע. זמן טוב לעשות את השינוי יהיה בעת הכנסת המנוע הגדול, בעתיד הלא רחוק. אבל העתיד עוד רחוק וכרגע מחכה דודי לחזרת הגשם והבוץ, ולחידוש תחרויות העבירות. לא קשה להבין אותו, מעל סיפונה של המפלצת יורקת האש!
