אם רק לא היה מיתון

מסתבר שלא כולם שותפים למעמקי היגון הפוקדים את אוהדיה של ב.מ.וו. נכון שיש צרות, אך יש גם הרבה תקוות מאי אילו דגמים עתידיים, רק שאף אחד לא מדבר במונחי עוצמה, חשק, נהיגה וכל אשר נרמז רק למשמע האות M. ובכל זאת, ב.מ.וו כפי שסיפרנו לכם, פונה בימים אלו לכוונים הרבה יותר פוליטיים-קורקטיים ופחות מידי מעניינים או מדגדגים את כף הרגל הימנית. אפילו חלום ה-CS, סדרה 8, התפוגג.

אלא שאצל המעצבים החופשיים עניינים כרגיל. מירוסלב דימיטרוב למשל, חי עדיין בתקופת הזוהר של קבוצת המירוצים משנות ה-70 וכל חזונו הוא לחזור לאותם ימים. ה-T1 שלו, הייתה במקור אמורה להיות מכונית GT טהורה, רק שהשינויים אותם הכיל במשך תהליך ההבשלה הביא אותו להחלטה שייעודה יהיה בעיקר לניגוח מכוניות 'על'.

במקום להושיב את המנוע מלפנים, מירכז דימיטרוב את היחידה מאחורי הנהג והגדיר מחדש את הביצועים. במקום מנוע בינוני בגודלו, לקח את יחידת ה-V12 החזקה לה מהירות מרבית של כ-370 קמ"ש, ושינה את מערך המתלים והמבנה. המעטפת האחידה כולה עטויה קארבון, ובכל פינה עצמות עצה כפולות וקפיצי ספורט. המפלטים, מוקמו ממש בקצה הרכב מעל המתלים, כפי שנעשה במירוצי הפורמולה 1.

הכניסה לרכב ממחישה עד כמה הקונספט האחיד ליווה את תהליך העיצוב. במקום לשלב דלת קונבנציונלית, בעת התקרבות למכונית השמשה הקדמית התופסת חלק ניכר מהשטח מלפנים מתרוממת מעלה ונפתחת, כשבמקביל, גם דלתות הנוסעים נפתחות בלחיצה על כפתור.

פנים הקונספט צבוע כולו בלבן אופייני לחטיבת הספורט של ב.מ.וו, כמו גם המראה החיצוני הנושא את אותם פסי עיצוב בגוון אדום וכחול. בפנים, עם אותה חשיבה של מעט רכיבים וריבוי אחידות, הנהג זוכה לסביבה עתידנית. רוצים דוגמה? המושב למשל נעוץ ברצפה, אך מעוגן לצינור מעובה הממריץ זרם אוויר גם לתוך חללו.

את ה-T1 קונספט של דימיטריוב, אולי נוכל לראות בעתיד המאוד רחוק. עצם עיסוקו כמעצב מכוניות אצל אחת מיצרניות הרכב האיטלקיות, מלמד כי החזון והמציאות אינם כה רחוקים עבורו. יחד עם זאת הוא מצהיר, רק 499 יחידות מדגם זה יעלו לפס הייצור, כש-99 מהן מיועדות למירוצים. ככה זה כשהדימיון לא סובל ממיתון.