וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השקה: מרצדס GLK

מרצדס GLK רק נראה קטן (יחסית), פגיע וחלש. אבל ה-SUV החדש הצליח להפתיע אותנו על הכביש ובעיקר בשטח

קובי ליאני

צילום: קובי ליאני
עריכה: זהר ראובני

באופן מאוד לא מקרי, במרבית הכתבות אודות כפולי ההנעה שהוצגו ועברו תחת ידנו לאחרונה, השתמשנו במונח "פשרה". מונח שבא להסביר במילים עדינות את עומק אכזבתנו. אכזבה מכך שרכבי השטח אבדו את אינסטינקט הטורף שלהם, השילו את הציפורניים ושיניהם כהו. בתחילה הם לבשו יותר פלסטיק, אחר כך התקרבו יותר ויותר אל הכביש ומאוחר יותר גם החליפו את הברזל והמכאניקה באביזרים אלקטרוניים וכתוצאה מכך, נעשו לפלפים יוקרתיים, שמרגישים 'טוב' על הכביש ופחות טוב על עפר כשהם מסיעים את נשות ארה"ב וילדיהם אל הגנים ובתי הספר.

אין בזה רע בעצם. לא כולם צריכים לנסוע בשטח קשה או לחרוג משבילי קק"ל, בייחוד כשזה קורה לעתים רחוקות בלבד. לכן, רק קומץ שועלי שטח התבאסו מאבדן היכולות לגרוס סלעים ולהתפלש בבוץ, ככה בלי סיבה אמיתית.

למען האמת, עם ההבנה הזו הגענו אל השקת ה-GLK שנערכה בדיסלדורף שבגרמניה. כבר היה די ברור לכולנו שאנו עומדים לפגוש עוד רכב מעוצב, חתיכי ואופנתי מספיק כדי לככב בסרט "סקס והעיר הגדולה" וכזה שעושה פשרה מסוימת בין התנועה על האספלט העירוני לבין הגיחות לשדות כדי לטעום קצת ירוק. לשמחתנו, טעינו ובגדול.

רושם ראשוני

ה-GLK כך מסתבר, הוא כלי רכב שצריך להתרגל אליו. כבר כשראינו את תמונותיו הראשונות, צצו ועלו המחשבות אודות דמיון רב לתוצרת הקוריאנית – ולא כמחמאה. תחושות שהתעצמו כאשר פגשנו בו בראשונה בשדה התעופה של דיסלדורף.

את עיצובו ניתן להגדיר כ'חריג' ואת ההכרעה של 'יפה או לא' נשאיר לטעמכם האישי. חזיתו מפוסלת מפגוש גדול, מגריל עצום ומפנסים אדירים. כל אלה מסתבר הגיעו לאחר שינויים קלים מה-GL הגדול. אולם, מרצדס ביקשו לחזק את העובדה כי את ההשראה ל-GLK סיפק דווקא ה-G וואגן הקשוח, והסממנים לכך הם שמשה קדמית זקופה מאוד (50 מעלות) וכן עיצוב זוויתי משהו. בהחלט משהו שצריך להתרגל אליו.

לעומת זאת, מאוד אהבנו את השחרת קורות הצד שתורמת מאוד ליצירת משטח אחיד ושחור בצד הרכב, משטח שמסתיים רק בקורה האחורית העבה והישרה. גם את החלק האחורי אהבנו, שכן בזכות קוים נאים, חלון קטן יחסית וצמד מפלטים מלבניים, ה-GLK נראה קשוח מאוד. לכל זה כמובן חשוב להוסיף את חישוקי ה-20 אינטש הענקיים שמגיעים בו כסטנדרט.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

מעוצב עם סרגל

אם חשבנו שלעיצוב החיצוני צריך יותר מכמה רגעים כדי לעכל, הרי שזה הפנימי עורר בנו אנטגוניזם ברור, לפחות בתחילה. פתיחת הדלתות חשפה תא נוסעים שנראה כאילו לא קשור לרכב מודרני, או לאופנה החדשה, גם בבית מרצדס. אמנם פה ושם ניתן למצוא בו שימוש חוזר של אביזרים זהים לשאר מכוניות הקבוצה כמו מנופים מאחורי ההגה, פקדי בקרת האקלים וכו', אבל העיצוב הכללי חורג מכל גבולות המקובל.

מול הנוסעים מלפנים ניצב דשבורד אנכי כמו קיר, אמנם מעוצב אבל מאוד שנוי במחלוקת. בהשקה הופיעו שתי גרסאות לתאי הנוסעים ואנו אהבנו יותר את זו המשלבת אלומיניום ופחות את זו עם הפלסטיק דמוי העץ. בדיקה מדוקדקת של סביבת המחיה חשפה לא מעט תאי אחסון שימושיים, אבל באופן מפתיע, גם חומרים לא מהשורה הראשונה ופה ושם גם בקיעים באיכות ההרכבה האופיינית והצפויה ממכוניות מרצדס. ואלם יתכן ורגישויות אלה שייכות רק לרכבי המבחן מייצור מוקדם שגם הספיקו לעבור חיים קצרים, אך קשים.

גם הישיבה ב-GLK מרגישה שונה מכל המוכר לנו. מצד אחד, התחושה של ישיבה מול קיר פלסטיק אינה מרפה ומצד שני, שטח החלונות הקטן יחד עם השמשה הקדמית הזקופה גורמים לתחושה של נהיגה ברכב שטח מלפני שני עשורים ויותר, אבל רק בתחושה כי מהר מאוד מגלים שכאשר מגביהים את המושב ומתאימים את גובה ההגה (חשמלית) תנוחת הנהיגה משתפרת וגם נוחות הנסיעה טובה.

היינו שמחים למצוא מעט יותר תמיכה בצדי הגוף, אבל גם בנסיעות ממושכות, לא הרגשנו צורך לחלץ עצמות. למרות היות ה-GLK מבוסס על ה-C קלאס הקטנה, המושב האחורי מרווח מאוד לכל ממד וגם נוח לישיבה ממושכת בזכות תמיכה טובה בגב ובירכיים. עוד בסעיף השימושיות ניתן למצוא תא מטען גדול ונוח להטענה שמציע 450 ליטרים במצבו הרגיל וכמעט פי שלוש כאשר מקפלים את המושבים האחוריים.

ארבעה מנועים יצאו לדרך

בתחילת דרכו ישווק ה-GLK עם ארבעה מנועים – שני מנועי בנזין (280 ו-350) ושני מנועי דיזל 320 ו-220 בלוטק). הגרסה הרלוונטית ביותר לשוק הישראלי הי ה-280, אך זו לא התייצבה להשקה ולכן את נהיגות המבחן החלנו בגרסת ה-320 CDI. זו מפיקה מנפח של 3.0 ליטר 224 כ"ס ב-3,800 סל"ד וכן 55 קג"מ הזמין בכל התחום שבין 1,600 ל-2,400 סל"ד. מנועי דיזל כבר אינם מבוקשים עוד בישראל בשל מחירי הסולר הגואים, אך אנו אהבנו מאוד את מה שיש לגרסה זו להציע.

רמיסת דוושת הדלק במצב עמידה מביאה להשהיה של כשניה ומייד אחר כך ה-GLK פורץ קדימה בשעטה כוחנית. מרצדס מדברים על כך שהיא זקוקה רק ל-7.5 שניות כדי להגיע ל-100 קמ"ש ומשם להמשיך למהירות מרבית של 220 קמ"ש. המציאות לא רחוקה מכך והמשמעות של כוח זה היא שכל לחיצה נחושה על הדוושה יוצרת תאוצה שאפתנית שאין לה סוף, או לחילופין יכולת לשייט ברוגע בכל מהירות שנבחרת. לנו לא הייתה שום בעיה למשל לשהות זמן ממושך ב-200 קמ"ש על האוטובאן הגרמני עמה.

ביום המבחן השני, הועמדה לרשותנו גרסת הבנזין החזקה שבהיצע, ה-350. זו מצוידת במנוע V6 שגם כן מוכר לנו מה-C קלאס ולו 3.5 ליטר בנפח, 272 סוסים ו-35.6 קג"מ. כאן לפי מרצדס גרסה זו זקוקה רק ל-6.7 שניות כדי להגיע ל-100 קמ"ש ורק לקצת אומץ כדי להגיע ל-230 קמ"שים מרביים.

בפועל, יחד עם תיבת הילוכים אוטומטית הקרויה 7G-טרוניק על שם שבעת ההילוכים שבה, מדובר במכונת ביצועים מעניינת מאוד. גם כן, התאוצות נחושות מאוד וה-GLK הזה מסוגל לצבור מהירות כהרף עין, כעת גם עם צליל אגזוזים מגרה. למרות שכוח לא חסר לנו כאן, סביר להניח כי בקרוב גם נשמע על איזו גרסת AMG קיצונית עוד יותר, אבל מי אנחנו שנתלונן.

שלישית ואחרונה להגיע להשקה היא הגרסה שמצוידת במנוע הדיזל ה'ירוק' של מרצדס, ה'בלו-דיזל' – BLUE EFFICIENCY שמגיע בנפח 2.2 ליטר, 170 כ"ס ו-40.7 קג"מ מרשימים במיוחד. גרסה זו הועמדה לרשותנו לפרק זמן קצר ולמרחק נהיגה לא גדול, ולכן נצטרך להאמין להצהרות אנשי מרצדס אודות חסכוניותה. אולם, למרות מרחק הנהיגה הקצר, גרסת ה- BLUE EFFICIENCY הרגישה טוב כמו שאר אחיותיה החזקות. למרות השוני בהספק, לא הורגש חוסר של ממש בכוח כך שהיא הצליחה לשמור על אותה מידת שימושיות וגמישות בנסיעה.

מפתיע בכביש

כבר אחרי קילומטרים ספורים עם ה-GLK, הבנו שאין מקום להנחות מוקדמות, שכן המכונה הזו לא הרגישה כמו שעושה פשרות לאספלט. לא לישר ולא לעקום כאחד. בנסיעה עירונית, על אספלט גרמני משובח יש לציין, ה-GLK התנהג במופתיות, סופג מהמורות ומתנהל בקלילות. לחובתו ניתן לציין רק כי שדה הראיה החוצה מוגבל מאוד בשל שטח החלונות המצומצם, מה שמגביל מעט את קלות התמרונים הצפופים.

על גבי האוטובאן, כל אחת מהגרסאות המדוברות הצליחו לשייט בקלילות במהירויות המוגדרות כחוקיות בישראל וגם במהירויות יותר מכפולות מכך. כוח לא הייתה מעולם הבעיה וגם הבידוד לרעשים היה טוב מאוד, בייחוד לאור העובדה שגרסאות המבחן נעלו גומי דקיק בקוטר 20 אינטש, מה שעלול היה להגביר את הרעשים המוחזרים מהאספלט.

אולם, את ההפתעה הגדולה (על הכביש) סיפק ה-GLK בכבישים המפותלים שהכינו לנו המארחים. למרות החששות מתנאי מזג האוויר – גשום וקר, ה-GLK נשאר דבוק באדיקות לאספלט כשהוא מפגין אחיזה מצוינת באספלט הרטוב. פעם אחר פעם השלכנו אותו מפניה לפניה ובמהירויות שגרמו אפילו לממונים על החוק במדינה להתרגז והוא מצדו לא וויתר. ההגה החד והאינפורמטיבי למחצה מאפשר לנהג להרגיש כמעט תמיד מה קורה שם למטה וכל אלה ממש מפתים לנהיגה ספורטיבית. זה דבר שלא האמנתי שאומר יום אחד על SUV כלשהו.

אולם, לא חייבים לנהוג באופן ספורטיבי חזק כל כך כדי ליהנות מה-GLK. כבר בנהיגה נורמאלית מרגישים בהררי הביטחון שה-GLK מקנה גם בנסיעה בתנאים קשים ועד כמה קשוחה מרגישה השלדה ועד כמה מוצקה ההתנהלות. ממש כמו כספת על גלגלים.

נועץ גלגלים בשטח

אחרי פרק הנהיגה המפתיע לטובה בכביש, הגענו לחניית ביניים באחוזה גרמנית מדהימה ובה קיבלנו גם את ההזדמנות ללכלך את ה-GLK בבוץ. ובוץ לא היה חסר, שכן הגשם שירד ללא הפסקה בימים האחרונים הפך את הקרקע ביער המכשולים לעיסה חלקלקה מאוד.

הספקות אודות יכולות השטח עדיין ליוו אותנו, למרות שה-GLK הוכיח עצמו מעל לכל הציפיות על הכביש, שכן בין שני תחומי הנסיעה שוכנים פערים עצומים מבחינת הדרישות הטכניות. לפחות כך חשבנו. לטובת פרק השטח, העמידו מרצדס מספר כלי רכב ואלו מצוידים ב"ערכת השטח".

