מבחן: יונדאי i30 סטיישן מול פורד פוקוס טורר

מכוניות סטיישן הן כבר לא רכבי שיפוצניקים, אלא משפחתיות מוכשרות ושימושיות להפליא, אבל מי טובה יותר, הפוקוס מלכת המכירות, או ה-i30 של המותג החזק בארץ?

קובי ליאני

יונדאי הוא מותג מאוד חזק בשוק הרכב בישראל, כולכם יודעים זאת, אבל גם פורד. בניגוד גמור, שני המותגים המובילים את טבלת המכירות בישראל טיפסו אל הפסגה בצורה שונה למדי זה מזה. בעוד שיונדאי כובשים את המקום הראשון בישראל בשנה השנייה ברציפות בזכות שורה ארוכה של דגמים שמתאימה למגוון רחב של לקוחות, מיונדאי i10 זעירה וזולה ועד למסחרית בינונית (i800) ובקרוב גם עם מכונית סלון, קופה וספורט מוגדשת, המציאות בפורד עובדת קצת אחרת.

את המקום השני בטבלה מחזיק המותג האירופי-אמריקני בזכות דגם אחד בלבד - פורד פוקוס. ובכן, לא רק בזכות דגם אחד. דגם אחד בשלושת גרסאותיו - האצ'בק (5 דלתות), סדאן (4 דלתות) וסטיישן, שעונה לשם טורר שמתגלגל טוב יותר על הלשון. לפוקוס יש כעת גם גרסת ספורט (ST) אבל מספריה זניחים בתחשיב הכללי.

המבחן של השבוע זהו לא מבחן למכוניות ספורטיביות שמוכרע על ידי כוחות סוס וקיזוזי שניות בתאוצה, זה לא מבחן לרכבי שטח שמותווה על ידי קוליסים ודיונות, זה המבחן החם ביותר בישראל, שזורם לאורכם של סנטימטרים, יורד לעומקם של תאי אחסון ומפרש את נוחותם של המתלים, דרך הישבן המשפחתי. אז מי מהשתיים היא מכונית הסטיישן המשפחתית הטובה ביותר? יצאנו אל כבישי ישראל המופגזים וחזרנו עם פצצה של תשובה.

מבחן השוואתי: פורד פוקס טורר מול יונדאי i30 CW (ניר בן טובים)

כבר לא מבאסות למראה

אחת הסיבות שבגללן מכוניות הסטיישן לא היו קיימות כלל בתודעה הציבורית היא המראה שלהן. הן נראו מרובעות, משעממות להחריד ובעלות מקדם תדמית של ארון קבורה על גלגלים. היום, היום זה לא כך ולא צריך יותר מ-30 שניות של מבט מקיף מסביב לשתי המתחרות של העת החדשה כדי להבין שהן לא רק יפות, הן אפילו יפות מהאחיות הסדאניות שלהן.

תא הנוסעים של פורד פוקוס הוא דבר שלמדנו לאהוב מהמבחנים הרבים שערכנו למכונית זו מאז שהגיעה אלינו לראשונה. הוא בנוי טוב, מוצק, שקט ובעיקר נעים לעין. ניכר שהמון השקעה ניתנה אל תכנונו ובו מוצאים אסופה רבה של רכיבים נאים (לוח מחוונים, קונסלה מרכזית, מערכת השמע ועוד) שמתגבשים לקבינה אחת יפה מאוד ונוחה לישיבה בזכות המושבים התומכים. אבל מושלם הוא לא, שכן מלבד נגיעות אלומיניום פה ושם, הוא שחור כולו וזה קצת מבאס. עוד לחובתו מצאנו שלא ניתן לבטל (ללא התערבות המוסך ובתשלום) את כרית האוויר הקדמית (להושבת תינוק כשגבו לכיוון הנסיעה), אין משענת יד בין המושבים ותפעול מערכת השמע מעט מסורבל. לזכותה מנינו בקרת אקלים, תא מטען רחב ונוח מאוד להטענה ויש כניסות USB ו-AUX במערכת השמע.

הצבע השחור השולט בפוקוס היה מפריע לנו פחות, אילו לא נכנסנו לקבינה של היונדאי i30 CW, אבל כן נכנסנו ומרגע שעושים זאת, מבינים שהדבר אינו מחויב המציאות. תא הנוסעים של הקוריאנית בנוי מחומרים לא פחות טובים, גם הוא מוקפד מבחינת הגימור והאיכות הכללית ועדיין מוכיח שקצת צבע יכול לשדרג את האווירה מאוד. ואכן זה כך, למרות רמת ההשקעה בעיצוב בפורד, ה-i30 נראית נעימה הרבה יותר לשהייה. המושבים הקדמיים של ה-i30 קטנים במעט ופחות תומכים מאלה של הפוקוס, אבל המושב האחורי נעים יותר ואפילו מציר מעט יותר סנטימטרים חשובים של מרחב יעיל.

כששלפנו סרט מדידה ובדקנו את תא המטען מצאנו שהוא קטן ברוחבו בסנטימטרים ספורים, אבל רצפתו מורכבת מסדרה של תאי אחסון נסתרים יעילים בהרבה מהסידור הפשטני שבפוקוס. בין המושבים גם מצאנו משענת יד, מעליהם תא למשקפיים וקירור לתא הכפפות, אבל לא מצאנו שום כניסה חיצונית אל מערכת השמע, המזגן הוא מכאני ורגיל ואין חיישני נסיעה לאחור.

מבחן השוואתי: פורד פוקס טורר מול יונדאי i30 CW (ניר בן טובים)
יונדאי. עלייה באיכות המרקמים, הליטוש גבוה

כוחות סוס נגד תיבות הילוכים

מקובל לחשוב (ולטעות) שבקרב על המשפחה, הסוסים שבחזית מאבדים מחשיבותם. זה לא כך הדבר, שכן הביצועים והיכולת להשתלב בתנועה בבטחה, בהאצה לכבישים מהירים, בביצוע עקיפות וכדומה, חשובה לא פחות ממספר כריות האוויר שיפתחו מסביב ברגע המתאים.

יונדאי באים לעימות הזה עם יתרון. מנוע ה-1.6 ליטר של הקוריאנית מפיק 135 כ"ס ב-6,300 סל"ד וכן 16.7 קג"מ ב-4,850 סל"ד. אלה צריכים להתמודד עם 1,330 ק"ג ועוברים לכביש דרך הגלגלים הקדמיים ותיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים. אלו נתונים מרשימים למדי ממנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר בקטגוריה הזו.

על הנייר, הפוקוס היא האנדרדוג כאן. עם מנוע 1.6 ליטר שמפיק רק 125 כ"ס ב-6,300 סל"ד וכן 16.1 קג"מ ב-4,000 סל"ד, אפשר לצפות שהיא תשתרך אחרי היונדאי במבחני ההאצות שלנו, אך לא כך הדבר. כשהדוושות נרמסו מעמידה, שתי המכוניות נותרו צמודות אף לאף זו לזו עד 100 קמ"ש (כ-11 שניות לשם כך) וגם במבחן תאוצות הביניים שמזניקה את המכונית מ-80 קמ"ש לעבר 120 קמ"ש הן שמרו על הזהות המוחלטת (10 שניות).

יתרון ביצועים אין לאף אחת אם כך, אבל שתיהן מרגישות לא מהירות במיוחד, בטח לא כשהן מלאות בבני המשפחה. הבדלים מוחשיים יותר נמצאים בתיבות ההילוכים שלהן. בעוד שהתיבה של היונדאי חלקה ונעימה, התיבה של הפורד (כפולת מצמדים), הגם שלא הייתה במיטבה (נקשה בהעברות הילוכים, גרמה לדרדור של הרכב לעתים בעמידה במעלה והציקה בתמרון איטי בנסיעה אחורנית), הרגישה זריזה יותר ונענית יותר לדרישות הנהג.

במבחן צריכת הדלק הייתה היונדאי לחסכונית יותר כשהציגה ממוצע של 11.7 ק"מ לליטר, לעומת הפוקוס שהציגה נתון צריכת דלק של 10.5 ק"מ לליטר.

פורד פוקס טורר מול יונדאי i30 CW (ניר בן טובים)
תיבת כפולת מצמד בפורט. ברכב המבחן היא כבר לא הייתה בשיא כוחה

נוחות והתנהגות

קשה מאוד למצוא היום מתחרה ראויה ליכולות הפוקוס החדשה בכל הקשור להתנהגות הכביש ונוחות הנסיעה. בכל פעם שנהגנו במכונית זו, התפעלנו מהרמה הגבוהה שהיא קובעת, בוודאי בכל הקשור להיגוי. זו אחת מהמכוניות האחרונות שממשיכות להציע היגוי הידראולי שמרגיש נפלא בידיים - הוא חד, תחושתי ומהיר כאילו היה מותקן התוך מכונית ספורט.

הכבישים המפותלים של הגולן וגם אלה המשובשים שבהן, רק גרמו לפוקוס להמשיך ולבלוט לטובה. הריסון מעולה, שום צליל לא חודר את שכבות הבידוד, הגוף מרגיש קשיח כמו כספת וגם הקשות שבחבטות נבלעו אי שם מתחת מבלי להפריע לנוסעי הרכב. הוסיפו לכל זה גם את ההיגוי המצוין עליו דיברנו לפני רגע, ותקבלו מכונית שתזכיר לאוחז בהגה את ימי הצעירות שעוד הייתה לכם בחניה ספורטיבית קטנה.

יונדאי גם כן עברו קפיצת מדרגה של ממש עם ה-i30 החדשה וגם גרסת הסטיישן נכללת בהגדרה זו והיא מספקת נסיעה נעימה, כל עוד שומרים על רגיעה. אולם למרות השדרוג המשמעותי בדור החדש, היא עדיין לא מתקרבת לרמה הגבוהה של איכות הנסיעה בפורד. זה מתחיל עם בידוד רעשים לא מצטיין שמאפשר לרעשי כביש ורוח לחדור לתא הנוסעים באופן מורגש, עם מתלים שמבודדים פחות טוב משיבושים ומסתיים בהגה שמוציא את החשק לאחוז בו (אחרי ההיכרות עם הגה הפורד). הוא אמנם מציע את טכנולוגיית ה"פלקס סטיר" שמשנה את מידת התגבור, אבל אין בכך שום תועלת לנהיגה. ההגה נעשה או כבד יותר או קל יותר, אך מעורפל וחסר תחושה באותה המידה, כך שהמתג המקשיח הזה הנו לא יותר מאשר גימיק מיותר.

מבחן השוואתי: פורד פוקס טורר מול יונדאי i30 CW (ניר בן טובים)

סופר משפחתיות ב-124 אלף שקל

למרגלות החרמון שאוטוטו עומד להיות מושלג, עצרנו, משכנו בלם יד והתחלנו למנות את היתרונות והחסרונות של השתיים ולעמת אותן זו מול זו עם ציונים. אולם עוד קודם יכולנו לומר שיש כאן שתי מכוניות יעילות מאוד שמוכיחות סופית שהמשפחה הקטנה לא באמת חייבת להתאמץ ולקרוע את הכיס כדי לקנות מיניוואן. 124 אלף שקלים יקנו לכם המון שטח יעיל למשפחה, עם תכונות נהיגה עדיפות של מכונית פרטית וזה כבר שילוב שאנחנו אוהבים.

ועדיין, במבט מדוקדק על השתיים, היונדאי רושמת לזכותה שימושיות גבוהה, היא בעלת תא נוסעים נאה ומרווח (במיוחד מאחור), היא איכותית וגם חסכונית, אבל רשימת האבזור שלה קצרה מדי לטעמנו.

מולה נמצאת הפוקוס שכובשת את הכביש עם התנהגות מהנה מאוד, יש לה תא נוסעים איכותי ונוח, יש לה תא מטען גדול וגם רמת האבזור שלה טובה. מנגד, הקבינה מעט שחורה, הפריעה לנו העובדה שלא ניתן לנתק בקלות את כרית האוויר וחוסרים קטנים הורגשו כמו משענת יד בין המושבים.

אז מי מנצחת את המבחן הזה? ובכן, המשפחתית סטיישן שמסיימת כשלזכותה מרב הנקודות היא הפורד פוקוס. אחרי שלושה ימים עמה, קל מאוד להבין מדוע זו המכונית הנמכרת ביותר בישראל וקשה שלא להתאהב בה. יונדאי i30 CW, בפער לא גדול מסיימת כאן שניה, רק משום שהתקשתה ליישר קו בסעיפי נוחות הנסיעה, בידוד הרעשים ורמת האבזור.

עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב

ממשיכים לדבר על רכישת רכב חדש בפורום הרכב של וואלה!

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל

מבחן השוואתי: פורד פוקס טורר מול יונדאי i30 CW (ניר בן טובים)

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם