עבור מדינות רבות בעולם, ייצור מכוניות הנו תהליך מורכב ויקר ועל אחת כמה וכמה ייצור מכונית-על. אלא יש מדינה אחת בעולם אשר נראה כי דווקא בה מכונית-על הינה קלה לייצור- איטליה. האם יש מקום לעוד יצרן מכוניות על אמיתיות אשר יכנסו למועדון האקסלוסיבי של מכוניות העוברות את מחסום ה-200 מייל לשעה (כ-320 קמ"ש)?
קלאודיו זאמפולי (Claudio Zampolli), סוכן פרארי איטלקי אשר התגורר בלוס-אנג'לס ארה"ב, חשב שאכן יש מקום למכונית-על חדשה. זאמפולי שכר לשורותיו את מארצ'לו גאנדיני, אשר עיצב בין היתר את הלמבורגיני דיאבלו, וכן מהנדסי רכב שונים בכדי לסייע לו במשימה. חברת 'Cizeta Automobili srl' הגיחה לעולם משום מקום במטרה לייצר מכונית-על של ממש. את המפעל תכנן זאמפולי להקים בעיר מודנה האיטלקית ובו ייוצרו כ-100 מכוניות בשנה.
חזונו של זאמפולי היה לא רק ייצור מכונית-על רגילה, אלא כזו אשר תטביע את חותמה בענף. התוצאה הייתה הסיזטה מורודר V16T, מכונית-על המצוידת במנוע V16 בנפח 5,995 סמ"ק. מנוע שכזה כבר נכנס לליגה משלו.
הליהוק החכם של זאמפולי הכיל בתוכו עובדים רבים אשר עבדו בעבר עבור למבורגיני. זאמפולי עצמו עבד גם הוא בעבר בסדנאות פיתוח אלה. הסיזטה מורודר הוצגה לראשונה בינואר 1989 והפנתה אליה בין רגע את אור הזרקורים. המכונית היתה מכונית רחבה, שטוחה ומושכת מכל כיוון אפשרי וכמו שהגדירו אותה גורמים מחוץ לחברת סיזטה, היא היתה כמעט למבורגיני דיאבלו.
אפשר לקרוא לזאמפולי אמיץ או תמים, אך מטרתו הייתה לייצר מכונית אשר תגרום למתחרות מבית למבורגיני ופרארי להיות נחותות לעומתה. רק על-ידי השם שנתן לה זאמפולי, V16T, ניתן היה להבין שיש לה משהו שאין למתחרותיה באותה תקופה, הטסטרוסה או הקונטאש.
מנוע המורודר היה מרכזי וכוחו הניע את הגלגלים האחוריים. עד כאן נשמע סטנדרטי למדי, עד אשר נוסעים במכונית. מנוע ה-6 ליטר בעל 16 צילינדרים בתצורת V הפיק לא פחות מ-560 כ"ס ולמעשה הוא היה האטרקציה העיקרית. אף יצרן רכב לא הציע מכונית בעלת תצורת V16 מאז שנות ה-30, בהם נמכרה הקדילאק V16 המפורסמת וכן אף יצרן לא הציע למכירה מנוע בעל הספק כה גבוה כסטנדרט.
גוף המכונית בעיצובו של גאנדיני יוצר מאלומיניום קל משקל ומתחתיו ניתן היה למצוא תיבת הילוכים ZF בת חמישה הילוכים המעבירים את כוח המנוע לגלגליה האחוריים המצוידים בחישוק ברוחב 13 אינץ' וצמיגים במידה 335/35. על גודלה של המורודר ובעיקר רוחבה (220 ס"מ) ומשקלה הלא קטן, ניתן היה לפצות בקלות יחסית בעזרת כוח המנוע. עוד משלבי התכנון, זאמפולי "התחייב" על מהירות גבוהה ממחסום 200 המייל לשעה ואכן, המורודר הגיע למהירות סופית של 204 מייל לשעה (328 קמ"ש).
עם סיום בניית אב-הטיפוס, הוכרזה המורודר כגדולה ביותר בין מכוניות העל, המהירה, החזקה וכפי שקיווה והכריז זאמפולי, גם הטובה ביותר. כפי שהתחייב, הי היתה לא רק הטובה ביותר מתוצרת איטליה אלא הטובה ביותר בעולם, כמתבקש ממכונית על בעלת מנוע V16 אימתני.
עיתונאים ובוחני רכב אשר הורשו לנהוג על המורודר עוד בהיותה אב-טיפוס הופתעו למצוא כי אכן המכונית עומדת בכל הציפיות וההכרזות של סיזטה. גמישות מנוע במהירויות נמוכות ותאוצה חייתית ברגע סחיטת דוושת הגז ואם לצטט מפי כתבי הרכב: "המורודר היא ללא ספק מכונית-על אמיתית".
כשהמורודר הושקה רשמית בשנת 1989, נמכרו מיד 25 יחידות ועוד כ-60 יחידות בשנת 1990. הבעייה העיקרית של חברת סיזטה הייתה חוסר יכולת לעמוד בקצב היצור אשר תוכנן מראש ובניית המכוניות התארכה מהצפוי. קצב ייצור איטי זה הביא את חברת סיזטה לקשיים ובצורך לעצב את הסיזטה מחדש בכדי להקל על הייצור וכן למצוא מקורות מימון חדשים. המורודר V16T יוצרה עד שנת 1995 בקצב איטי של כ-10 יחידות לשנה.
* הכותב הנו עורך אתר הרכב הקלאסי הישראלי 'קלאסיקאר'
סיזטה V16T - קלאסיקה מודרנית
ליאור ברוך
10.10.2007 / 16:56