לא, לא מדובר במתלים שונים. הכל זהה לגרסאות ללא ערכת השטח מלבד הוספת מספר מערכות אלקטרוניות ומיגון תחתי משודרג. הראשונה, בקרת נסיעת שטח שתפקידה להשהות יותר את העברת ההילוכים בגיר ולמתן את תגובת הדוושה הימנית ללחיצה כדי לאפשר דיוק מרבי וכן להתאים את עבודת ה-ABS ובקרת היציבות לתנאים החדשים. השנייה, בקרת ירידה במדרון שמסייעת לנהג לרדת בשיפועים חדים במהירות קבועה (עובדת נפלא). השלישית, צג אלקטרוני שבו יכול הנהג לקבל אינפורמציה כמו כיוון (מצפן), זווית הפניית הגלגלים הקדמיים ועוד. רכבי מבחן השטח גם נעלו צמיגי 50-50 לכביש ולשטח במידה 17 אינטש, לעומת ה-19 וה-20 אינטש של רכבי הכביש.

אחד המדריכים של נהיגת השטח של מרצדס התלווה אלינו למסלול שנתפר במיוחד עבור ה-GLK, אך עדיין היה טכני וקשה מבחינת עבירות. המסלול שעבר בין העצים ביער הצפוף הביא בפנינו סדרה של מכשולים שהחלו בטיפוס בשיפוע גדול, שם יכולנו להתרשם ממערכת הזינוק של ה-GLK שמפעילה את הבלמים למשך 2 שניות לטובת המעבר מדוושת הבלם לדוושת הדלק ובעיקר מהיכולת של בקרת המשיכה לשלוט בהעברת הכוח לגלגלים, כאילו היה מדובר בכלי שמצויד בנעילות רוחביות ואורכיות.

במצבה הטבעי, מערכת ה-4-מטיק מעבירה 55 אחוזים מהכוח אל הגלגלים האחוריים ו-45 אחוזים לפנים, אך בעזרת בקרת המשיכה המתוחכמת, ה-SUV החדש של מרצדס זלזל גם בשיפועים הגדולים והחלקים שנקרו בדרכנו. כל לחיצה על דוושת הדלק לוותה בקולות תקתוקים שמודיעים על התגייסותה של האלקטרוניקה למלאכת התנועה. וכך, ללא אף סחרור מיותר של הגלגלים, מכשול אחרי מכשול נבלע תחתנו.

למרות זוויות הגוף הלא רעות ומרווח הגחון הצנוע של 20 ס"מ ה-GLK לא ממהר לשפשף את הגחון בקרקע ולסכן את חלקי הפלסטיק, לפחות לא במסלול המיועד שהוכן לכבודו. כמו כן, בעזרת היכולת לשנות את פעולת בולמי הזעזועים, מהלך המתלה קצר יחסית ולמרות מצבים בהם הוא מנופף גלגל או שניים באוויר, בקרת המשיכה שומרת על רציפות תנועה כמעט בכל מצב אפשרי.

יהיה וודאי מי שיאמר שהמערכות האלקטרוניות מוציאות את כל הכיף מנהיגת השטח משום שבאמצעותן, גם מי שמעולם לא חצה את הרוביקון, יכול לנוע בקלילות ולחצות מכשולים שהיו מקשים אפילו על רכבי שטח מגודלים והיו דורשים חשיבה וזיעה גם משועלי שטח וותיקים.

בקרוב אצלנו

השקת ה-GLK נגמרה עם טעם מעט חמוץ. לא, לא בגלל הרכב עצמו, אלא משום שהיינו שמחים לנהוג בו למרחקים גדולים יותר ובתנאים מגוונים יותר ממה שהכין עבורנו היצרן. למרות זאת, הטעימה הקצרה יחסית הספיקה לנו כדי להבין שלא מדובר כאן בעוד כפול הנעה מתיפייף. מרצדס באמת התאמצו ויצרו כאן כלי רכב שמסוגל לפנק בשיוט, להיות מהנה בנהיגה ספורטיבית וגם לאפשר לבעליו לרדת לשטח שנמצא גם מעבר לשבילי קק"ל.

ה-GLK החדש יגיע לישראל עוד השנה בחודש נובמבר וההערכות מדברות על כך שגרסת ה-280 בנזין (231 כ"ס) תישק לתג מחיר של 400 אלף שקל, שזה קצת יותר מה-X3 של ב.מ.וו שצפוי להיות מתחרהו העיקרי בשכונות הצפוניות של תל אביב.

  • עוד באותו נושא:
  • מרצדס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully