וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יד ראשונה מקומבינה

עו"ד אינגריד הר-אבן

12.12.2009 / 8:09

למה "רכב מפרטי" הוא ליסינג מסוחר, מה צריך כדי לדעת את מצבו האמיתי, כמה שקרים צריך כדי לקלוט שאתם קונים חתול חולה בשק ומדוע לא קונים רכב משומש בלי טופס גילוי נאות?

כמה חוזים צריך רוכש רכב לחתום עם המוכר עד שהחוזה יגדיר במפורש את תכונות הרכב, מצבו ומחירו וכמה גרסאות צריך המוכר להחליף עד שהרוכש יבין שכדאי לו להתרחק מהרכב וממנו? המקרה שבפנינו מדגים שגם שלושה חוזים כנראה אינם מספיקים ובנסיבות המתוארות בפסק הדין שהבאנו היום, כנראה גם שלושים.

גילוי נאות?

מספר התביעות העוסקות בטענות למצגי שווא ברכישת רכב עולה בהתמדה, למרות הוראות חוק "סחר ברכב משומש חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח – 2008", שאמור היה להסדיר את התחום הפרוץ הזה. נזכיר, כי על פי הוראות החוק, מחוייב כל סוחר רכב להמציא לרוכש טופס 'גילוי נאות'. הוראות חוק זה מתווספות לחקיקה צרכנית אחרת שכבר היתה קיימת כגון חוק הגנת הצרכן וחוק המכר. אלא, שהראש היהודי שמוכר את כלי הרכב ממציא הרבה פטנטים והראש היהודי שקונה אותם – מעדיף להיות טמון בחול ומכאן המצבים האבסורדיים (שלא לאמר – הזויים) הנידונים בבתי המשפט חדשות לבקרים.

במקרה שהבאנו היום, פלוני (התובע) ראה בעיתון מודעה מטעם אלמוני (הנתבע) למכירת רכב מסוג מסויים בעל תכונות מסוימות. הוא פנה והתעניין ברכב ואף לקח אותו לבדיקה במכון רישוי מסויים (שנתבע אף הוא). טענתו העיקרית של פלוני במשפט היתה כי אילו היה יודע את מצבו של הרכב נכון לקנייתו, לא היה רוכש אותו.

בדין ודברים שניהלו הצדדים הסתבר כי המודעה בעיתון – איך לאמר – לא בדיוק שיקפה את תכונות הרכב ולמעשה היה מדובר בדגם אחר ובקילומטראז' גבוה יותר. אך פלוני לא נרתע ואף לא סבר כי עליו לדקדק בקטנות כגון אלו – כמו גם ביחס לממצאי הבדיקה שהעלו ליקויים משמעותיים ברכב והצדדים חתמו על חוזה מס' 1 (שהוא, להזכיר, כבר גרסה מס' 2 לטיבו של הרכב).

יום למחרת חתימת חוזה מס' 1 הסתבר לפלוני שלנו שמחיר הרכב על פי המחירון בעצם נמוך ממה שסבר. לפיכך, הזדרזו הצדדים לעסקה הלהוטים לתעד את כל מהלכיהם בכתב וחתמו על חוזה מס' 2.

"רכב מפרטי ללא תאונות" מתגלה כליסינג מסוחר עם פגיעה בשסי

לאחר זמן מה, כאשר הכניס פלוני את הרכב לתיקון שוטף במוסך הסתבר לו, כך לטענתו, כי הרכב הוא במקורו מחברת ליסינג וכי אלמוני הוא למעשה – הפתעה! – סוחר רכב ולא אזרח מן השורה. אך לא אדם נחוש כפלוני ירתע מלהשלים את העסקה ואף הפעם מיהרו הצדדים להעלות את הגיגיהם על הכתב וחתמו על חוזה מס' 3 שבו הסכים אלמוני להשיב לפלוני סך של 4,500 שקלים לאחר הגילוי המרעיש אודות עברו של הרכב בליסינג. בחוזה זה הגדילו הצדדים לעשות וקבעו ביניהם כי הקונה לא יוכל עוד לבוא בכל דרישה וטענה בקשר לרכב הנ"ל והקונה פלוני אף הצהיר שידוע לו שהרכב עבר תאונת שילדה.

אך, אצל מרבי חוזים שכאלה למילה הכתובה כפי הנראה אין משמעות רבה שכן פלוני המשיך וטען כי הוא גילה שהרכב עבר תאונה ולאחר בדיקת שמאי הגיע הלה למסקנה שמדובר בתאונה קשה בחלקו האחורי ותוקן על ידי חיבור בין שני חלקי מרכב נפרדים (פעולה אסורה על פי הוראות משרד התחבורה, אלא אם כן יש אישור יצרן הרכב). על פי הערכת השמאי, ממצא זה מביא לירידת ערך של כ-35 עד 40 אחוזים ברכב.

טרם נמשיך בסאגת החוזים – אשר פלוני ואלמוני לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר הכתוב בהם, נסיבותיהם ומשמעויותיהם (מרבה חוזים מרבה דאגה וכפי הנראה גם פרשנויות) – נציין, כי התביעה כנגד מכון הבדיקה נדחתה. הצדדים היו חלוקים בעיקר לגבי משמעות הכיתוב על גבי טופס הבדיקה "לא תקין" וכן "בעל משמעות גבוהה" ביחס לשלדת המרכב. מכון הבדיקה הפנה לכך כי על גבי הטופס אף רשום במפורש כי "משמעות הליקויים, חומרתם, והערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב". אין מחלוקת כי הבדיקה לא העלתה את העובדה שהרכב חובר משני חלקי מרכב נפרדים.

בית המשפט קבע כי לא ניתן היה כלל לגלות בבדיקה עובדה זו ומכון הבדיקה יצא ידי חובתו בכך שהפנה לקיום ליקויים ופגמים בכל חלקי המרכב וכי הרכב עבר תאונת שלדה משמעותית. כדי לברר את המשמעויות, היה על הקונה לפנות למוסך. פלוני שלנו, אשר השקיע כה רבות בניסוח חוזים, לא הקדיש שעה או שעתיים לצורך בדיקת תוצאות הבדיקה במוסך ובכל מקרה, הרי ידע על קיום התאונה טרם הרכישה.

שארית פסק הדין עוסקת בגרסאות פלוני ואלמוני לגבי ההתרחשויות, כאשר קיימת ביניהם מחלוקת בכל נקודה אפשרית – איזה רכב בכלל נרכש(?!), ממי נרכש, מה היה מצבו, מה אמר וגילה אלמוני לפלוני טרם הרכישה, האם ראה פלוני את רשיון הרכב טרם הרכישה ומה הבין ממנו; ועוד קושיות.

יש גבול לתמימות? כנראה שלא

אז כיצד, תשאלו, המשיך פלוני בעסקה? והרי היו לו מודעה ועוד שלושה חוזים במהלכם יכול היה להתחרט או לפחות לבדוק. הוא השיב על כך בבית המשפט בכך שהגדיר עצמו כמי שהיה לכוד ב- "מלכודת דבש". ואכן, בית המשפט מסכם ומגדיר את העסקה המוזרה הזו כך: "המכירה של רכב זה התבצעה באופן שבו התובע גילה בכל פעם עובדות נוספות לגבי הרכב והנתבע 1 עשה מאמץ לרצותו על מנת שלא יחזור בו מהעסקה זאת, עד שהתגלתה לתובע העובדה שהרכב מורכב למעשה משני חלקי מרכב. בשלב זה, סירב הנתבע 1 לפנייתו של התובע אשר ביקש לבטל את העסקה". ובהמשך קובע: "התובע... התעלם מנורות אזהרה רבות שהיו אורות להדלק אצל כל אדם סביר".

ובכן, רבותיי – מהו הגבול של כל אחד ואחד מכם? מתי תשכילו אתם לקטוע עסקת רכישת רכב שברור לכם שהולכת מדחי אל דחי? כמה נורות אזהרה צריך כל אחד מכם? האם לא אותם קונים עוצמי עיניים הם התורמים באופן ישיר לפריחת ההונאות בסחר ברכב משומש?

בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי אין זה משנה אם אלמוני תיקן את הרכב בעצמו, אלא האם ידע על כך שהורכב משני חלקים. בית המשפט עונה לשאלה זו בחיוב וקובע כי על מוכר רכב חלות חובות גילוי לגבי פרטים מהותיים וחובות אלו מוגברות ביחס לסוחרי רכב. לחילופין, ממשיך בית המשפט, גם אם אלמוני לא ידע מראש אודות מצב הרכב היה עליו להסכים לביטול העסקה משהתגלה הפגם המהותי.

בשל תרומתו הנכבדת של פלוני הקונה להתרחשויות, לא נעתר בית המשפט למלוא תביעתו לבטל את העסקה ולהשיב לו את מלוא הסכום ששילם בגין הרכב, אלא הורה לפצותו רק בגין הפרשי השווי כפי שקבע השמאי מטעמו. ועל כל זאת אין לנו אלא לאמר – זה הנופל (מרצונו) למלכודת דבש, עלול למצוא עצמו נוסע במלכודת מוות.


* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

מהו טופס הגילוי הנאות במכירת רכב משומש והיכן ניתן להשיגו?

על פי הוראות החוק למכירת רכב משומש, חייב סוחר רכב משומש (לרבות תאגיד/חברה/סוכנות/מגרש מכוניות וכד') לספק, עד למועד ביצוע העסקה, 'טופס גילוי' אודות פרטי הרכב ובעליו. הטופס מספק לרוכש הרכב ייפוי כוח/זכות לקבלת כל המידע הנלווה מיום רישומו לראשונה של הרכב ועד למועד העברת הבעלות ועימו יוכל רוכש הרכב לגשת לכל מוסך בו טופל ולכל חברת ביטוח בה היה מבוטח ולקבל את כל המידע בנוגע לרכב. מסירת מידע חלקי או מוטעה בטופס או סירוב למסירתו, מהווים עילה אפשרית לרוכש הרכב לבטל את העסקה וחושפת את הסוחר לתביעה ולקנס. הטופס ניתן כשירות לציבור על ידי איגוד המוסכים בישראל.

  • עוד באותו נושא:
  • ביטוח רכב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully