הרבה לפני מאזדה MPV ודומותיה, מי שהחלה את השינוי הכי משמעותי למשפחה הגדולה הייתה לא אחרת מאשר קרייזלר. בשנות ה-70 המוקדמות, המכוניות המשפחתיות של אמריקה עדיין התברכו בעיקר במטראז' אורכי וצימאון לדלק. קרייזלר השכילה לשכלל את הבחירה המשפחתית רק בסוף שנות ה-70 על ידי תפיסה אישית שהמשפחה הגדולה, זקוקה לשילוב של מכונית סטיישן רחבת היקף ונפח לשינוע מעט יותר פרקטי וחסכוני.
את הראייה הזו, כולם הבינו היטב במשבר הנפט שחלף על פני התעשייה שללא יוצא מן הכלל בעקבותיו כל השוק האמריקני צימצם היקפים. קרייזלר, שכמו היום גם אז הייתה על סף התהום, לקחה את הרעיון תודות ללי אייקוקה רב הפעלים למקום הרבה יותר נבון. "מה בעצם רוצות המשפחות?" שאלו עצמם. התשובה הייתה ברורה מקום, בטיחות, גמישות. בשנת 1977 היצרן האמריקני עלה על הנוסחה המנצחת.
במקום להגדיל את רוחב או אורך המכונית, בנתה קרייזלר שלדה המבוססת על רצפה שטוחה לחלוטין לה נוספה שורת מושבים נוספת תוך הוספת דלת הזזה צדדית. לכך גם הוסיפו מראה מעט יותר קורץ (אם כי מרובע עדיין), מנוע מלפנים, הנעה קדמית ואפשרויות אחסון ה-ר-ב-ה יותר חכמות על ידי דלת פתיחה אחורית ומרווח תנועה בין שורות המושבים.
רק בשלהי 1983 כשהשוק הראה סימני התאוששות ראשונים, קרייזלר הציגה לעולם מוצר מוגמר שיהפוך את התחבורה הפרטית על פיה - וויאג'ר, המיניוואן הראשון בעולם. במשך השנים הבאות, חלה עלייה הדרגתית אך גדולה בביקוש והדרך לפשיטת רגל הוחלפה בשנים של שגשוג.
חוזר חלילה
25 שנים מאוחר יותר, קרייזלר נמצאת במקום שונה ופרובלמטי יותר משהיה בעבר. הקריסה הפיננסית בשווקי העולם כמו גם מוצרים שאינם עומדים בקו אחד עם מיטב התוצרת העולמית, מוטטה אותה לכדי איחוד מתקרב עם ג'נרל מוטורס השרויה אף היא בצרות. אם נהיה כנים, מדובר בצמד קורבנות המכניסים את ראשם למיטה אחת חולה וגדולה. יחד עם כך, אולי בשל זכרונות העבר, קרייזלר עדיין מצליחה לשלוט על 40 אחוזים מנתח השוק האמריקני בסגמנט זה.
בינתיים, משיקה קרייזלר גרסה חדשה לסופרוואן הגדול 'טאון אנד קאנטרי'. עיצובו החדש ממשיך את הקו המסורתי בו המשפחה שוהה ונהנית מזה דור שלם של תהפוכות ושינויים. רק שהפעם, יש פתאום עניין בתצרוכת הדלק הבעייתית, סוגייה שנסובה גם עת השקת החגיגות. אז אולי הוא לא ינתץ שיאי מכירה או יחלץ את קרייזלר מהמשבר כבעבר, אבל מה שנשאר מהמסורת המפוארת לא יכול למשוך אותה אל מצולות הגירעון מעבר למצב הקיים.
השוק האמריקני עומד כעת לפני כמה החלטות פוליטיות וכלכליות הקריטיות לקיומו, אך סביר להניח כי את אהבתו למיניוואן האהוד שחוצה בימים אלה את קו ה-12 מיליון יחידות, הוא לא ירצה להחליף.