עד לפני כעשור, די היה לדחוס מנוע חזק בחזיתה של מכונית קטנה כדי שזו תיחשב לספורטיבית. דוגמאות ניתן היה למצוא למכביר - פולקסווגן פולו GTI, פיאט פונטו HGT, טויוטה יאריס T ספורט, סיאט איביזה טורבו ועוד רבות אחרות. כל אחת מהן הצליחה לשלב ממדים קטנים ומשקל קל עם מנוע חזק יותר מגרסאותיהן העממיות וקצת יותר חדות במתלים, כדי ליצור נישה חדשה לגמרי ולפנות לצעירים עם מזג בטמפרטורות גבוהות. אולם עם השנים, מכוניות אלה או שהתנדפו לאוויר הדליל או שנעשו כבדות ויקרות בהרבה. הרומנטיקה הפשוטה והנגישה, אבדה.
זו הסיבה מדוע שמחנו לשמוע ששברולט החליטו לייצר גרסת RS לסוניק המוכרת. האם הספורטיביות תחזור לתחום העממי? לכאורה, אותה נוסחה מוצלחת אמורה הייתה להצטייר גם כאן. בחזית ישנו מנוע הטורבו המוכר של החברה שמייצר 140 כ"ס, העיצוב נעשה אגרסיבי יותר, בתא הנוסעים מוצאים מושבים ספורטיביים משולבי עור וישנה גם תיבה עם 6 הילוכים. הרומנטיקה חזרה?
ידי עשיו וקול יעקב
כשעומדים מול השברולט סוניק RS, אפשר ממש להרגיש את בלוטות הטעם מתחילות לעבוד. אין מה להרחיב, שברולט הצליחו להעמיס אותה בנוצות צבעוניות וקישוטי קרב לרוב: פנסים חשופים ומושחרים, חישוקים גדולים כהים, ספוילר, פגוש עמוק, אגזוז טרפזי אה-לה למבורגיני גייארדו וכמובן קעקועי ספורט כמו טורבו, RS וכמובן 'ספורט'.
כשפותחים את דלת תא הנוסעים, אווירת המירוצים קופצת מכל עבר. מושבים ספורט משולבי עור, הגה עור קטן, לוח מחוונים הדומה לזה של אופנועי ספורט (סקאלה אנלוגית לצד צג דיגיטאלי), דוושות מתכת, תפירות אדומות ומה לא. גם רשימת האבזור מכובדת למדי עם בקרת שיוט, תפעול מההגה למערכת המולטימדיה (חיבורי בלו-טות', USB ו-AUX), מחשב דרך ועוד. גם מפרט הבטיחות מלא עם 6 כריות אוויר (ניתוק כרית האוויר הקדמית), עוגני איזופיקס, מצלמת נסיעה לאחור וכו'.
עד כאן, הכל נכון. אבל האם הרשימה הארוכה שלעיל הנה חלק מהעזרים הספורטיביים שמשקפים את היכולות או שמה מדובר רק בחבילת אבזור? הספקות מתחילות להתעורר כשמתמקמים מאחורי ההגה ומגלים סביבה צפופה יחסית, כשברך ימין נצמדת באופן קבוע אל בסיס הדשבורד וגם החומרים מהם בנויה הקבינה, כולל העור שעוטף את המושבים, מרגישים פשוטים מדי.
ביצועים? לא ממש
כבה בהתחלת התנועה עם הסוניק RS חשים בגמישות של המנוע וכל הלחיצות הקטנות בתחום העירוני על דוושת הדלק, מניבות תחושת זריזות שאינה קיימת כלל במכוניות עם מנועים קטנים ולא מוגדשים. אבל ביציאה אל הכביש הפתוח, כשרומסים את הדוושה הימנית, הניסים והנפלאות לא מגיעים. ציפינו לתחושת תאוצה מוחשית, למספרים נאים, אבל זה לא המצב כאן.
המנוע מצדו מפיק כאמור 140 סוסים כבר ב-4,900 סל"ד והמומנט מגיע ל-20.4 קג"מ ב-1,850 סל"ד, אבל אורכם של יחסי ההעברה והעצלות של התיבה גורמים לכך שבדרך מעמידה ל-100 קמ"ש חולפות מעט יותר מ-10 שניות לפי המדידות שלנו (9.5 בנתוני היצרן) וכדי להגיע מ-80 ל-120 קמ"ש היא זקוקה ל-7.5 שניות. סביר ולא יותר.
מחוויית הנהיגה גם נעדרים צלילים של ממש. זוכרים את לוע האגזוז הענקי מאחור? אז ממנו לא בוקעים קולות של ממש ואם כן, הם נבלעים ברעש שפולט המנוע בחזית מעל ל-4,000 סל"ד. כאמור גם התיבה עצמה לא מסייעת בתנועה. לזו 6 הילוכים, כאשר גם זה החמישי וגם השישי הם הילוכי יתר שמיועדים לשיוט נינוח ולא לביצועים. לתיבה יש מצב ידני (משיכת הידית עד לסוף מהלכה אחורנית), אבל העברת ההילוכים בפועל נעשית באמצעות מתג +- מאוד לא שימושי על צד הידית.
אז אם הביצועים לא ממש ספורטיביים, לפחות צריכת הדלק תהיה ידידותית לארנק? גם לא. בסוף המבחן מדדנו לה ממוצע של 11 קילומטרים לליטר.
אין נחמה גם בהתנהגות
יכולנו לסלוח לשברולט הזו ובכלל למי שכינה אותה RS והצמיד לה את כל כיתובי הספורט בכל מקום, אילו רק הייתה מצליחה לפנות בצורה משכנעת, לגרום לנו לחייך במקומות שחובב הנהיגה נוהג להגיע כדי לנשום קצת אוויר. אפילו על הביצועים הרופסים היינו סולחים לה, אבל שוב, גם כאן לא מצאנו ולו תכונה ספורטיבית אחת לרפואה.
נתחיל מההגה. לא הגלגל עצמו עליו מניחים את הידיים, אלא על מה קורה כשמסובבים אותו לצדדים בזמן נסיעה. ובכן, כלום. הוא מגיב כמו הגה של כל סוניק רגילה וזה אומר, מתוגבר חשמלית, ללא תחושה או דיוק ועם מהלך ארוך בין נעילה לנעילה. ההגה לטעמנו הוא הרכיב המכריע ביצירת התחושה הספורטיבית וקחו לדוגמה את המיני one של הדור הקודם. ביצועים אין שם וגם המתלים רכים, אבל יא חביבי איזה כיף של הגה.
ואם להוסיף חטא על פשע, אז גם כשכבר מנסים לגרום לסוניק RS להתרגש בין עקומה אחת לשניה, מרגישים איך מעט האחיזה שיש ומעט החדות שעוד מרגישים, מגיעים הודות רק לחישוקים הגדולים (17 אינץ') ומעט הגומי שיש להם בסוליה. המתלים שלה רכים על גבול הרכרוכיים ולגמרי לא מציעים את התמיכה בכוחות שמופעלים על הרכב בנהיגה ספורטיבית. לא בעומס בלימות עם רכינה מוגזמת לפנים ולא בפניות עם זווית גלגול מוחשית מאוד.
כשמכניסים למשוואה הזו גם בלמים בינוניים בלבד בכוח העצירה שהם מפיקים ובמהירות שבה הם מתחממים ומאבדים אפילו את בינוניות זו, עם מעט כוח מנוע, מעט תמיכה מהמתלים וללא היזון חוזר מההגה ומקבלים תוצאה מאכזבת למדי ביחס להבטחת הספורט.
אין ספורט. יש רק תגים
המבחן לשברולט סוניק RS השאיר אותנו עם תחושת החמצה בסופו. כן, הגענו עם ציפיות מוקדמות, דבר שאסור לעשות, אבל אי אפשר באמת לבוא אלינו בטענות. אם שברולט היו מגדירים את הסוניק כסופר מיני מהירה או משודרגת, אז היינו מקבלים את התוצאה בהבנה ובעיקר בפרופורציות הנכונות. אבל כך זה לא היה מוכר ולא היה סקסי מספיק כדי לעמוד בפינה האדומה של אולם התצוגה.
עם כל כך הרבה צבעי אזהרה והבטחות לספורט, מישהו בשברולט ממש השתדל לתת לה סממני זיהוי של נחש ארסי, בזמן שהדבר היחידי שהיא מסוגלת לטרוף זה תרד וקינואה. הפער בין מה שאומר הקטלוג למציאות גדול מדי, בטח גם לנוכח תג המחיר של 110,000 שקל.
עוד על שברולט בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? חפשו אותו בין מבחני הדרכים שלנו
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל