מבחן: שברולט אימפלה החדשה. אמריקנית לדור החדש

עם עיצוב נאה, תא נוסעים מפנק, 305 כ"ס ואפילו התנהגות כביש לא אופיינית למכונית אמריקנית, האימפלה החדשה לא מהססת כמו ברק אובמה

הכביש המחבר בין העיר ערד לאתר ההיסטורי מצדה, הוא לא הכביש שאליו אתם רוצים להגיע עם מכונית נחותה או אפילו בינונית. מכונית שלא יודעת להתמודד עם קילומטרים של עקומות חדות מפתיעות ובעיקר, אספלט סדוק ומחורץ שמבטיח לפרק לשבבי מתכת מכונית שלא סגורה על עצמה. עם מכונית אמריקנית למשל. המתלים הרכים של רובן אולי טובים לטיפול בזעזועים קלים וביצירת שיוט גלי על האוטוסטרדה, אבל עלולים להיכשל נחרצות בניסיון להתמודד עם הסלילה המתולתלת בכביש זה ופשוט לעוף אל התהום הקרובה.

אז מה אנחנו עושים שם שברולט אימפלה? היא הרי אמריקנית בכל רמ"ח איבריה, אבל משהו בה בכל זאת שונה. יש לה כמובן את כל הסממנים שהורגלנו אליהם עם השנים - מנוע גדול נפח יחסית, נדיבות במטראז' וגם עור בתא הנוסעים, רק שהפעם, רף היכולות עולה, מבלי לאבד מאום ביכולת שלה לייצר נסיעה רגועה. האם זו המכונית האמריקנית של הדור הבא?

מבחן שברולט אימפלה (קובי ליאני)

קאמארו סדאן?

לפני שניגע במספרים, נספר לכם שהאימפלה החדשה חולקת כמקובל את הבסיס ועמוד השדרה שלה עם המקבילה בביואיק וכבר בנהיגה הראשונה בה אז לפני שנים אחדות, ניתן היה לחוש בהבדל. בכל הקשור לממדים, האימפלה לא מנסה להסתיר את העובדה שהיא מכונית גדולה - מאוד. היא רק מנסה לגרום למשטחי הפח להראות מודרניים ומעניינים מאלה המרדימים של האימפלה הקופסתית הישנה.

511 סנטימטרים לאורך, 185 ס"מ לרוחב וטיטיפה פחות מ-1.5 מטר לגובה אומרים שלפניכם עומדת מכונה רצינית מאוד שגם שוקלת 1,760 קילוגרמים. אבל מבחינת המראה לפחות, אנחנו מרוצים. לטעמנו היא נראית כמו גרסת הסדאן של הקאמארו מאשר עוד מכונית 4 דלתות בינונית במשפחת GM וזה מצוין. פה ושם אפשר למצוא בה דמיון להונדה אקורד האמריקנית, אבל שלל הקימורים על מכסה המנוע בעיקר והמסגרות לאגזוז הכפול, מעניקים לה חזות אישית ואופי שרירי.

מבחן שברולט אימפלה (קובי ליאני)

תא נוסעים מפנק ומצויד

האווירה החיובית לא נעלמת כשנכנסים פנימה ונראה שגם כאן המתכננים השקיעו קצת יותר מחשבה בפניה לדור הצעיר יותר. הפיסול של הדשבורד (מצופה עור) מעניין, הארכיטקטורה מרגיעה ומשמח לגלות שאין בקבינה הזו את התחושה הארכאית שלעתים מלווה למכוניות אמריקניות. עם זאת, קצת לא ברורה הבחירה בדיפון דמוי עץ בדלתות ובסביבת ידית ההילוכים - זה נאה פשוט מדי ומבוגר מדי ביחס לסביבה הכללית.

תא הנוסעים שלה עושה עבודה טובה בלהרשים, בוודאי כשמגיעים לשלב בחינת המרחב וכמות הפינוקים שמסביב. המושבים (בקדמיים חסרה תמיכה צדית) כולם עוטים עור ברמתו הגבוהה של רכב המבחן, המרחב עצום בכל קנה מידה (במיוחד במושב האחורי) ובכל מושב, תא המטען גדול מאוד (532 ליטר) ובכל מקום אפשר למצוא מתג שעושה משהו אחר. וזה עוד לפני שספרנו שלושה שקעי USB, שלושה שקעי 12 וולט, שקע 230 וולט (להפעלת מחשב וכו'), מערכת שמע איכותית עם 11 רמקולים של BOSE, בקרת אקלים מפוצלת גם לאחור, מושבים חשמליים עם זיכרונות (גם כוונון חשמלי להגה), מסך מגע גדול ועוד.

גם רשימת אבזור הבטיחות ארוכה להחריד עם 10 כריות אוויר, התראת התנגשות מלפנים, מערכת לזיהוי כלי רכב בשטחים המתים, התראה על סטייה מהנתיב, חישני לחץ אוויר בצמיגים, עוגני איזופיקס להסעת ילדים, שורה ארוכה של בקרות יציבות ואחיזה ועוד מערכות חשובות רבות.

מבחן שברולט אימפלה (קובי ליאני)

תענוג לשייט, שקט לנהוג

בניגוד לאופנת צמצום נפחי המנועים והפיכתם למוגדשים, האימפלה החדשה משתמשת במנוע שישה צילינדרים בנפח 3.6 ליטר כדי להמריץ את עצמה קדימה. המנוע הזה לא סתם גדול, אלא גם די חזק עם 305 כוחות סוס שמושגים די גבוה ביחס למקובל במנועים אמריקניים - 6,800 סל"ד. בספירת הקג"מים מוצאים 36.4 כאלה וגם הם נמצאים בקומה השלישית - 5,200 סל"ד.

אבל המספרים האלה די מתמוססים ברגע שמתחילים לנהוג ועולים על הכביש המהיר. זה לא שהאימפלה לא מרגישה מהירה, היא כן, מהירה מאוד אפילו, אבל למה למהר? פשוט מעמידים את מד המהירות על 100 קמ"ש חסיני מצלמות מהירות בעזרת בקרת השיוט ונותנים למנוע לפמפם בחרישיום ובחלקות של משי ב-1,500 סל"ד. ואז, שקט. לא שומעים כלום. לא רוח, לא גלגלים ובטח שלא מנוע. כל השקט הזה עוזר מאוד למערכת השמע האיכותית לנגן בלי הפרעות ועיוותים.

אפשר לגמור כך את כל המדינה. למרות פוטנציאל השעמום של נהיגה כזו, האימפלה פשוט מרגיעה ואפשר לדמיין שכביש הערבה הוא זה האינסופי החוצה את מדבר נוואדה. ואז מדביקים את הדוושה הימנית לשטיח. ואז המנוע יודע להראות גם צד אחר באישיות שלו. אמנם בתיבת ההילוכים יש שישה כאלה ויחסי ההעברה בהם ארוכים למדי, אבל כשלוחצים חזק ב-80 קמ"ש, התיבה טסה בחצי שניה מהילוך שישי אל ההילוך השני ומביאה את הטון-שבע-מאות האלה ל-120 קמ"ש תוך 5.5 שניות וזה ממש מהר. גם מבחן התאוצה שלנו הניב נתונים מרשימים - 7.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. חוויית התאוצה הזו יכלה להשתפר, אם ניתן היה לברור ידנית בין ההילוכים. שברולט אמנם התקינו מנופים מאחורי ההגה, אבל הם שולטים על מערכת השמע ולא על התיבה ובפעם הראשונה שלחצנו עליהם, העברנו תחנה ברדיו ולא הילוך. מתג העברת הילוכים באופן ידני נמצא על ראש ידית ההילוכים, אבל הוא לא נוח לשימוש.

זה גם המקום לדבר על צריכת הדלק של האימפלה החדשה. עם מנוע גדול שכזה ומשקל מכובד, קשה לייצר צריכות מרשימות במיוחד, אבל במבחן שלנו הצלחנו להשיג 12.2 ק"מ לליטר בשיוט רגוע ו-8.8 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת.

מבחן שברולט אימפלה (קובי ליאני)

מתלים בטעם אחר

האימפלה החדשה ממשיכה להתנהג באופן לא קונבנציונאלי גם בכל הקשור לכיול המתלים שלה. במקום הנדנוד הספינתי שעלול להביא את הנוסעים לכדי בחילה על כביש משובש, מצאנו מכונה שיודעת לטפל בתחלואי הכביש באופן קרוב מאוד למושלם. למרות גודלם של החישוקים (19 אינץ') ומיעוט הגומי בדפנות, כמעט שום חבטה לא מצליחה לחדור את מעטפת הנוחות.

כביש מצדה כאמור, מציע אלפי שיבושים מסוגים שונים ועוצמות שונות, אבל עוד לא נהגנו במכונית שמצלחה לשפר את איכות הסלילה הגרועה שם. לא רק חבטות, גם קטעים בה האספלט נעשה גלי לא מצליחים לגרום לנענועים מיותרים והמרכב נשאר תמיד מרוסן כהלכה.

אז אתם מבינים שעם כל זה, לא יכולנו עוד להתאפק וגם הרמנו את קצב הנסיעה וגם את זה האימפלה אכלה בתאבון. ההגה אמנם קל, אבל הוא מדויק מספיק כדי להוביל אותה בין הרדיוסים המשתנים ורק כשממש דוחקים בה בהגזמה, נחשפות העברות משקל מוחשיות בין הצירים האורכי והרוחבי. המתלים עדיין רכים ולכן היא עדיין מתנועעת כך, אך תמיד בשליטה וללא הפתעות רעות. גם הבלמים עושים עבודה טובה מאוד - התחושה בדוושה מעט ספוגית, אבל יש כוח עצירה טוב גם בשימוש ממושך ותובעני.

מבחן שברולט אימפלה (קובי ליאני)

לאלה שרוצים יותר ועוד יותר

בסופו של המבחן, האימפלה מצליחה לשמור על מאזן חיובי מאוד לזכותה, כשהרושם העיקרי ממנה, שתמורת המחיר המבוקש עבורה, מקבלים הרבה מאוד רכב - המון אבזור, איכויות גבוהות, מרחב גדול וגם ביצועים. אנחנו הצלחנו למצוא בה תחושה יוקרתית שהורגלנו למצוא רק במכוניות יקרות בהרבה ממנה.

כמקובל, גם האימפלה מוצעת בשתי רמות אבזור ומחיר. הראשונה, LT תעלה 220 אלף שקל (אין גג שמש, אין חלק ממערכות ההתראה הבטיחותיות, חישוקי 18 אינץ' במקום 19, אין מצלמת נסיעה לאחור, המושבים לובשים בד וכו'. ואילו הגרסה המאובזרת יותר, ה-LTZ מציעה את אותה רשימה ארוכה של פינוקים ובטיחות שציינו קודם בתוספת של 30,000 שקלים (250,000 שקל) וגם זה עדיין מחיר שמציב אותה כתמורה מעניינת יותר לכסף לעומת חלק גדול ממתחרותיה.

עוד על שברולט בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל