רק בשביל לקבל חיבוק

"בוא ננסה משהו חדש" היא אמרה לי, החברה התורנית מייד אחרי השחרור מצה"ל. ואני, שדי מת על חידושים, לא הייתי מוכן להמשכו של המשפט - "בוא נצא לצימר באמצע המדבר, משהו מבודד כזה, רק אתה ואני". ברגע הראשון, המוח הניאנדרטאלי של אותו שלב בחיים התמקד רק בחלק של ה'רק אתה ואני' ומייד הסכים, אבל רק כשהגענו למקום, כשדרכתי לראשונה בפודרה הלבנה של הדרום וגיליתי בקתת עץ כמעט נטושה, הבנתי את המשמעות של 'באמצע המדבר'. "יהיה מגניב! ניקוי ראש טבעי!" אמרה ורצה פנימה כשהיא משאירה אותי עם התיקים. ועוד איך טבעי, כשמסביב יש רק טבע, אבק, שקט מפחיד ביום ויללות תנים בלילות מלאי כוכבים.

שלא תבינו לא נכון, חופשות כאלה יכולות להיות תענוג אמיתי אם רק 'נכנסים לראש' שלהן לפני שיוצאים אליהן כי הן שונות מאוד מכל אותם נופשונים בבתי מלון באילת, בחוף הים או סתם באיזה הכל כלול. כזו בדיוק היא הסיטרואן C5, גם זו שהגיעה אלינו לפני שנים וגם זו החדשה. לפני שפותחים עבור אחת את הארנק, צריך ממש לרדת לסוף דעתה, אחר כך, ההנאה מובטחת. הצלחנו לעניין אתכם, או שהסיטרואן היא זו שעשתה את העבודה? המשיכו לקרוא את המבחן שערכנו לה.

הדורות הקודמים של ה-C5 נראו חריגים מאוד ביחס לנוף המקומי, כמו בערך כל סיטרואן בהיסטוריה, אבל יפים, קשה היה לכנותם. הדור החדש לעומת זאת, נראה שקיבל כל רגע פנוי וכל קמצוץ תשומת לב מהמתכננים, כך שהוא נראה לא פחות ממצוין. החזית מגובשת ומלאת נוכחות עם יחידות תאורה גדולות וגריל הכרום שבמרכזו סמל סיטרואן חדש. מהצד היא נראית מפוסלת ודינאמית ומאחור היא הזכירה לנו יותר מפעם אחת את אודי A4 החדשה.

המודרניזציה וההקפדה נכנסו גם אל תא הנוסעים וכעת אפשר כמעט לטעות ולומר שמדובר כאן בתא נוסעים גרמני, על הצד הטוב של המילה כמובן. איכות החומרים גבוהה מאוד, הגימור ללא רבב וגם העיצוב נאה למדי. לא עוד גיבוב של פלסטיקים, עם משטחים לא אחידים באיכותם ומראה עצוב משהו, אלא שדרוג יוצא מן הכלל.

בדור החדש, סיטרואן בחרו להתקין הגה בעל טבור קבוע, בדיוק כמו זה של ה-C4 האחות הקטנה. התוצאה אמנם מיוחדת וייחודית, אבל לא ממש פרקטית משום שעל אותו תבור קבוע ספרנו 20 מתגים שונים השולטים על מחשב הדרך, בקרת השיוט, מערכת השמע, הגבלת המהירות ועוד ועוד. כל זה מצריך כמובן לימוד ושינון מיקומם של המתגים, אבל גם לאלה המצויים בקונסולה יש לנו טענה קטנה – באור השמש הקיצית הישראלית, צבעו הכסוף-אפור של הפאנל והכיתוב הלבן של המתגים מקשים מאוד על איתור המתג המתאים כך שבסעיף הנדסת האנוש היא מקבלת ציון עובר בקושי.

אבל ברגע שמתיישבים על כורסת הנהיגה, העלילה מקבלת תפנית לצד החיובי. מושביה של הצרפתייה הזו ובכלל סביבת המחיה, מחבקת בחום ואהבה וזה משהו שלא הצלחנו למצוא באף מכונית מקבילה. כמו מכונית סאלון משובחת השייכת לקטגוריה גבוהה בהרבה, הנינוחות שולטת וממש מרגיעה וזה לא משנה אם הנחתם את עכוזכם מלפנים או מאחור. אמנם מכונית המבחן צוידה במושבים המוצעים רק בגרסה הגבוהה ביותר, אך גם המושבים הבסיסיים מעניקים נוחות יוצאת דופן.

בניגוד לרוח הבווארית שנושבת בקונצרן פיג'ו סיטרואן, ה-C5 נשארת עם מנוע ה-2.0 ליטר של הקבוצה ולא מאמצת את אחד מהמנועים המוגדשים המצוינים שמגיעים מב.מ.וו. לרשותו של זה הנבחר מצויים 143 סוסים ו-20.3 קג"מ. לא הרבה, אבל עושים את העבודה.

אווירת הנינוחות נשארת גם בסעיף הביצועים עם קצת פחות מ-12 שניות במיאוץ ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 205 קמ"ש, כך שהסיטרואן הזו היא לא מהמהירות בקבוצה. לעצמו, המנוע מרגיש מצוין וגם הולם את חבילת הפינוק בחרישיות פעולתו, אבל מי שמעט מקשה על המלאכה היא שוב תיבת ההילוכים המוכרת של החברה שלה רק 4 הילוכים. אלו גם ארוכים למדי ביחסי ההעברה שלהם, מה שכאמור מכביד מעט על הביצועים, אך משפר מאוד את יכולת השיוט וגמיאת המרחקים שלה.

את זה היא עושה מצוין ובשקט מופתי. כשזרק אתם והיא, פשוט סוגרים את החלונות, בוחרים את המוסיקה האהובה עליכם במערכת השמע האיכותית, שמים D בתיבה ויוצאים לדרך. אה כן, חשוב להיכנס לראש הרגוע שלה כמו שאמרנו ואז הנסיעה הופכת להיות נינוחה מאין כמוה. הסיטרואן הזו אלופה בלנתק את נוסעיה מהסביבה, מרעשיה ומהנהגים האחרים וכאילו יוצרת מציאות משל עצמה.

גם הדור החדש של ה-C5 מגיע אלינו עם המתלים האקטיביים של סיטרואן, למרות שבארצות הניכר היא מוצעת גם בגרסה זולה יותר עם מתלים קונבנציונאליים, סיטרואן עוד לא השכילו לשלב בין אלה לתיבת הילוכים אוטומטית.

בעזרת מתג השולט על פעולת המתלים, ניתן לבחור בין שני מצבים – נוחות וספורט, מלבד האפשרות לשלוט בגובה המתלים. במצב הנוחות, ה-C5 הופכת להיות אחת מהמכוניות הנוחות ביותר אותן פגשנו. לא היה בור או שיבוש אחר בכביש שממש הטריד אותה או הפריע את מנוחת הנוסעים. אולם, כאשר הכביש מתפתל מצב זה הופך אותה למעורפלת ומאוד לא מהנה לנהיגה. אפילו מפחידה אם תרצו עם נטייה מוגזמת לתת היגוי. אם כך, כשבא לכם לחרוג מהנמנום המובנה בה, לחיצה על מתג הספורט תשנה באחת את יחסה לאספלט. המתלים נעשים קשיחים יותר והריסון והשליטה בגוף משתפרים פלאים. עדיין לא מדובר במכונית שמעלה תאווה לנהיגה אגרסיבית, אבל בהחלט שונה מאוד ממצבה הנוח. רק ההגה לא משנה את אופיו והוא נותר קל למדי ולא מתקשר מספיק.

הפספוס העיקרי של סיטרואן ושל היבואן המקומי קשור למחירה. במחיר של 169 אלף שקל, ה-C5 מפספסת את קבוצת רישוי 4 ולכן גם את שוק ציי הרכב. אולם, אפשר לקבל בהבנה את מחירה של זו, משום שהיא מצליחה להצדיק כל שקל המבוקש עבורה בשלל תכונותיה המשובחות: תא נוסעים מרווח מאוד, תא מטען ענק, איכות גבוהה, נוחות חסרת תחרות, מראה מלא נוכחות וכמובן ייחוד וחריגה מהעדר. כן, הצרפתייה הזו ממש לא שייכת לעדר וכך גם אמורים להיות הלקוחות שיבחרו בה.

אנחנו בכל מקרה אהבנו אותה מאוד, גם את החופשה המבודדת ההיא וגם את ה-C5 החדשה, הבעיה היא שלקח לנו זמן להיכנס לראש שלה וכשזה קרה, כבר הגיע הזמן לחזור הביתה ולהחזיר אותה ליבואן. אמנם, גם אם מעט חרקנו שיניים על עבודת תיבת ההילוכים שלה, היא עדיין מרגישה כמו אחת המכוניות הנעימות שכסף יכול לקנות. כעת רק נותר לראות איך אתם תגיבו אליה והאם תסכימו לפתוח עבורה את חשבונות הבנק שלכם, גם למרות שאחרה מעט בהגעתה לשוק הישראלי.