מבחן בכורה: סוזוקי גלדיוס 650

אם יש דבר אחד שלא מפסיק להדהד לי במוח, תרתי משמע, אחרי ארבעת ימי המבחן לסוזוקי גלדיוס, הרי שזהו הצליל שהוא משליך אל העולם מהאגזוז הכפול, הקצר והמעוצב שלו. סוג של גרגור באסי, מן פמפום גועש שמזיז את האוויר מסביבו ומייד אחר כך את ראשי כל הסובבים אותו. אז תרשו לי בבקשה לכנות בחיבה את הרעם המתגלגל הזה כ'סאונד' מגניב – ממש מנגינה לאוזניים. ואה, כן, מעבר לצליל הממכר הזה שגרם לי לפתוח ולסגור מצערת שוב ושוב גם כשלא צריך, יש אופנוע, אופנוע שלם וחדש של סוזוקי שמיועד בעיקר אך לא רק לרוכבים בתחילת דרכם הדו גלגלית הכבדה.

שמו של הסוזוקי החדש, גלדיוס, מגיע מהשפה הלטינית ומשמעותו חרב. בלטינית ואולי גם בשפות אחרות, זה וודאי נשמע לא רע בכלל, אבל אצלנו, בעברית, השם מתאים יותר למעצב שיער בצפון תל-אביב, אבל הלוואי שאלה יהיו הצרות בחיים שלו. הגלדיוס שהוצג לראשונה בתערוכת האופנועים בפריס 2008 לקהל הרוכבים כמחליפו של ה-SV הוותיק, נבנה מהמטרה להציע חבילה כלכלית נגישה יותר מזו של קודמו, לפחות באירופה. אולם, משהו קרה בדרך, איפשהו בין לוח השרטוט ליציאה מפס הייצור, שכן התוצאה בהחלט מצליחה להפתיע לטובה.

וכך, כדי שנוכל להתרשם טוב יותר מהחידושים בגלדיוס, החלטנו לקחת בצמוד אליו גם את אחיו המבוגר יותר, ה-SV650. הכלי שכיסה את תחום אופנועי ה'נייקד' (עירומים) הבינוניים אצל סוזוקי מאז שנת 99 והספיק לכבוש לבבות מעריצים צעירים מסביב לעולם בזכות קלות הרכיבה והתחזוקה שהוא מציע. אז בואו נכיר את השניים לעומק.

סוזוקי SV650 היוצא, אינו אופנוע צעיר. הוא מפלס את דרכו בעולם בהצלחה כבר עשור שלם ואלינו הוא עשה עליה בשנת 2005 בשתי גרסאות, אחת ערומה לגמרי ואחת עם מעט פלסטיקה הקרויה S. נקודת החוזק העיקרית שעמדה לרשותו הוא תג מחיר נמוך ואטרקטיבי, אשר יצר רף נגיש מאוד לרוכבים מתחילים בעולם האופנועים. אלה ששמו עליו את כספם, גילו אופנוע נעים, נוח וורסטילי במיוחד אשר היווה חבילה מצוינת מבחינת מחיר ותמורה.

וכעת, גם בסוף חייו של הדגם (שיווקה של הגרסה העירומה יפסק כאן בקרוב), היתרונות שלו נשארו מוחשיים מאוד. הוא נראה פשוט למדי בהופעתו, עם פנס חזית עגול וסטנדרטי, עם המון מתכות חשופות, אגזוז נקניקי וארוך וגימור שהבהיר לרוכב בדיוק היכן נחסכו הדולרים מהתקציב. אולם, לא יכולנו שלא לאהוב את שילוב הצבעים הלבן-אדום של אופנוע המבחן ואת הזנב המחודד. מראה עירום קלאסי כמעט.

כבר במטרים הראשונים עמו, הוא מעביר את התחושה של אופנוע ידידותי שלא ממש רוצה להזיק לרוכבו. מנוע ה-V טווין שלו (2 צילינדרים ב-V של 90 מעלות) שמכהן בהצלחה גם בויסטרום (DL650), משחרר צליל באסי רגוע וגם לא מעט יכולת בסל"ד הנמוך והבינוני. המרצתו אל התחום שנושק לקו האדום אינה תמיד חיונית, שכן את מרבית אונו הוא משחרר מוקדם בהרבה, שם גם הצליל טוב יותר. גמישות הפעולה שלו אפשרה למתכנניו לציידו ביחס העברה ארוך בהילוך השישי, כך ששיוט ב-100 קמ"ש מציב את המנוע ב-4,800 סל"ד, שמשאירים מחד פתח לכניסת כוח בעת הצורך, אך שומרים על נינוחות וצריכת דלק הגיונית (19 ק"מ לליטר בימי המבחן)

כמו המנוע, כך גם במקרה של המתלים. אלה רכים למדי, סופגים היטב את תחלואי הסלילה העירונית והבינעירונית ויחד עם מושב נוח, מאפשרים לרוכב לעבור עמו מרחקים גדולים ללא צורך בעצירות תכופות לחילוץ איברים. אולם, כאשר הדם מתחמם ובמקרה ומול הכידון שרוע אספלט הררי מסולסל, הרי שדווקא שם צריך לסגור מעט מצערת.

ה-SV אמנם יכול להסב שעות של כיף ברכיבה, אבל אין לצפות ממנו להשחזות אספלט כמו אופנועי הסופר ספורט בנפח 600 סמ"ק. צריך לפעמים לדחוק בו כדי להעמיק לתוך פניות וגם להעמיס על בלמיו החלשים יחסית בבלימות מקדימות. אולם, כפיצוי על כך, הוא התגלה כפרטנר מעולה לרכיבות יומיומיות בטווחים בינוניים של כ-150 ק"מ וכן בהתנהלות עירונית רגועה בזכות קלות התפעול והעבודה הרכה של מכללי ההנעה – תיבת הילוכים ומצמד. בקיצור, אהבנו, אבל בהחלט הגיע הזמן למחליף ראוי.

אנשי סוזוקי ישבו, חשבו והחליטו ליצור אופנוע נוסף בסדרה, שיהיה אפילו זול יותר לרכישה מקודמו. אולם כפי שכבר רמזנו, משהו השתפר פלאים בנוסחת הבסיס. זו כללה את מנוע ה-V טווין הקודם, שלדה חדשה לגמרי ועוד אי אלו חלקים. אך במקום לקחת את המנוע ישר מהמדף, מהנדסי סוזוקי מצאו את הזמן והכסף לבצע בו מספר שדרוגים. כך על פי ההצהרות, הופחת החיכוך הפנימי של הרכיבים וזה יצר שיפור של כ-10 אחוזים במומנט ובפליטת המזהמים, אבל התוצאה במציאות משמעותית הרבה יותר.

ולגבי השלדה, סוזוקי זנחו את זו הקודמת וטוב שכך ובחרו לצייד את זה בשלדה חדשה לגמרי – כזו שמשלבת ברזל ואלומיניום במבנה צינורות איטלקי כמעט למהדרין. האם יש כאן רמיזה מעבר לעיצוב? לא נקלקל לכם את ההפתעה, אבל כן נספר לכם שבדרך הוא השמין בכמעט 40 קילוגרם ביחס ל-SV.

ואם כבר נגענו בעיצוב, הרי שבגלדיוס ניכרת מאוד ההשקעה הגרפית. כמעט כל חלק בו זכה לטיפול מסור וזה מתחיל במראות, עובר לפנס החזית המחודד, משם אל מכסה המנוע המפוסל והצבוע בשני צבעים, אל תוספות הפלסטיקה מצדי הרדיאטור, מתקדם אל האגזוז שהתקצר בהתאם לאופנה החדשה, אך הסתיים בזנב מעט בנאלי ולא משכנע. לפחות לא כמו זה של ה-SV ז"ל.

גובהו הנמוך יחסית של הגלדיוס וודאי ימצא חן בעיני נמוכי קומה ונשים, כן, נשים. קל מאוד להניף מעליו את הרגל ולמקם את הישבן על המושב החדש. זה עבר למבנה של יחידה אחת בניגוד לשתיים בעבר, הוא נעשה צר יותר, דק, קשיח ומעט משופע קדימה. מה שבבלימות חזקות מקרב מאוד את הביטוי הפזיוליגי של הגבריות שלי אל מכל הדלק.

תנוחת הרכיבה זקופה, אך לא זקופה מדי ולא רכונה מדי, איפשהו באמצע בין הדו"שים הגדולים לבין אופנועי הספורט וזה אומר שהוא לא מעייף את הידיים בנסיעה עירונית איטית ולא מכביד על חוליות הגב בטווחים הארוכים יותר.

