בהיצע החטיבה הדו-גלגלית של ב.מ.וו, אפשר למצוא שורה ארוכה של אופנועים שמיועדים לגמיאת מרחקים וחציית מדינות, אולי יותר מכל יצרנית אופנועים אחרת בעולם. הם גם מגיעים במגוון גדלים שנע בין לארג' (R 1200 GS), לטריפל אקסטרה לארג' (K 1600 GTL), כי אי שם בהיסטוריה, גרמני אחד קבע שכדי להגיע ממינכן אל חוף הים השחור, צריך יותר מאלף סמ"קים וקרוב לשליש טון של משקל.
אבל הקילוגרמים והסנטימטרים גררו גם מחיר גבוה, מה שהשאיר את רוב אוכלוסיית הרוכבים אצל המתחרים. אז נפל האסימון בב.מ.וו (אז עוד היו אסימונים), שכדאי גם לייצר אופנוע מיני תיור, קטן יחסית, עם מנוע צנוע יותר, "רק" 200 קילו ומחיר נגיש יותר. זה אפילו עבד. דגם ה-F 800 ST אמנם לא היה לאופנוע הנמכר ביותר של ב.מ.וו, אבל מספיק כדי לגרום לו לרוץ 6 שנים בדורו האחרון וכדי להעמיד לו יורש חדש ומעודכן לשנים הבאות ה-F 800 GT.
נורא רצינו לנסות את ה-F 800 GT החדש על כבישי אירופה, אבל במקום לעלות את האלפים מצד אחד, כדי לטבול במימי הים התיכון ואז לעלות אותם שוב בחזרה למינכן, קיבלנו אותו כאן בישראל הלוהטת והדביקה של יולי-אוגוסט, רק כדי שנוכל לשחות במיצי הזיעה שבחליפת הרכיבה. לפחות כביש הצפון משאיר קצת טעם של אירופה. קצת.
סוויט ספוט
זהו זה, בדיוק שם, בכביש החוף עם הפנים צפונה, מעבר למחלף זיכרון יעקב, מצאתי את הנקודה שבה האופנוע הזה מרגיש הכי בנוח שיש. שעת בוקר מוקדמת, מד המהירות מצביע על 120 קמ"ש (114 קמ"ש לפי ה-GPS), המנוע מסתובב ב-4,000 סיבובים בדקה, המתלים על מצב 'קומפורט' והשמש על לחי ימין.
החיבור של כל הנתונים האלה יחד, טוב חוץ מהשמש, מבהיר במדויק מה האופנוע הזה צריך כדי לגרום לרוכב שלו להרגיש עליו טוב. במצב הזה, המנוע חלק ושקט, הכוונון החשמלי לבולם האחורי במצבו הרך משכך יפה את הזעזועים, עצמת הרוח שמגיעה מלפנים ממותנת ונראה שאפשר להמשיך כך למרחקים. בטח כשבמצב זה, צריכת הדלק מאפשרת לו לגמוא כמעט 300 קילומטרים בלי למצמץ.
על פניו, נקודת המתיקות הזו תפורה על כבישי ישראל, כך שגם כשמגיעים אל מצלמות המהירות הארורות, לא צריך להוריד את היד מהמצערת כדי לא לקבל הבזק ודוח תוך 3 ימים. הבעיות מתחילות לצוץ כשמנסים לרכב בקצב ראוי יותר לאופנוע מכל סוג שהו - קרי, מעט מהר יותר מהתנועה שמסביב, לשם הבטיחות כמובן. אז האידיליה מתחילה להיסדק והריג'קטים נערמים..
רוטט, מחמם וחובט
ההפתעה הראשונה מגיעה מכיוון המנוע. בדור זה, מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו (798 סמ"ק) שהגיע מדגם ה-R העירום וקיבל עוד 500 סל"ד לטווח הפעולה וגם עוד 5 כ"ס (90 בסך הכל, 8.7 קג"מ ב-5,800 סל"ד) ביחס לדור הקודם, הופך למציק יותר ויותר כשעוברים את נקודת ה-4,500 סל"ד - מתורגמים ל-130 קמ"ש בלוח המחוונים. כל עוד נמצאים בטווח שבין 2,000 לקצת פחות מ-4,500 סיבובים, המנוע נעים לשימוש וגם גמיש למדי ומעל ל-6,000 סל"ד גם יש כוח ממשי שדוחף עד קרוב אל הקו האדום, אבל יש לכך מחיר.
בנקודת סל"ד זו (4,500) המנוע מתחיל לייצר וויברציה בתדר גבוה שמורגשת בכל נקודות המגע עמו, לרבות הכידון והמנופים ואחרי כעשרים דקות כאלה, כפות הידיים נאכלות על ידי נמלים. זרימת האוויר דרך הפיירינג המלא שלו גורמת למנוע הזה גם לפנות חום אל רגל שמאל - לא נורא בחורף, אבל כשמסביב 34 מעלות בצל ואין צל, זה מציק.
עם העלאת מהירות הרכיבה, גם מיגון הרוח נראה קצת מפוספס. בעוד שאת הרגליים קל להצמיד לשקעים הייעודיים בצדי הפיירינג, למרות גודלו ורוחבו של המשקף בחזית ותנוחת הרכיבה הרכונה מעט לפנים, הרוח פוגעת ברוב פלג הגוף העליון ומערבולות מציקות מנערות את הקסדה. כשהידיים ממוקמות גבוה ורחוק לפנים על הכידון (גורם ללחץ על הכתפיים), כשהישבן מונח על מושב קשיח, רחב ונמוך והרגליות דוחסות מעט יותר מדי את הרגליים, מבינים שתיור פאר אקסלנס הוא לא ואחרי 200 קילומטרים רצופים, כבר חייבים לעצור כדי לחדש את זרימת הדם בגוף. עם תחומי העיר הוא מסתדר כמו מרבית האופנועים בסדר הגודל שלו, אבל המראות (הראות בהן לאחור טובה מאוד) רחבות מאוד ומקשות על התנועה בין טורי המכוניות.
כשר פרווה
ה-F 800 GT, כמו ה-F 800 GS אותו הזדמן לנו לבחון לא מכבר, מצויד כאמור באפשרות לשנות את רמת השיכוך של הבולם האחורי בלחיצת מתג (כיוון עומס קפיץ יעשה על ידי ברז נגיש ונוח להפעלה) כדי לבחור בשלוש רמות - ספורט (קשיח), נורמל (לא קשיח ולא רך) וקומפורט (רך, אלא מה), אך ההבדל בניהם אינו גדול ומצריך תשומת לב מדוקדקת כדי לחוש בשינויי התגובה לשיבושים. ועדיין, בכל שימוש שאינו ספורטיבי, העדפנו את המצב הרך ביותר.
ה-F 800 GT הוא אופנוע מאוד רגוע והוא גם מנסה להדביק את הרוכב שלו בתכונה הזו כאילו אומר "גבר, תרגיע. גם ככה נגיע לפני השקיעה" וב-90 אחוז מהזמן זה גם מצליח לו, ההרגעה. אולם כשהכביש מתפתל, הוא לא מנסה לסרס את הרוכב ולהציב לו גבולות ותירוצים. להיפך, במקומות בהם פגשנו אספלט טוב (עוד נשארו קצת כאלה), הוא ידע להחזיר המון כיף וגם עושה זאת בקלות.
ה-GT אמנם לא מצטיין ברמת התחושות שהוא מעביר, לא מהגלגל הקדמי ולא מהאחורי ולמרות שאין שטף של מידע, אפשר לפשוט לסמוך עליו, לדחוק אותו לפניות הדוקות ולרכון עד שהגששים ברגליות חורצים את האספלט. מעבר למצב הקשיח יותר במתלה האחורי ימנע נדנודים תחת עומס, כשהמתלה הקדמי מרגיש ממילא קשיח מספיק בכל מצב. הארכת הזרוע האחורית ב-5 ס"מ מלאים שפרה את היציבות בקו ישר וגם בפניות - כדי להטות אותו, לא צריך להפעיל כוח כלל, רק להביט לאן שרוצים להגיע והוא יעשה את זה בדרכו שלו, בלי דרמות, בלי שיהוקים, אבל גם בלי התלהבות.
אם על ה-R 1200 GS אמרנו שהוא עושה דברים מרגשים באופן לא מרגש, הרי שה-GT לא עושה שום דבר מרגש. צריך לפנות? הוא יפנה. צריך להאיץ? הוא יאיץ. צריך לעצור? הוא יעצור ודווקא את זה הוא עושה מצוין עם בלמים חזקים ורגישים. תחת פיקוחה הצמוד של מערכת ה-ABS הנפלאה וצמיגי המצלר הדביקים, אפשר לייצר בלימות חזקות מאוד וגם בטוחות במצבי חירום, כפי שהכמעט מפגש עם נהג המשאית האידיוט שהחליט לפנות ימינה בבהילות מהנתיב השמאלי, לימד אותנו.
יקר מדי
הב.מ.וו F 800 GT התגלה לנו במבחן כאופנוע חביב, יעיל ובטיחותי, אבל גם קריר בתחושותיו ולא מעניין או מרגש לרכיבה ולעניות דעתנו, אופנוע אמור לרגש בצורה כזו או אחרת את הרוכב שעל גבו, אחרת מה הטעם ברכישת אופנוע? אין ספק שסך כל תכונותיו ויכולותיו ימצאו קהל כאן בישראל - או צעיר לא יומרני שמחפש אופנוע יעיל מאוד ביומיום ובסופי השבוע לטיול לבד או בזוג, או מבוגר ש-GSים במשקל רבע טון ובגובה של וילה קצת גדולים עליהם.
"זה ה-LT?" שאל אותנו אדם באחת מעצירות התדלוק. "לא, זה ה-800 GT החדש" עניתי. "אה, יפה מאוד. עם ה-LT עשיתי טיול ענק באירופה לפני כמה שנים. אופנוע מדהים. יופי של אופנוע יש לך, שתדע לך. כמה עולה פה בארץ?". "110,500 שקל" עניתי. "אחלה מחיר" סיכם והלך מחוייך אל חנות הנוחות - כנראה הצפנו לו כמה חוויות מאותו טיול באירופה.
במבט דרך הכיס הלא עמוק של רוב הרוכבים בישראל, מחיר של 110 אלף שקל על אופנוע, כל אופנוע, הוא פשוט יותר מדי (ובצדק). אולם, למרות שלקוחות המותג הגרמני די התרגלו לשלם סכומים שכאלה, ה-GT לא הצליח להצדיק את מחירו בעינינו במבחן שערכנו לו, בטח כשיש להוסיף עוד 9,000 שקלים על שלוש המזוודות המקוריות שלו (מגיע בלעדיהן). ברמת המחיר של מאה ועשרה אלף שקלים אפשר למצוא כבר אופנועים מהנים, חזקים ואיכותיים בהרבה, או לחילופין, למצוא אופנועים שדומים או קרובים בתכונותיהם, במחיר הנמוך גם בעשרות אלפי שקלים, גם אם אין להם את סמל הפרופלור.
על הצד הטכני:
מנוע: טווין מקבילי, 798 סמ"ק
קירור: נוזל
הזנה: הזרקה
הספק: 90 כ"ס ב-8,000 סל"ד
מומנט: 8.7 קג"מ ב-5,800 סל"ד
תיבה: ידנית, 6 הילוכים
העברת כוח: רצועה
מתלה קדמי: טלסקופי רגיל, 43 מ"מ
מתלה אחורי: זרוע אלומיניום חד צדית, כוונון חשמלי לשיכוך, כוון ידני לעומס קפיץ
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 180/55 R17
בלם קדמי: צמד דיסקים 320 מ"מ, 4 בוכנות לקאליפר, ABS
בלם אחורי: דיסק יחיד 265 מ"מ, ABS
אורך, רוחב, גובה: 215.6, 124.8, 90.5 ס"מ
גובה מושב: 80 ס"מ
משקל (רטוב): 213 ק"ג
מכל דלק: 15 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 22 ק"מ לליטר
מחיר: 110,500 שקל
עוד על ב.מ.וו בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל