וולוו מחזיקה נתח עיקרי בהיקף מכירת משאיות בכדור הארץ. למעשה, היא החברה השנייה בגודלה בעולם בתחום המשא וחטיבה זו לבדה מעסיקה מעל 22 אלף עובדים. עיקר מכירותיה הן באירופה שם ניתן לפגוש בכלי הענק שועטים בנתיב הימני (ולא חושבים אפילו לזוז ממנו). ועל אף כל זאת, וולוו שואפת בקחדתנות לקדם פתרונות בטיחותיים שיקלו הן על הנהגים, וכמובן יפיגו את החשש בקרבם של נהגי המכוניות הפרטיות שסביב. כעת איפוא היא מרשה לעצמה לתת מבט חטוף לעתיד המשאיות החדשות בשנת 2020. האם באמת יחול שינוי כל כך דרמטי?
רייקרד אורל הוא האינטליגנציה מאחרי הפיתוחים של וולוו באגף המשאיות. הוא רקם תכנית בת עשר שנים שתחולל מהפכה אלגנטית באופן שבו נהגי משאיות מתייחסים לעבודתם על הכביש. ראשית כל, תחול הפחתה ניכרת במשקלן של המשאיות, תודות לשימוש בחומרי גלם קלים וחזקים חלקם אף מסיבי פחמן. עוד נאמר כי המעטפת החיצונית תשודרג אל הופעה מוצנעת שתסייע בפילוח האוויר, כך שלצרכי קיזוז תוסרנה מראות הצד לטובת מצלמות ראייה מרחביות, נורות LED תושתלנה בקצוות, ומכאן כי מקדם הגרר הופחת ויקצץ את צריכת הדלק ופליטת ה-CO2.
יותר מהנושא הצורני, מתחת לפני השטח ישנם רכיבים מרתקים לא פחות. אחד מן הרעיונות שהועלו בשלבי הקונספט נוגע למנגנון בקרת מהירות שמפקח על המרחקים בין כלי-הרכב על הכביש. זאת מתוך מטרה לנטרל את הנהג בתרחישי נהיגה תובעניים ואם פוקדת אותו עייפות בלתי נשלטת. לצורך כך הותאמה בינה שנוהגת את המשאית כמעט לבדה ובולמת על פי הצורך. אלא שהטכנולוגיה פועלת על פי עקרון של תקשורת אל-חוטית בין המשאיות ומזהה מצבי סכנה. "הרעיון הוא ליצור רכבת של משאיות בצורה בטיחותית", כך אורל. המהירות תוגבל ל-100 קמ"ש והמסלולים יהיו בלעדיים למשאיות ולא תותר כניסת כלי-רכב".
כל מערכות המשאית נשלטות על ידי מסכי-מגע בתא הנוסעים. האינפורמציה נאגרת בכוננים קשיחים לשימוש עתידי או ניתוח תאונת לכשתהיינה אם בכלל, והנהג יוכל לבחור מבין חומרי דיפון מגוונים בצבעם ובמרקם. "התקדמנו כל כך הרבה בנושא העיצוב, הטכנולוגיה, והשימוש בחומרים עתידניים. עשר שנים מהיום הכבישים ייראו אחרת, וגם המשאיות", כך מסכם הוגה התכנית.
.