למי נאמן שמאי החוץ?

ראובן אשר עבר תאונת דרכים, מכניס את רכבו לתיקון ומבקש למנות לעצמו שמאי אובייקטיבי כדי שיכריע במחלוקת שבינו לבין חברת הביטוח בדבר היקף הנזק שנגרם לרכב. ראובן בוחר שמאי מתוך רשימת שמאים בלתי תלויים אשר מועברת לעיונו וזה נותן חוות דעת מכרעת בדבר היקף הנזק.

רק בדיעבד, מתברר לראובן כי אותו שמאי מועסק בעשרות תביעות אחרות כ"שמאי בקר" מטעם חברת הביטוח וככזה, מצוי בניגוד עניינים הפוסל אותו מתפקידו כשמאי אובייקטיבי.

עד שנת 2001 העסיקו חברות הביטוח ברוב מוחלט של התאונות את עובדיהן - "שמאי הבית", כמי שהיו צריכים להכריע בדבר היקף הנזק שנגרם לרכבו של מבוטח אשר הגיש תביעה כנגד המבטחת. הלכה למעשה, נדרשו שמאי הבית לקבוע מה יהיה היקף הפיצוי הכספי אותו תצטרך חברת הביטוח (המעסיקה את אותם שמאים ומשלמת את שכרם בסוף החודש) לשלם למבוטחיה בגין הנזק שנגרם ושבגינו שילמו פרמיות ביטוח נכבדות.

כנגד ניגוד עניינים זה עתרו איגוד שמאי הביטוח בישראל והמועצה הישראלית לצרכנות לבג"צ. בית המשפט דן בעתירה ובפסק דין שניתן בשנת 2001 מתח ביקורת חריפה על ניגוד העניינים בו היו מצויים שמאי הבית והורה למפקחת על הביטוח לקבוע הסדר חדש אשר יפעל להגן על המבוטחים מפני השמאים המועסקים על ידי חברות הביטוח. תלונה נוספת כנגד ניגוד עניינים שכזה הגיש איגוד שמאי הביטוח למפקח על הביטוח לפני כשבועיים.

בעקבות פסיקת בג"צ הוציא המפקח על הביטוח מספר חוזרים (תחילה זמניים ואחר כך קבועים) אשר מטרתם היתה הסדרת אופן העסקתם של שמאים בבדיקת נזקיהם של כלי הרכב המעורבים בתאונות. הסדר חדש זה יצר מעמד חדש – "שמאי חוץ". זה אמור היה להיות אובייקטיבי ולפיכך נאסר עליו להיות עובד חברת הביטוח וגם שיעור הכנסותיו מפעולות מול חברת הביטוח הוגבל.

לכאורה, אמור היה מצב זה למנוע את ניגוד העניינים בפעולת השמאים או לכל הפחות להקטינו ואולם בפועל לא כך קרה. אל ההסדר השתרבבה הוראה אחת קטנה אשר הפכה את כולו לפגום מיסודו ולחסר תועלת. הוראה זו קובעת כי לא כל שמאי יזכה למעמד הנכסף של "שמאי חוץ" אלא מספר מצומצם של שמאים אשר יבחר על ידי – חברות הביטוח. ואם לא די בכך, הרי שלחברות הביטוח גם הסמכות להוציא את השמאי מן הרשימה.

"בעל המאה הוא בעל הדעה", זאת יודעות חברות הביטוח היטב. בחירתן בזהות השמאים הנכללים ברשימה המצומצמת מעניקה להן כוח כלכלי עצום במערכת יחסיהן עם שמאי החוץ. השמאי יודע בכל עת כי באפשרות חברת הביטוח להוציאו מן הרשימה ולפגוע באופן קשה ביותר בפרנסתו וכך נאלץ הוא לפעול בניגוד עניינים זהה לזה עמו נאלץ להתמודד "שמאי הבית" אשר העסקתו נפסלה על ידי הבג"צ.

כנגד הסדר חדש זה התגבשה קואליציה מקיר לקיר המייצגת את כלל המעורבים בשוק הביטוח (למעט חברות הביטוח כמובן). איגוד שמאי הביטוח, איגוד המוסכים והמועצה לצרכנות חברו יחדיו והגישו עתירה חדשה לבג"צ כנגד קיומו של הסדר פגום זה.

אם לא די בהסדר פגום זה, התברר לאחר הגשת העתירה כי חברות הביטוח מצאו להן מנוף כלכלי חדש בכדי להדק את קשריהן עם "שמאי החוץ" ולהגביר את האינטרס של אותם שמאים לשתף פעולה עם חברת הביטוח. אל איגוד שמאי הביטוח הגיעו מספר תלונות לפיהן בתביעות המוגשות על ידי מבוטח אשר לא השתמש בשירותיו של "שמאי חוץ", מעסיקות חברות הביטוח את "שמאי החוץ" בתפקיד אחר – שמאי בקר שתפקידו לבחון את חוות הדעת שהוגשה על ידי השמאי הפרטי מטעם המבוטח.

במעשה זה לא רק שחברות הביטוח מעידות כי הן רואות ב"שמאי החוץ" מי שחוות דעתו תואמת את אינטרס המבטח אלא שהן אף יוצרות תמריץ יותר גדול אצל שמאי זה לשתף עמן פעולה שאם לא כן לא רק שתפגע פרנסתו כ"שמאי חוץ", אלא שהוא יאבד גם את פרנסתו כמומחה מטעם חברת הביטוח.

תלונה בגין פעילותם הכפולה של של שמאי החוץ הוגשה כאמור למפקח על הביטוח על ידי איגוד השמאים ואולם נסיון העבר מלמד כי הסיכוי שתעשה פעולה נחרצת כנגד חברות הביטוח בנושא זה ללא התערבות הבג"צ קלושה. האם אתבדה? הלוואי.

ובינתיים המלצתי היא לכל בעל רכב אשר רכבו נפגע בתאונה ובחר להעסיק שמאי חוץ – בבדיקת הנזקים אל תתביישו ושאלו את השמאי במפורש האם הוא מועסק גם במתן חוות דעת פרטיות לחברת הביטוח. רק כך תוכלו לשמור עצמכם מפני שמאי "אובייקטיבי" אשר מצוי בניגוד עניינים.


* הכותב הינו היועץ המשפטי של איגוד שמאי הביטוח בישראל וב"כ בעתירה שהוגשה לבג"צ כנגד הסדר שמאי החוץ המתואר לעיל.