רגע לאחר שסרטון הפתיחה הסתיים במסיבת העיתונאים להשקת הדורסודורו 1200 החדש, משהו מאוד מסוים נגלה לעיני - שישנו הבדל גדול מאוד בין השקת מכונית לבין השקת אופנוע. עצום ממש. בעוד שאפריליה מציגה בפנינו את ההיפרמוטו החדש שלה בסרטון מלא וויליז, סטופיז וברנאאוטטס (אם המונחים האלה לא ברורים לכם, אתם ככל הנראה קוראים את הכתבה הלא נכונה) בין חביות ומכוניות ברחובות הערים, בדומה לסרטוני פרסומת שלKTM ודוקאטי, הרי שבעולם המכוניות המאוד פוליטיקלי קורקטי, סרטון כזה לעולם לא היה מצליח לעבור את סף המדרכה בכניסה לבניין משרד הפרסום.
אבל זו לגמרי לא תלונה מצדנו. כי עבורנו זו שוב תזכורת עד כמה עולם הדו-גלגלי משוחרר מעכבות, מהנה וישיר לעומת עולם הפחיות על ארבעה גלגלים, ממש כמו ההבדל שבין הפעולות רכיבה לנהיגה. הסרטון הזה גם אמור להמחיש לנו העיתונאים מה ייעודו של הדורסודורו החדש והחזק - אם קודמו היה פושע קטן על הכביש, ממש דג רקק, הרי שהחדש מנסה להיות ראש משפחת פשע בעצמו. הכלים למשימה: מנוע חזק יותר, מתלים משודרגים, בלמים אדירים ואלקטרוניקה. הרבה אלקטרוניקה. אבל האם הוא מצליח?
תהליך ההתבגרות
מאז נרכשה על ידי קונצרן פיאג'ו, אפריליה עדיין עסוקה במלאכת ההגדרה העצמית שלה - לאיזה כיוון הולכים, מתי ומי המתחרים הישירים. כשנולד הדורסודורו 750 בשנת 2008, הכיוון היה ברור - אפריליה רוצה לתקוף את קבוצת ההיפרמוטו עם כלי שנראה, נשמע וזז באופן שונה ומיוחד. כעת, אחרי שה-750 התבסס, הגיע הזמן לתת לו אח גדול שידע להיאבק בשני שחקנים עיקריים - ה-SMR 990 של KTM וההיפרמוטארד 1100 של דוקאטי.
בקרב הזה, אפריליה לא מתכננת להפסיד ולכן ניכר שהאיטלקים גייסו את כל אשר מצוי בארסנל שלהם כדי ליצור כלי מבודל מהשניים המתחרים. השלדה המוכרת של הדורסודורו שמשלבת צינורות פלדה ואלומיניום מחוזק ממשיכה גם אל האח הגדול, רק שבקרבה פועם מנוע חדש לגמרי. זה מגיע כעת בנפח של 1,200 סמ"ק שלו 130 כ"ס ו-11.75 קג"מ - חזק משמעותית מהמתחרים וגם תיבת ההילוכים התחדשה גם כן (חלקה יותר, יחסי העברה מעט ארוכים יותר).
אבל פה לא נגמרים השינויים כי לכל החבילה מצטרף גם מערך שלם של אלקטרוניקה הגנתית. הדורסודורו 1200 שומר על המצערת האלקטרונית והאפשרות לבחור בין שלושה מצבי רכיבה ואספקת כוח - ספורט, טורינג וגשם, אך מוסיף גם מערכת ABS וכן מערכת לבקרת משיכה, שככל הנראה אי אפשר בלעדיה. גם לה שלושה מצבי התערבות לבחירת הרוכב.
שלושה שינויים אחרונים ב-1200 לעומת ה-750 נועדו לשפר את רמת השימושיות והידידותיות שלו. הראשון, כלל הגדלה של מכל הדלק (שכעת גם לא משפריץ בתדלוק) מ-12 ל-15 ליטרים (טווח הרכיבה של ה-750 היה קצר למדי, כ-100 ק"מ) והשני, קצת יותר ריפוד לתחת. 'דורסודורו' משמעו 'גב קשיח', בתרגום חופשי מאיטלקית והגב הקשיח הזה עשה חיים לא קלים ללא מעט ישבנים. לכן, אצל האח הגדול, אפריליה הוסיפו עוד שני סנטימטרים חשובים של ריפוד רך יותר למושב. השינוי השלישי כלל טיפול גם בצנרת האגזוז כדי לשפר את עניין חימום הישבן והירכיים מהדורסודורו הנוכחי. בסופו של השדרוג, גרסת ה-1200 כבדה רק בארבעה קילוגרמים מבעבר וזה מכובד. אז איך כל זה מרגיש על הכביש? בואו נצא לדרך.
פחות גב קשיח, יותר דורסודורו
הרכיבה על הדורסודורו 1200 נערכה יום אחרי הרכיבה על ה-RSV4 החדש במסלול שבחרז. בחזית המלון עמדו בשתי שורות מפולסות דורסודורואים צחורים וגבוהים (גבהי 181 ס"מ ואל הרצפה הגעתי רק עם קצות האצבעות). הדורסודורו החדש מקבל מספר שינויי עיצוב שצריך להשקיע בסקירה מדוקדקת כדי למצוא את כולם. אלה נוגעים למסכת חזית חדשה עם "משקף" (אם אפשר לקרוא לו כך) כפול, עם מגני ידיים חדשים, הרחבה לחיפוי מכל הדלק (כתוצאה מהגדלת המכל) וחרב חדשה בה מאוכלסת משאבת ה-ABS ורדיאטור השמן. אחרי תדריך קצר, יצאנו לרכיבה קצרה יחסית, אך ממצא של כ-200 קילומטרים בכבישים המסולסלים והחלקלקים יחסית של אנדלוסיה.
כבר ברגעים הראשונים, תוספת הכוח שקיבל הדורסודורו (38 כ"ס) מורגשת מיד. צליל האגזוז נעשה בשרני ועמוק יותר ומשיכת המצערת מבהירה לתוהים את רצינות הדברים. בקטע הרכיבה הראשון שעבר דרך אוטוסטרדה מקומית, גילינו שסוף סוף יש משמעות אמתית למעבר בין שלוש מפות ההצתה - גשם, טורינג וספורט, מה שהיה לא מוחשי מספיק ב-750. במצב הגשם (ריין) מוגבל כוח המנוע ל-100 כ"ס וגם העברתו לגלגל האחורי מסורסת. מצב הספורט מציג את הקיצוניות (בלשון המעטה) אל העבר השני. כוח המנוע מתקבל במלואו ומתפרץ באלימות כמעט עם כל נגיעה במצערת, מה שהופך את הדורסודורו לכלי עצבני מדי ולעתים קשה לשליטה בקטעים המצריכים דיוק במינון הכוח. ממש ברוטאלי. לכן, מצב הטורינג נבחר להיות השימושי ביותר לאורך רוב רכיבת ההשקה. כל 130 הסוסים זמינים, אך העברתם לכביש מדויקת והגיונית יותר.
כל הכוח הזה, יחד עם יחסי העברה חדשים בתיבת ההילוכים, הפכו את הדורסודורו לטיל של ממש ביחס לסוגו ולקטגוריה שלו. מצד אחד, הכוח זמין וקיים כבר מ-3,000 סל"ד ומצד שני, אפשר למתוח שרירים, להריץ את הסל"ד גבוה (מנתק ב-10,500 סיבובים) ולשייט גם ב-160 קמ"ש במשך זמן ממושך. עם קצת שרירים התכופפות מאחורי ה'אין מיגון רוח' שלו ואומץ, אפשר גם לחצות את סמן ה-240 קמ"ש. שיוט ממושך? מהירות גבוהה?? בדורסודורו?! כן.
מאוחר יותר, גם הצלחנו לסחוט מהמארחים הצהרות למחצה והסכמות שבשתיקה שבקרוב נזכה לראות מאפריליה גם אח יותר תיורי לדורסודורו בדומה ל-KTM 990 SMT (עם מיגון רוח משופר ותנוחת רכיבה פחות תוקפנית) ואפילו מתחרה ישיר לפלח הדו"שים הגדולים, כשבראשם המולטיסטרדה של דוקאטי. אחרי הכל, את המנוע כבר יש להם.
עוד בוואלה!
האלקטרוניקה בפעולה
מלבד היכולת לשלוט במפות ההצתה ותפוקת הכוח של המנוע, אפריליה התקינו בו גם בקרת משיכה. זו אינה מורכבת כמו של ה-RSV4 שמבוססת על חיישני תאוצה, אלא נעזרת בחיישני מהירות בגלגל הקדמי והאחורי ויודעת לזהות מתי ישנו הפרש ולהגיב בהתאם.
המערכת אמנם פשוטה יותר, אבל עובדת ועובדת טוב. שלוש רמות התערבות עומדות לרשות הרוכב, כאשר הרמה הגבוהה, כשמה, גבוהה מאוד ולא מאפשרת שום תנועה של הגלגל האחורי על ידי ניתוק ההצתה וסגירת פרפרי המצערות. מצב זה קצת מחמיץ את ייעודו של סופרמוטו מגודל שכזה ולכן יש שתי רמות נוספות או כיבוי מלא (מעבר בין הרמות רק בעצירה מוחלטת). ברמה 2 בה העדפנו להישאר, המערכת מגבילה את רמת ההחלקה ומאפשרת האצה בטוחה מחוץ לפניות החלקלקות שניקרו בדרכנו ואילו מצב 1 מאפשר החלקה גדולה יותר כתוצאה מהתערבות פוחתת של המערכת. רוצים להשתגע עם וויליז וברנאאוטס? כבו את הכל ושכחו מהאלקטרוניקה.
כמו ה-RSV4, גם הדורסודורו יודע 'להתנהג בהתאם' כאשר מחליפים לו את הצמיג האחורי מהמידה המקורית (180/55 R17) וכל שיש לעשות לאחר שינוי המידה, זה ללחוץ על המתג המתאים, לרכב בהילוך שני במהירות של 30 קמ"ש למשך 8 שניות ואתם בעניינים.
קשה בכניסה, קל ביציאה
בסיומו של סשן צילומים יעיל להפליא, מוביל שיירת הרוכבים, שביום יום תוקע דוחות מהירות לרוכבים ממהרים כשוטר תנועה במשטרת איטליה, הפנה אותנו לאחד הכבישים המסולסלים והתובעניים ביותר שבהם ביקרתי. מן פיסת אספלט שנמתחת על פני כ-40 קילומטרים ובה רצף מטורף של פניות מכל הסוגים - הדוקות, מהירות, מתהדקות, נפתחות ובעיקר, עיוורות.
אחרי שהצמיגים ספגו קצת חום, הרשתי לעצמי לבטוח קצת יותר במכונה האיטלקית ולהעלות את קצב הרכיבה. גם בגרסת ה-750 סמ"ק, הדורסודורו לא היה הכלי החד ביותר בכניסה לפניות וכך גם גרסת ה-1200. המתלים שלו אמנם מחמיאים לו ושומרים אותו מאוזן גם בבלימות ובהאצות וגם ההתנהגות הכללית טובה והדוקה, אבל הוא מרגיש מעט איטי וכבד בכניסה לפניות, בטח שביחס לאופנועי סופרמוטו טהורים. כדי להכניסו לתוך פניה הדוקה, יש להשקיע בדחיפת הכידון הרחב שלו אחרת הוא פשוט ינסה להזדקף ולהתמיד בקו הישר. בכל תנאי תובעני פחות כמו תנועה עירונית, הדורסודורו מגיב בקלילות ובידידותיות לרוכב.
אם כבר נגענו בבלמים (ובכביש המפותל נגענו בהם המון), נספר כי אלה חזקים מאוד ומציעים שפע של תחושה במשיכת המנוף בכידון ובדריכה הרגלית. הקאליפרים הרדיאליים (2 בוכנות לקאליפר) לא מיהרו להינעל ובגיבוי ה-ABS גם העלו את רף הבטיחות ברכיבה על הכבישים החלקלקים שם.
הדורסודורו הנכון?
בסיומה של רכיבת ההשקה ורגע לפני הדיבורים על ההגעה לישראל, ניכרת התחושה כי הדורסודורו 1200 הוא האופנוע הנכון יותר לעומת גרסתו החלשה. לא רק עניין הכוח ויכולות הביצועים עומדים בו על הפרק, אלא כל החבילה כולה. פתאום, מאופנוע נישתי, צר וקשה לשימוש (מקושי המושב, חימום האגזוז ועד טווח הנסיעה הקצר בין תדלוקים), הוא גדל להיות מכשיר שימושי בהרבה. המנוע שלו גמיש יותר לשימוש יומיומי, הוא אינו מחמם את הרגליים וגם בזכות ריכוך המושב, ניתן לגמוא באמצעותו מרחקים גדולים יותר. מהבחינה הספורטיבית, תכונותיו של הדורסודורו נשמרו, המתלים שופרו והוא גם תוגבר באלקטרוניקה חשובה לשימוש יומיומי.
הדורסודורו 1200 צפוי להגיע לישראל בחודשים ינואר פברואר הקרובים כשהוא מצויד בכל מערכות האלקטרוניקה ובלמי ה-ABS ולא כגרסה העירומה המוזלת. על מחיר בישראל עוד מוקדם לדבר. אנחנו בכל מקרה נחכה לו גם למבחן ישראלי על הכבישים המקומיים.