מול הרוכב נמצא לוח מחוונים חדש ועדכני יותר, אך לא מהסוג העשיר ביותר במידע. למרות זאת, הוא הרבה יותר אינפורמטיבי מזה של ה-SV ובמיוחד אהבנו את צג מצב תיבת ההילוכים המציג את מספר ההילוך הנוכחי. נחמד. על נושא הגימור מעט יותר קשה להרחיב, שכן ממילא אין חומרים עודפים על האופנוע העירום, אך דווקא חיבורו של לוח המחוונים אל החזית הרגיש לנו מעט רפוי. בסעיף השימושיות, אין לנו כל כך בשורות. אין בו תאי אחסון וגם ספק אם ניתן יהיה להתקין מאחור ארגז (מה שיגרום לו להראות כמו חנון אמיתי וטוב שכך).

סיבוב המפתח מעט ימינה שולח את מחת הסל"ד לטיול קצר על הסקאלה ולחיצה על מתג ההתנעה מעיר את המנוע לחיים מייד וכבר בשנייה הראשונה, מרגישים בו, בצליל החדש. כאילו מישהו שלף את העצם שהייתה תקועה בגרונו של ה-SV ופתאום הגלדיוס נשמע כחופשי יותר בנשימתו.

ליטוף של המצמד בשתי האצבעות נעשה בקלות שכן זה רך ונעים וגם הכנסת ההילוך קלה ורכה, כיאה לתיבות המשובחות של סוזוקי. אני נותן לו עוד כמה רגעים לצבור כמה מעלות חום (כמה? לא יודע, אין מד חום) ומזנק קדימה, רק כדי לגלות שגם התנועה של הגלדיוס נעשתה לחלקה בהרבה לעומת קודמו. קשה לתאר זאת במילים, אבל הוא נעים הרבה יותר בתנועתו, הרבה יותר הרמוני וגם נשמע יותר טוב, אבל את זה כבר סיפרנו לכם יותר מפעם אחת.

התחלת הנסיעה לוקחת אותנו עמוק לתוך רחובות תל-אביב, ככה כדי שנתרגל אליו וגם נראה איך הוא מתמודד עם נסיעה איטית עם השתחלויות מזדמנות בין טורי המכוניות. ובכן, הוא עושה זאת מצוין ובקלילות. לא כמו קטנוע, אבל בלי שום רגשי נחיתות. ותשומת הלב? היסטרית. לא יודע לומר לכם אם זה בגלל העיצוב המרשים או שוב, הסאונד. אולי שניהם? אולי.

אחרי כשעה בעיר, הספר מצפון תל-אביב, אההה... הגלדיוס ואני נמלטים החוצה. האיילון מתעופף בקלילות ומשם אנחנו מכוונים את הכידון הרחק צפונה אל הגולן. בכביש המהיר, הגלדיוס שוב זורח. המנוע הגמיש מושך כבר מסל"ד נמוך מאוד – החל מ-3,000 סל"ד גם בהילוך השישי ואין לו בעיה לעוף גם ל-10,000 סל"ד. פשוט מקסים.

הכוח זמין תמיד ולמרות הארכת יחס העברה השישי לכדי 4,500 סיבובים ב-100 קמ"ש (4,800 כאמור ב-SV), פתיחת המצערת מאפשרת עקיפות מהירות וקלות מאוד גם ללא הורדת הילוך. השינוי במנוע נגע גם בניהול המנוע ובמערכת ההזרקה והתוצאה היא חלקות כמעט תמידית בשינויי מצערת. אם כי, בסל"ד נמוך ובהילוכים הראשונים, המעבר מ'גז' סגור לפתוח מעט נוקשה. הגלדיוס מצויד במכל דלק בנפח 14.5 ליטר, אך כבר כאשר נגמעים 10 ליטרים מהם, נדלקת נורית הדלק (אין מד דלק) ואלה הספיקו לנו ל-כ-220 קילומטרים ברכיבה שפויה.

בדרך אל הגולן כבר הרגשתי את המשמעות של השינוי במושב ושל שיוף המילימטרים היקרים האלה בריפוד. אחרי כ-100 ק"מ, הישבן כבר הרים דגל לבן. אז עצרנו. הזדמנות מצוינת לשתות מים ביום החם הזה. אחרי כמה דקות, כבר שוב היינו על האוכף בדרך צפונה.

גם כאן המתלים רכים יחסית, אבל די בפניה קלה כדי לחוש בשינוי ההתנהגותי בין הגלדיוס ל-SV. הגלדיוס הרבה יותר שמח לשנות כיוון ובניגוד לקודמו, לא צריך לבקש הרבה. די בביצוע הפניה קלה של הכידון כדי לקבל הטיה ופניה בפועל.

אבל את הגבולות מרגישים מיד. מחד, המתכננים התקינו גששי רגליות ארוכים למדי ואלה רומזים שלא כדאי לנסות ולגעת עם המרפק באספלט ועוד בחניה זכרנו שככל הנראה בשם העיצוב, לא נשאר מקום להתקין מגני החלקה בצדדי המנוע. מאידך, המתלים הרכים של הגלדיוס, אלה שפינקו בכבישים ישרים, הרגישו רכים מדי בכבישים המפותלים מאוד וכאלה שגורמים למעט מדי תקשורת לעבור לידי הרוכב. הפרונט רוכן מאוד בבלימות ומציף את הגלגל האחורי ואם האספלט לא מושלם בתוך הפניה, גם הביטחון שלנו יורד לתחתונים.

את המתלה האחורי אפשר עוד להקשיח וזה משפר מעט את התחושה, אבל פוגם בנוחות הרכיבה וממילא את הפרונט לא ניתן לכייל מחדש. טוב נו, כבר אמרנו שזה לא אופנוע אטרף טהור. עוד מילה לחובתו של הגלדיוס, חיסכון נוסף בתקציב בהמשך למתלים מתגלה בבלמים. אמנם מלפנים ישנם שני דיסקים ושני קאליפרים עם 4 בוכנות, אבל עצמת הבלימה אינה גבוהה וגם חסר לנו מעט רגש ברגלית הבלם האחורי. אולם אפשר לומר כי מרבית הרוכבים ברוב הזמן, כלל לא יחושו בחוסר בנשיכה. בטח כשהם לא מעיזים יותר מדי.

בסופם של ימי המבחן, אחרי שצברנו למעלה מ-1,000 קילומטרים עם שני הכלים, אפשר לפסוק שהגלדיוס הוא כלי הרבה יותר מוכשר מה-SV היוצא. למרות תוספת המשקל, הוא נאה מאוד למראה, נעים יותר לשימוש, קל לא פחות לרכיבה, חלק יותר לתנועה וכן, נשמע ה-ר-ב-ה יותר טוב, גם עם האגזוז הסטנדרטי שלו.

והמחיר? נשאר זול ושפוי עם 62,000 שקל בלבד, כך שהגלדיוס שומר על המתכונת המוצלחת של אופנוע ידידותי לכל רוכב, בטח אם הוא או היא רוכבים מתחילים. פשוט כיף לרכב עליו ולהגיע עמו לכל מקום ולא משנה אם זה בעיר, או בעיר אחרת.

עצם השימוש ברכיבים טכניים מוכרים של סוזוקי מבטיח שגם עלויות האחזקה שלו יישארו שפויות. מבחינת הצביעה, אם סגנון הסוכרייה של אופנוע המבחן המשלב לבן עם סגול? בורדו? (אישתי קוראת לזה שרי, יעני דובדבן) לא מוצא חן בעינכם, אז תשמחו לדעת שיש גם שילובים של כחול לבן (ולא בקטע הציוני), צהוב-שחור ושחור לגמרי. לפחות אפשר לומר שהגלדיוס ייחודי בכך.

מנוע: 645 סמ"ק, 2 ציל', 4 פעימות
הספק: 72 כ"ס
קירור: מים
הזנה: הזרקת דלק
תיבה: 6 הילוכים
אורך, רוחב, גובה: 21376108 ס"מ
גובה מושב: 78.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 144.5 ס"מ
משקל: 202 ק"ג
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 160/60 R17
דגם צמיגים: דנלופ קואליפייר
מכל דלק: 14.5 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 22 ק"מ לליטר

1,000 ק"מ (סוף הרצה): 440.9 שקל
6,000 ק"מ: 556.9 שקל
12,000 ק"מ: 1,221.9 שקל
18,000 ק"מ: 556.9 שקל
24,000 ק"מ: 1,833.9 שקל