קרתה לכם תאונה בה היה מעורב רכב נוסף והנסיבות יכולות להצביע על אחריות שלו לתאונה? את מי תובעים ומה הפרוצדורה? רוב בני האדם, מה לעשות, לא נולדו עם הבנה מיוחדת ברזי הביטוח ורבים אינם יודעים את ההבדל בין תביעה נגד הפוליסה לתביעה נגד צד ג' (זהו כינויו של הרכב השני המעורב בתאונה), וממילא פעמים רבות ניטלת מהם האפשרות לבחור כיוון שסוכן או חברת הביטוח שלהם מפנים את התביעה אוטומטית כלפי צד ג' (יותר זול לחברת הביטוח שלכם).
בעולם אידיאלי, בו אשמים בתאונות היו באמת מודים באשמתם וחברות הביטוח שלהם היו מזדרזות לשלם בלי להמציא אלף תירוצים, זה היה יכול להיות פתרון מצויין במסגרתו היו נחסכות מכם עלויות התביעה נגד הפוליסה שלכם, כלומר השתתפות עצמית, כינון, והפסד הנחת היעדר תביעות. בעולמנו הלא אידיאלי, כשצד ג' מסרב לשלם ואתם נאלצים לחזור לפוליסה שלכם ולתבוע אותה, אתם למדים על בשרכם שגם חברת הביטוח שלכם היא לא בדיוק בוגרת המנזר של אמא תרזה. פעמים רבות, תהפכו פתאום לאשמים וייטען כנגדכם למה פעלתם כך ולא אחרת והגדלתם את הוצאות התביעה?
הבעיה העיקרית במקרים אלו המתחילים כתביעה נגד צד ג' ומסתיימים בתביעה נגד הפוליסה (לפחות בשלב הראשון, אחר כך אפשר לתבוע בבית המשפט את אותו צד ג') הינו אופן בחירת השמאי ועלויות שכרו. בעוד יחסי המבוטח מול הפוליסה שלו נשלטים ע"י "הסדר השמאים" (חוזר המפקח על הביטוח, חוזר ביטוח 2007-01-08) ודרך המלך הינה כי את הנזק בודק "שמאי חוץ" ששכרו משולם ע"י חב' הביטוח, הרי בתביעות צד ג' השמאי הוא "עצמאי", לא בהכרח נמנה על רשימת שמאי החוץ של חב' הביטוח הספציפית ושכרו שישולם על ידכם בשלב הראשון עולה בהרבה על השכר שמקבל "שמאי חוץ" מחב' הביטוח (אל תתבלבלו זה יכול להיות בדיוק אותו שמאי, רק שידוע כי בתביעות צד ג' שכר הטרחה שלהם שונה לחלוטין....)
שומה נגדית
פסק הדין שבפנינו עושה קצת סדר ויותר חשוב: צדק - במקרי-ביניים אלו וכדאי לשנן את הלקחים העולים ממנו כדי שתדעו כיצד להתמודד במצבים כאלו ולא "ליפול בין הכסאות".
במקרה זה, סוכן הביטוח הוא שהחליט להפנות את התביעה קודם כל כלפי צד ג'. לאחר שהתביעה חזרה לפוליסה, "נזכרה" חב' הביטוח לערוך "שומה נגדית" לזו שהציג המבוטח שלה. ולמה בכלל שומה נגדית? נכון, כי ההליך התחיל שלא באמצעות "שמאי חוץ", וחב' הביטוח ניצלה זאת. אלא, שאותה "שומה נגדית" נערכה כמה חודשים לאחר שכבר תוקן הרכב וכמובן קיצצה והפחיתה "מכל הבא ליד" (צריך לחסוך בעלויות, לא?). התוצאה היתה שהמבטחת לא שילמה למבוטח שלה את מלוא רכיבי הנזק וירידת הערך, ואף כמובן התעלמה כליל מעלות שכר טרחת השמאי שכבר נשא בה.
שימו לב מבוטחים יקרים: מהיום לא עוד. בית המשפט קובע סוף סוף מה עושים במקרה הביניים: חב' הביטוח מחוייבת לפעול על פי חוות דעת השמאי מטעם המבוטח וזו מחייבת אותה כאילו היתה חוות דעת "שמאי חוץ".
מדוע? כי הפוליסה היא חוזה ביטוח שיש לפרשו כנגד המבטח ובהתאם לציפיה הסבירה של המבוטח. הפוליסה שותקת לחלוטין ביחס למצבי הביניים הללו, והשתיקה תפעל כנגד חב' הביטוח. יותר מכך, למבטחת עצמה אינטרס לעודד את המבוטח לפנות תחילה כנגד צד ג' (זוכרים יותר זול עבורה....) פעולה אשר מגדילה את הוצאותיו של המבוטח אם צד ג' דוחה את הדרישה ולפיכך אין המבוטח צריך להנזק מפעולה זו. מעבר לכך, איש ובפרט לא סוכן הביטוח אשר תפקד בפרשה זו כנציג חב' הביטוח למעשה לא הסביר למבוטח את התוצאות האפשריות במקרה שצד ג' ידחה את הדרישה.
נימוקים נוספים בפי בית המשפט התומכים במסקנה אליה הגיע נובעים מההבדלים המהותיים בין שתי חוות הדעת. כבר נקבע באינספור פסקי דין כי קיימת עדיפות מכרעת לחוות דעת השמאי אשר בדק את הרכב בזמן אמת לעומת חוות דעת "נגדית" שכל כולה "חוכמה שלאחר מעשה" (כך בפסק הדין) ואינה חוות דעת עצמאית אלא רק "ביקורת" (ידועה במקומותינו גם כ "חוות דעת כלכלית" ולא כ- "שומה" ממש).
אז אומנם לא כולנו נולדנו כאמור עם בקיאות מפליגה בדיני ביטוח, אך ידע בסיסי בדבר זכויותיכם תמיד יכול לסייע. וברשותכם נחזור גם על עצה ישנה מאוד שלא נס ליחה בידקו תמיד לטובת מי עובד סוכן הביטוח. האם באמת בשבילכם?