חודשיים לתוך מבחן הארוך טווח עם דוקאטי מונסטר 796, אנחנו ממשיכים לבסס את הקשר שלנו עמו וגם להמשיך ולקבל תובנות חדשות מהחיים עמו. אם בחודש הראשן בילינו קילומטרים רבים ומהנים בכבישים בינעירוניים, בצפון, בדרום ובמזרח הארץ, הרי שבחודש בחרנו לבלות עם המונסטר את מרב זמננו בעיר. האם זה המקום הטבעי ביותר עבורו?
כפי שסיפרנו לכם בעבר, המונסטר 796 היה לחלוץ מבין אחיו להתאים יותר את מבנהו לשימוש תובעני פחות ושנה אחרי שזה הגיע, גם ה-696 הקטן וה-1100 אוו התאימו עצמם אל הסטנדרטים שלו. מושבו תיקן את הזווית הלוחצת את הרוכב את מכל הדלק והכידון התרומם בשני סנטימטרים מעלה, מה ששיפר מאוד את תנוחת הרכיבה והאריך מאוד את הזמן שניתן לבלות עליו ברצף. אנחנו הוספנו לכל החבילה קיצור של יחס העברה הארוך המקורי שלו על ידי שינוי גלגל השיניים הקדמי ל-14 שיניים במקום 15 ולכך תועלת רבה מאוד.
בעוד שיש לתת את תשומת הלב הראויה למדרכות, משקלו הקל הופך את ההתנהלות עמו לקלה מאוד בתמרונים צפופים, גם בתנועה וגם בחניה. המנוע הגמיש שלו מאפשר לו להאיץ בחוזקה כשצריך, אך גם להציע מספיק מומנט להזדחלות איטית. גם צמיגי הדיאבלו רוסו שלו לופתים הייטב את האספלט ולא נראה שיש לחמם אותם באינטנסיביות כדי לקבל תחושה בטוחה ברכיבה. מילה טובה לנו גם למערכת ה-ABS שלו, אשר מעלה באופן משמעותי את הביטחון ברכיבה עליו. בעונה זו, כשפירות הפיקוסים מתגלגלים על הכביש, בלימה בתנאים כאלה חלקים עלולה להיות מאוד לא נעימה ומסוכנת אפילו ועם המונסטר כאמור, מרגישים תמיד על הצד הבטוח יותר.
אולם, בחודש השני בו גוש דן היה לתפאורה הנפוצה ביותר, גילינו כי כמו אופנועים רבים אחרים, המונסטר עדיין מעדיף כבישים ארוכים ומתפתלים על פני רחובות הערים. כבישים שלא מצריכים ממנו להתגלגל בסל"ד הנמוך מ-4,000, בקצב שלא מצריך עצירות תכופות ברמזורים, או זחילות איטיות שמעמיסות על פרקי הידיים לאורך זמן. העיר לפעמים קצת קטנה עליו. בחוץ, במהירות רכיבה של 120 קמ"ש וצפונה, הרוח תומכת בגוף הרוכב ופנה ביעילות את החום מהצילינדרים ולכן קל יותר לבלות על גבו יום שלם בלי להתלונן.
"תקלה" ראשונה, שני ביקורים במוסך ושדרוג עצבני
אולם למרות על הרצון הטוב שלנו, המונסטר פיתה אותנו לצאת למרחבים הפתוחים יותר, שמשאירים את הכל מאחור. את הלחץ בעבודה, את המשכנתא ואת תוכניות הריאליטי המייבשות ובאחת מהגיחות שלנו לכבישי הרכיבה המוכרים בדרום, התעוררה הבעיה הראשונה עמו מאז הגיע לרשותנו. בעצירת התדלוק הראשונה, הבחנו בקושי לשלוף את המפתח מחריץ ההתנעה (סוויטש) ולאחר התדלוק, זה האחרון נתקע ורק לאחר דקות ארוכות של ניסיונות, הצלנו לגרום לסוויטש להסתובב ולמעשה להתניע את המנוע.
בשל התקלה והחשש שלא נצליח להתניע את המנוע בעצירה הבאה, שבנו על עקבותנו והבאנו את המונסטר אל המוסך לבדיקת פשר העניין. אולם מה שנראה בתחילה כמו סוויטש תקול, התברר כי ניקוי פשוט ושימון של זה פתרו את הבעיה, משום וככל הנראה זה התמלא באבק ולכלוך. מאז הניקוי ועד לרגע זה, תקלה זו לא חזרה על עצמה.
בהמשך החודש וזמן לא רב אחר כך, כבר צברנו 12,000 ק"מ עמו, מה שאומר שעלינו לשוב למוסך לביצוע טיפול סדרתי. אז תאמנו יום כמתבקש ובבוקר התייצבנו בזמן, מה שאפשר לנו להתקבל כמתוכנן. הטיפול ארך כשעתיים ובו הוחלפו שמנן המנוע, מסנן השמן וכו' בעלות של 1,033 שקל, ובבדיקה המקיפה שנערכה (מרווח שסתומים, תקינות רצועת טיימינג ומתיחותה, סריקת מחשב וכו', נמצא כי גם את רפידות הבלם הקדמיות יש להחליף בחדשות בעלות של 425 שקל. הפעם, במקום לספר לכם על שלבי השירות, החלטנו להראות לכם את אלה בתמונות ואליהם מצורפים ההסברים. במוסך, אם אתם מבקשים להישאר בזמן הטיפול, מלבד שהיה באולם התצוגה הסמוך או בפינת ישיבה צנועה (בין ואלם התצוגה לאזור אולם הטריידאי, אין חדר המתנה ייעודי, אך קפה איטלקי (אלא מה?) איכותי יש בשפע וגם חומר קריאה.
הפעם, בנוסף לטיפול השגרתי, החלטנו להוסיף נדבך נוסף למבחן הארוך טווח שלנו ובפעם הראשונה לבחון גם שדרוג פופולרי בקרב רוכשי המונסטר בפרט ואופנועי החברה בכלל וזה כולל החלפת דודי הפליטה מהמקוריים לטרמיניוני פתוחים, שדרוג מסנן האוויר המקורי (החלפה רגילה של זה נעשית רק ב-24,000 ק"מ) לפתוח וכן החלפת מחשב ניהול המנוע לכזה שיודע לעבוד עם כמויות האוויר החדשות בכניסה והיציאה מהמנוע עלותו של שדרוג זה עומדת על 16,800 שקלים. אבל את הרשמים שלנו על שדרוג זה, נעביר אליכם בדיווח הבא, בסופו של החודש השלישי לשימוש. רמז, יש לכם בהחלט למה לחכות.
