וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשלנות רפואית? בעייה שלך

עו"ד יונתן דייויס

13.11.2008 / 12:30

נפגעת בתאונת דרכים ורשלנות הרופאים החמירה את הפציעה? כנראה שלא תוכל לתבוע פיצויים מעבר לקבוע בחוק הפלת"ד

רוכב אופנוע נפגע כתוצאה מהחלקה על כתם שמן והובהל לבית החולים כשהוא סובל משבר ברגלו. זו גובסה בחדר המיון וכעבור שעות ספורות שוחרר לביתו. לאחר מספר ימים של כאבים בלתי פוסקים, הוא חזר לחדר המיון שם נתגלה במהלך בדיקה כי הוא סובל מזיהום חמור ברגלו. לצערו, בשל סכנת הזיהום לבריאותו, לא נותר לרופאים ברירה והם נאלצו לקטוע את רגלו; את הקטיעה כמובן שניתן היה למנוע אילו היו הרופאים מאבחנים בזמן את הזיהום, שהוא סיבוך ידוע בעקבות פציעה, אך הרופאים התרשלו והניזוק נותר ללא רגל.

דוגמה מצערת זו מתארת מצב בו לעיתים הנזק בטיפול רפואי בא בעקבות ובנוסף לנזק ראשוני שנגרם לנפגע בתאונת דרכים, שפונה לבית החולים לקבלת הטיפול במהלכו נגרם לו נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני של הרופאים. האם הסמיכות בין התאונה לנזק שנגרם לו בבית החולים מקטינה את סיכויו לקבל פיצוי כספי משמעותי? ובכלל, נגד מי תוגש התביעה, חברת הביטוח של הרכב הפוגע, המוסד הרפואי או שניהם יחד?

חוק הפלת"ד קובע מנגנון של פיצוי לנפגע ללא שחלה עליו חובת הוכחת רשלנות וזאת בהתאם עקרון ייחוד העילה שמשמעותו שעל הניזוק לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת החובה, גם אם אלו נגרמו בשלב מאוחר יותר כתוצאה מרשלנות רפואית של בית החולים. לעקרון ייחוד העילה על פי חוק הפלת"ד, יש משמעות כספית מרחיקת לכת לעובדה שהניזוק בתאונת הדרכים מחוייב לרוב, אף אם נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית שבאה לאחריה, לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את רכבו והוא לא יוכל להיפרע פיצויים מהרופאים אף שרשלנותם גרמה לנזק.

כך למשל, חוק הפלת"ד קובע כי תקרת הפיצוי שהנפגע יכול לקבל עבור כאבו וסבלו במסגרת נזק לא ממוני, תעמוד על סכום של כ-170 אלף שקלים, זאת בהנחה שנקבעו לו 100 אחוזי נכות. לו הייתה לו האפשרות לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את רכבו בהתאם לפקודת הנזיקין ולא על פי חוק הפלת"ד, היה יכול לקבל פיצוי שאינו מוגבל בסכום, ובכפוף להוכחת רשלנות ונזק.

אך בזה לא תמו הפסדיו של הנפגע. היותו כבול לתביעה על פי חוק הפלת"ד משמעה כי הוא יכול לקבל פיצוי עבור הפסדי השתכרות עד לתקרה בגובה שילוש השכר הממוצע במשק, סכום העומד על כ-24 אלף שקלים לחודש בקירוב. לעומת זאת, פקודת הנזיקין אינה מגבילה את תקרת השכר כך שמי שמשתכר יותר משילוש השכר במשק, יהיה זכאי להיפרע פיצויים לפי ניזקו האמתי שיוכח.

לצד החיסרון הכספי הכרוך בתביעה על פי חוק הפלת"ד, יש לזכור כי זה אינו דורש להוכיח את אשמו של הגורם לתאונה, כפי שנדרש בתביעת רשלנות רפואית המתבררת על פי פקודת הנזיקין, מהלך שכרוך בהוצאות כספיות ניכרות.


* הכותב הוא עו"ד מומחה לדיני נזיקין ותביעות רשלנות רפואית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully