לפני כחודשיים, כאשר נמסר לי האופנוע הייתי בטוח, שכבר לא אצליח לרכב עליו בתנאי בוץ קשים ולבדוק את התנהגותו בתנאים אלו ואת עמידותו במכשולי מים. לשמחתי החורף חזר לשבוע נוסף ובגדול ובזכות זאת זכיתי לשלושה ימי רכיבת בוץ אינטנסיביים על גבי ה-TM.
מרבית הרכיבות התבצעו בין ראש העין לעמק האלה, כולל אזור בן שמן, לטרון ונחל רפאים. בנוסף הצטרף החודש לחבורת הרכיבה שלי ק.ט.מ 300 2013 סיקס דייז וכמובן, שההשוואה היא בלתי נמנעת ולסיום כמה עניינים טכניים ותקלה אחת שבסופו של דבר, אפילו התקבלה בברכה.
מישהו ראה בוץ בסביבה?
כמויות הגשם העצומות שירדו בסוף השבוע גרמו לי לפנות את ימי ראשון ושני לרכיבה ואכן זה היה שווה. במרבית הנחלים באזור עדיין המים זרמו והאדמה חזרה להיות דביקה או חלקה לסירוגין ובשילוב של צמיג אחורי 50%, חייבו תשומת לב מיוחדת לתנאי האחיזה לפני כל הטיה, או פתיחה של הגז. הקפדתי לשמור על המנוע במפה 2, "העדינה" יותר ופרט לשימון מסיבי של השרשרת לא שיניתי כלום בכיוון האופנוע לתנאי הבוץ.
לאורך השבילים יכולתי לשחק עם הגלגל האחורי כאוות נפשי על ידי הטיה ופתיחה של הגז ללא קשר להילוכים, המנוע פשוט חזק מאוד אך יחד עם זאת נשלט ומדויק מאוד. הרכיבה בתנאים אלו מחייבת רכיבה "זורמת" וחלקה בסינגלים המסולעים ולא מאפשרת שינויי כיוון חדים והאצות פתאומיות. בתנאים אלו המתלים עזרו לי מאוד לשמור על הקו הרצוי ופעמים רבות נאלצו לספוג מדרגות סלע ובורות, שבתנאים יבשים הייתי מצליח להימנע מהם על ידי פניה או דילוג מעליהם.
המנוע חייב תשומת לב למצב הגז ובמרבית הסינגלים הרכיבה התבצעה בסל''ד נמוך יחסית ובהילוך אחד גבוה יותר, לעומת תנאי היובש. מבלי לשנות את כיוון המאייד המנוע פעל היטב וגם לאחר קטעים ארוכים בסל''ד נמוך יכולתי להאיץ בפתאומיות ללא היסוס מצד המנוע, על מנת להעיף קצת בוץ מהצמיגים ו"לנקות" את המנוע.
האחיזה של המגפיים על הרגליות, של הישבן על גבי המושב ותפעול ההילוכים והבלם האחורי מצוינים גם בתנאי בוץ. צליחה של שלוליות עמוקות ורכיבה בתוך הנחלים מתבצעת כמעט ללא חשש מכניסה של מים למנוע, בזכות נשם תיבת ההילוכים שבמקום לרדת לאזור מגן המנוע, הוא עולה לתוך תיבת האוויר. הבעיה מוכרת מאוד לנהגי הג'יפים והיא נובעת משאיבה פתאומית של אוויר/מים דרך הנשם, כאשר המנוע החם נכנס למים וכתוצאה מזה האוויר שבתוכו מתקרר בפתאומיות, נפחו יורד ונוצרת שאיבה חזקה לתוך המנוע.
פרט נוסף המסייע לצליחה בטוחה של מכשולי מים, הוא מיקום מסנן האוויר בחלק העליון של תיבת האוויר, הגורם לכך, שגם במקרה של חדירה של מים לתוך התיבה מלמטה המים לא יגיעו מיידית למסנן האוויר ומשם לקרבורטור. ישנם כמה מקומות כגון: מאחורי משאבת המים ובחלקו הקדמי של מגן הגחון, שכדאי להניח בהם ספוגים עם "חורים גדולים", כמו אלו שעליהם מניחים את הירקות במקרר בבית, על מנת למנוע הצטברות בוץ ואבנים במקומות אלו ובכדי להקל על השטיפה לאחר הרכיבה.
בולם אחורי נזל
פרק זה הסתיים בציונים גבוהים מאוד לאופנוע מבחינת השרידות והעמידות, פרט לנזילה שהחלה ביום השלישי מהבולם האחורי. בסיום היום השלישי, לאחר שטיפה מקיפה של האופנוע, יצאתי לסיבוב ייבוש ובדיקה לפני האחסנה ובסיומו גיליתי נזילה מהבולם האחורי. מניסיוני בולמים אחוריים לא מרבים לנזול, פרט למקרים חריגים של בעיות בהרכבה, פגם בחלקים, או חדירה של גוף זר לתוך מחזיר האבק והשמן. מכיוון שהנזילה החלה רק לאחר כמה עשרות שעות, אני מניח שמדובר בחדירה של אבן קטנה מהבוץ לתוך מחזיר האבק, אבל את זה נדע רק שהבולם יחזור מהתיקון.
לאחר פניה לאמנון ברדה, מנהל מותג TM בחברת ליגל, הבולם הוחלף זמנית בבולם מתוצרת OHLINS, שכמו בולם ה-TM מצוי באופציות הרכישה כציוד מקורי באופנוע. צריך לציין, שפעולת הבולם למרות הנזילה עדיין נותרה ללא דופי, אך לא רציתי לקחת סיכון, שהבולם יעבוד ללא שמן ובכך לגרום להרס של החלקים הפנימיים. יהיה מעניין לבדוק את האופנוע עם הבולם החדש ואולי לעזור למי שצריך לקבל את ההחלטה, באיזה בולם לבחור?
מלחמת ה'סיקס-דייז'
הגשם נגמר והשרב הגיע ובגדול, אבל עבודה זו עבודה ואני חייב לצאת ולרכב והפעם מצטרף גם הק.ט.מ החדש. לעומת ה-TM התחושה הראשונה על גבי מושב הק.ט.מ היא של אופנוע קטן יותר. אולי זה בגלל המושב הרך והמרחק הקטן יותר שבין הרגליות למושב, אולי בגלל הכידון הגבוה והצר ואולי זה גם בגלל המנוע השקט והמתון הרבה יותר, אבל התחושה היא של אופנוע קטן יותר.
פתיחה של הגז לא מוציאה את המנוע משלוותו ולעומת ה-TM ומשאירה לרוכב הרבה מקום לטעויות עם ידית הגז. בעליות תלולות וארוכות עם אחיזה בעייתית הק.ט.מ דורש הרבה פחות תשומת לב, אך מחייב הערכות מוקדמת יותר במקרים שתוך כדי העלייה צריך גם להתגבר על מדרגות הדורשות זינוק פתאומי. בירידה בחזרה לתחילת העלייה, הק.ט.מ מעניק פחות בטחון, כנראה בגלל מתלים פחות פרוגרסיביים בפעולתם והורדת המשקל מהגלגל האחורי שכידוע מאוד לא אהובה על מתלה ה-P.D.S האחורי. התחושה מהמתלים בק.ט.מ ובמיוחד בירידות תוך כדי בלימה, היא של מתלה שעובד סגור מידי כבר בהתחלה ולכן לא מצליח לספוג היטב את האבנים והמדרגות בירידה.
אומנם את ה-SAG (מהלך חופשי במתלים שאותו יש לכוון לפי משקל הרוכב) לא כיוונתי לפי המשקל שלי בק.ט.מ, אך בעליו שוקל כמעט כמוני והוא דאג להחליף קפיצים לפי משקלו ולכן אני חושב שהסיבה היא במבנה הפנימי של הבולמים ולא בקפיצים. בעליו של הק.ט.מ הסתדר הרבה פחות טוב עם ה-TM וציין בעיקר את הרגישות המוגזמת לגז ואת הצורך בשליטה מדויקת מאוד בידית הגז כדי לא לאבד את האחיזה בצמיג האחורי ומנגד ציין, שהרגיש היטב את פעולת המזלג המעולה. בנוסף ציין את היתרון של קיומו של מתנע החשמלי בק.ט.מ המסייע מאוד, במיוחד במצבים של דימום מנוע תוך עליות קשות ואיטיות.
800 ק"מ בתנאים קשים
אני בטוח שבהמשך יצא לי לערוך עוד הרבה השוואות בין האופנועים בתנאים ובמקומות אחרים וזה בטוח יעזור לי להבין יותר טוב את ה-TM. לסיום טיפ לבעלי TM שתי פעימות שמעוניינים שיהיה ברשותם כלי אחד לפתיחת אום הגלגל הקדמי, לפרוק המצת ולכיוון עומס הקפיץ בבולם האחורי (TM בלבד) וידית לבוקסות. לקחתי בוקסה 21 איכותית, קדחתי בה חור שהמצת יוכל לעבור דרכו ואליה ריתכתי ידית מאריך של בוקסות 1/8, (לפי התמונות יותר קל להבין).
בינתיים האופנוע צבר 800 ק''מ, שהם בערך 30 שעות מנוע ומרביתן הגדול ברכיבות איטיות במקומות עם עבירות קשה. ה-TM בהחלט עוזר לי לקום בבוקר בכל מזג אוויר ולצאת לרכב, עם חיוך ולחזור עם אחד גדול עוד יותר. בחודש הבא נמשיך לעדכן לגבי ה-TM במיוחד מעניין אותי בולם ה-OHLINS החדש והתנהגות האופנוע בתנאי היובש וחוסר האחיזה המאפיינים את ארצנו במרבית ימי השנה.
חודש ראשון עם TM
מבחנים ארוכי טווח? רק בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל