כמעט סופרמוטו להמונים באמת

את הזונגשיין ראיתי לראשונה מקרוב באותו יום שישי בגרסה הכתומה (יש גם גרסה שחורה). הוא נראה מצחיק כזה, משחק אותה ק.ט.מ החצוף הקטן. תנוחת הרכיבה טעונת שיפור. לדעתי מספיק ריפוד נוסף למושב וכידון שטח ישר כדי לשפר אותה. יאמר לזכותו של האופנוע שיש לו אחלה רגליות – משוננות, רחבות ונוחות לעמידה וישיבה. במבט ראשון נראה שיהיה מצחיק להתחרע עליו במגרש.

מתחילים לרכב. המנוע כצפוי מאוד חלש, ונסיעה מחוץ לעיר היא אפשרית, אבל לא נעימה. בערך כמו בכל סופרמוטו רק שאין רזרבות כוח לעקיפות ולבריחות ממצבים לא נעימים. חזרנו לעיר, ולייתר דיוק – למגרש חניה גדול וריק, ביתו של הסופרמוטו הישראלי בהיעדר מסלול מירוצים בארץ הקודש.

כשהגעתי למגרש האימונים הקבוע שלנו, כל החבר'ה כבר היו שם. יושבת חבורה של פסיכים עם אופנועי סופרמוטו מושקעים, מושחזים, מלוקקים ומשופרים בכל טוב. פתאום הם שומעים צווחה של מנועון קטן מגיע. מה זה הרעש הזה? אני מניח שכולם שאלו. זה קטנוע? זה טיסן? לא, זה זונגשיין סופרמוטו! איזה ילד הגיע להפריע לנו? מה הוא עושה פה? ככה לפחות דמיינתי אני את מה שעבר לכולם בראש, אני בעצמי לא האמנתי שיהיה לי את האומץ להיכנס עם הסיני למגרש האימון. ואז הורדתי את הקסדה...זה "בלוזי"! כך הם מכנים אותי – חלק מההווי, והחברות שנוצרה עם הזמן.

בד"כ אנחנו מזהים אחד את השני גם ע"פ הציוד והאופנוע, אבל הפעם הגעתי גם עם ציוד חדש. אז ככה התחיל יום שישי האחרון בשבילי. האמת? גם אני זלזלתי באופנוע הזה לפני וגם אחרי שראיתי אותו לראשונה מקרוב. יש לו בלם תוף מאחורה, המתלים רופסים ואין אפילו בולם הפוך מקדימה, המנוע בנפח 200 סמ"ק, 4 פעימות והמחיר... זול...אפילו מאוד זול.

אז תגיד, הדבר הזה עושה משהו? צחקו החבר'ה, גירדתי בראש במבוכה, חייכתי ועליתי על האופנוע כדי לברר איתם ביחד. האמת לא האמנתי שיהיה אפשר להוציא חיוך כזה ממני על אופנוע חלש עם מנוע קטן שלא תוכנן לרכיבה אגרסיבית כזאת. מכירים את הסיפור על הקטר הקטן שיכל? אז בידיים הנחושות מספיק, הוא יכול, ולראיה התמונות. בשביל להוציא מהאופנוע הזה תמונות כאלה צריך להיות ממש חזיר גאאזזזים- מהסוג שאם הוא לא רוכב תקופה מסוימת מקבל רעידות באצבעות. נחשו מה? אני בדיוק הרוכב מהסוג הזה והאופנוע הפרטי שלי בדיוק יצא לאשפוז כפוי לתקופה של חודש. אז נחישות הייתה שם והרבה.

בתחילת יום אימון בד"כ עובדים על טכניקה, מבטים, תנוחת גוף וכולי. מסמנים שמיניה על האספלט ומתחילים לתרגל תוך כדי תיקונים וטיפים אחד לשני. על ה"מסלול" חגיגה – בנוסף לחבורת המופרעים הרגילה, היום יש שני אופנועים במבחן על המסלול – אחד KTM 690 ואחד זונגשיין שעולה כחמישית ממנו... במסלול כזה מה שחשוב היא מהירות הפניה – המהירות שבה האופנוע נוסע בתוך הפניה בלי להחליק, והיא נגזרת מכמה פרמטרים – יכולת האופנוע, כשרון הרוכב וכמה ביצים יש לו, או במילים אחרות – כמה לא אכפת לו ליפול וכמה זה יעלה לו בשקלים. כנראה שהפעם אלמנט הביצים שיחק תפקיד, כי מהירות הפניה שלי לא הייתה נמוכה משל האופנוע והרוכב השני למשך מספר הקפות.

לסיכום יום אימון. לדעתי האישית, אם מגיע סטודנט עני מרוד שמחפש סוס עבודה זול שגם נותן פאן וגם לא דורש תחזוקה יקרה, האופנוע הזה יכול להיות אופציה טובה עבורו. הדברים נכתבים במיוחד בהתחשב בעלויות החלפים במקרה של נפילות ויש נפילות, במיוחד ברכיבה במגרש לצורך אימון. בתחילת הדרך לכולנו היו נפילות שטותיות וכשאתה מנסה ללמוד דברים חדשים או לוחץ את האופנוע למגבלות זה קורה גם אם אתה ממש משתדל לשמור. אם נוסיף לסטודנט שלנו גם רצון להתפתח לתחום התחרותי או הספורטיבי, אז ברור שכאופציה הזולה ביותר אפשר להביא את הזונגשיין סופרמוטו בחשבון. באותה נשימה חייבים לזכור שזה לא באמת סופרמוטו וגם אם בהשקעה קטנה ניתן להוציא ממנו אופנוע בסיסי לאימונים, הוא לעולם לא ישתווה לאופנועים המיועדים לכך מראש או אלו שנבנו במיוחד לשימוש זה. מתחת לשורה התחתונה אני חושב שהזונגשיין הרבה יותר מגניב מקטנוע שעולה בדיוק כמוהו.