מכונת תשומת לב

גם ללא חוש שישי, או חידוד היסטרי לחמישה הקיימים, אפשר בקלות להבין מה חושבים עלי כרגע האנשים שמסביבי בכביש או ברחוב, או לפחות מה אני חושב שהם חושבים עלי. כולם מסתכלים במבטים חוקרים. כולם עוקבים אחרי. כולם מבצעים לי ניתוח אופי זריז ואפילו ספירת הון. זה בלתי נמנע. פתאום אני לא מרגיש כמו אחד מכולם, כבר לא חלק מההמון, אלא הפכתי לאוסף דימויים ססגוניים שאפשר לקשור רק לאדם שמעז לנסוע במכונית יוקרתית, אדומה עם מושבי עור לבנים ואם להוסיף חטא על פשע, גם בלי גג.

לפחות אני נראה מבוגר מספיק כדי לסנן את המשפט הסטיגמטי של "תראו איזה אוטו אבא קנה לי", אבל הרבה נחמה אי אפשר למצוא בכך. מעט מביך כל העסק הזה של להתנהל בלקסוס החדשה שזה עתה הגיעה לישראל, ה-IS250C. מביך להרגיש עשיר. האם זו ראוותנות חסרת פרופורציות? ובכל זאת, גם מבלי להתלונן יתר על המידה, מישהו צריך לעשות את העבודה ולבחון את המכונית הזו. שאלה יהיו הצרות שלכם ושלנו. הלוואי.

המפגש הראשון שלי עם המכונית הטווסית של לקסוס היה במסגרת תערוכת פריס בשנת 2008, שם היא נחשפה לראשונה לעיני הקהל. בניגוד לשאר מכוניות המשפחה שהגיעו במלבושים כסופים בנאליים, את הקופה-קונברטיבל הזו אנשי לקסוס מיקמו במרכז הבמה ובצבע אדום שבהק תחת אור הזרקורים.

מאז חלפה יותר משנה והפעם אנחנו לא אמורים להסתפק במבטים בלבד. הפעם גם נוכל להרגיש על בשרנו על מה כל המהומה שהתעוררה שם בביתן לקסוס עם השקתה. את ה-IS הנפתחת קיבלנו מאולם התצוגה של החברה בהרצליה ודי היה במבט אחד לשמים כדי להבין שעל הדרך קיבלנו גם אחלה מזג אוויר למבחן שכזה. 22 מעלות בגוש דן והבטחה ל-2 או 3 יותר כשנדרים ארצה, מתאימות לנו מאוד להסרת הגג, אבל נחכה קצת.

הדרך הרגועה מגוש דן לכיוון ים המלח משאירה המון זמן כדי לבחון את תא הנוסעים שלה. כבר ברגעים הראשונים אפשר לספוג את האווירה היוקרתית שנודפת ממנה. העיצוב הפנימי נאה מאוד והולם, החומרים רכים ונעימים, העור של המושבים מלטף את הגוף ובכלל קל להתמקם מאחורי ההגה שלה בזכות הכוונון החשמלי (אלא מה) למושב.

אולם, לא הכל משלם בה, מבחינת התחושה לפחות. למרות כל העושר והמקוריות, פה ושם אפשר למצוא יותר מדי מתגים שנראו כאילו הגיעו מהקורולה או הקאמרי של טויוטה (האימא של לקסוס) וזה כולל את מתגי החלונות, מנופי התפעול שמאחורי ההגה ומתג בקרת השיוט. שלא תבינו לא נכון, הם עובדים מצוין, אבל נראים כלא שייכים או הולמים את רמת הפאר שמסביב.

ה-IS קופה-קבריו הזו מיועדת לארבעה נוסעים, אך אלה שמלפנים ירגישו בנוח בה, משום שהמרחב מאחור יתאים רק לנשים קטנות וצנומות או לילדים שממילא מחויבים בשימוש במושבי בטיחות ייעודיים. במצב בו הגג סגור, גם המרחב לראש אינו גדול, לפחות מאחור, אבל יש לציין לחיוב את רמת הבידוד נגד רעשים. במצב זה, הלקסוס הזו מרגישה כמו כל מכונית קופה יוקרתית שבה לסביבה החיצונית כמעט שאין שום השפעה על המתרחש בפנים. תענוג.

לקסוס מספרים שמלבד חפיפה במספר חלקי מרכב עם האחות הסדאנית ה"רגילה", ה-IS250C זכתה לעיצוב מקורי וייחודי רק לה וכדי שנוכל להתרשם מכך, מצאנו מקום חניה חביב המשקף על נוף ים המלח הגוסס. אולם למרות ההצהרות על המקוריות, קשה לטעות בשיוכה הגנטי והמשפחתי ל-IS סדאן ולמעשה בהבדל היחיד ניתן להבחין רק במבט מהצד ומאחור, משם נגלה המבנה החדש שנכפה על המעצבים לצורך התקנת הגג הקשיח המתקפל.

חלקה האחורי התארך, הוגבה ותפח והדבר יוצר מראה מאוד שנוי במחלוקת. מעין גיבנת לא טבעית שנראית לגמרי לא שייכת לחלקה הקדמי המחודד. כל זה נכון במצבה הסגור, כלומר הקופה, אולם הכל משתנה כאשר לוחצים על המתג החשמלי שמקרב בין ראשי הנוסעים אל השמיים.

הגג שלה שמורכב משלושה חלקים קשיחים, זקוק ל-21 שניות (לקסוס טוענים להיותו הגג המהיר בעולם) כדי להפעיל את 15 המנועים החשמליים הדרושים ואת 37 החישנים הנחוצים כדי לקפלו אל תא המטען, חלק אחר חלק במופע ראווה רובוטריקי שיוציא לכולם את העיניים אם תבחרו לעשות זאת בפרהסיה, או כמעט בחוצפה, בזמן המתנה ברמזור.

או אז הלקסוס הזו הופכת ליפייפיה אמתית. כך היא זורחת במלוא הדרה, בצבעה האדום ובריפודיה הלבנים שמשתלבים מצוין יחד למראה נשי משהו. פתאום כל הדיבורים הפלצניים על העיצוב מקבלים אישור מדעי. היא נראית מצוין כך, אבל רק כך.

בניגוד לתחזית, דווקא באזור הערבה היה קר יותר, אבל מאוד נעים לגלות שגם עם הגג מקופל, הנהג והנוסע שלידו נהנים מבידוד טוב נגד הסביבה. שמשת החזית מסלקת ביעילות את זרימת האוויר גבוה מעל לפדחת ואם סוגרים את חלונות הצד, אפשר גם ליהנות משקט יחסי וממערכת המיזוג המחממת. אולם, אלה היושבים מאחור לא יזכו לאותה מידת הגנה מהרוח כשל אלה היושבים מלפנים, אז נשים, אל תשכחו לקלוע את השיער בקוקיות הדוקות קודם לכן.

אם כבר הזכרנו את יכולות הבידוד של הלקסוס הזו, נספר לכם שמדובר במכונית שקטה באופן חריג. אולי אפילו שקטה מדי. מילא לא לשמוע את רעשי הכביש או הרוח, אבל אפילו מצליל המנוע לא ניתן להתענג. הכל בה מוחלש ומרוכך וזה מוביל אותנו גם הלאה אל סעיפי ההתנהגות והנוחות.

ה-IS250C היא גם מכונית מאוד נוחה. מאוד מאוד נוחה. מתליה אמנם מרגישים קשיחים ומרוסנים, אבל הם מצליחים לבלוע כל סוג של מהמורה או קמט באספלט מבלי לעשות מזה עניין להטריד אף אחד. במצב בו הגג פתוח תחלואי הסלילה מורגשים מעט יותר, אך עדיין אלה נכנסים אצלנו לרף הגבוה ביותר בנמצא.

אבל מעבר לכל זה, לאווירת הפאר וההדר, הנוחות והחרישיות, את הנקודות מאבדת אצלנו הלקסוס הזו בסעיף ההנאה מהנהיגה. אמנם המכללים והצמיגים שלה תורמים לשפע אחיזה בכביש ואת הכוח היא אפילו מעבירה לגלגלים האחוריים, אבל זה לא זה. היא פשוט לא מהנה לנהיגה. כל התחושות שעוברות לידי הנהג מאולחשות על ידי אלקטרוניקה וחשמל ואין בה שום ניצוץ או קריצה לעודד את הנהג לעבור ממצב של שיוט רגוע, לכל מצב אחר בעצם.

משמה ניתן להבין כי בחזיתה שוכנת יחידת כוח בנפח 2.5 ליטר (מנוע שישה צילינדרים) ונוסיף שזו מפיקה 208 כ"ס ב-6,400 סל"ד ו-25.7 קג"מ ב-4,800. זה אולי נשמע כמו לא מעט כוח, אבל בפועל, כאשר מכניסים למשוואה את משקלה של ה-IS הפתוחה שעומד על קצת פחות מטון שמונה-מאות (ללא נהג), מקבלים ביצועים סבירים ולא יותר. היא זקוקה ל-9 שניות כדי להגיע מעמידה ל-100 קמ"ש ותהיה מסוגלת להעפיל ללא יותר מאשר 210 קמ"ש, כך שגם פאנצ' של ממש אין לה ונראה איך תסתכלו על נהג המשפחומטית שלא הצלחתם להשיג ברמזור, למרות שתקעתם את הדוושה הימנית לשטיח עם מסמרות פלדה.

אז מה כן יש? במפתיע, או שלא, המון רוגע. המנוע הזה מושך בליניאריות מסל"ד נמוך ועד לקצה, בשקט בשקט ומחזיר כטובה ללחיצות העדינות על הדוושה צריכת דלק טובה שנעה בין 12 קילומטרים לליטר בשיוט ועד 9 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת.

תיבת ההילוכים של הלקסוס הזו מציעה מלבד ששת יחסי ההעברה גם מצב ספורט ו'כאילו' ידני בתפעול מנופים מאחורי ההגה, ומתחתיו מצאנו אפילו בורר משולש למצבי ספורט, חיסכון ושלג, אבל השפעה של ממש על הביצועים או על מידת ההנאה לא מצאנו. גם סיבה אמתית לביטול בקרת היציבות לא היה טעם לחפש. זה פשוט לא הקטע שלה.

ה-IS250C אינה מכונית יקרה כל כך, לפחות לא כמו שהיא נראית וזה מצוין. עבור גרסת הבסיס שלה תתבקשו לשלם 370 אלף שקלים או 402 עבור המכונית המאובזרת שהגיעה אלינו, כך שהתמורה טובה מאוד אם אווירת הנהיגה בה מדברת אליכם וכבר הספקתם להצמיח עור של פיל כנגד מחמיצי הפנים שמסביב.

אולם, היא אינה נהנית מבלעדיות, אפילו בשוק המקומי והמצומצם שלנו. הלקסוס הזו תצטרך להתמודד עם מכוניות כמו אודי A5 והסדרה 3 קבריו של ב.מ.וו שמגיעות אלינו מגרמניה ואולי היא מישירה עמן קו בכל הקשור לפאר, אך לבטח מחסירה המון בכל הקשור לחוויית הנהיגה והביצועים, בטח כאשר גרסתה-350 שלה נאסרה לשיווק בתקינה אירופית בשל אי עמידתה בתקני זיהום האוויר.