משתמשים ברכב העבודה לגניבות והונאות

עשרות מיליוני שקלים. זהו הסכום המוערך של הסחורות שנגנבות מידי שנה ע"י נהגים מובילים שעובדים במחלקות הפצה. במקרים רבים, הנהג הסורר מפוטר תוך שלילית תנאים, אולם במרבית המקרים החברות לא מגישות תלונה במשטרה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
נהגי הובלה (ShutterStock)
מי הזיז את הסחורה שלי? (אילוסטרציה: Shutterstock)

"חשבתי שאני מתחיל להשתגע. לא הבנתי איך נעלמת לי סחורה מהרמפה. חשבתי שמדובר על העוזר מחסנאי החדש שגייסתי. התקנתי מצלמה אבל לא ראיתי שום דבר יוצא דופן. כמעט בהתקף של עצבים פיטרתי את העובד החדש. בחלום הכי רע שלי לא האמנתי שהנהג שעובד אצלי 25 שנים, גונב ממני סחורות בשיטתיות. להערכתי יש כאן גניבה מתמשכת בשווי של מאות אלפי שקלים. לך תבקש ממנו שיחזיר לי את כל הכסף שהוא גנב. איך גונבים ממעביד שדאג לך כל השנים? באתי לכל האירועים של המשפחה. קיבלתי סטירה מצלצלת. תחושה מאוד קשה. אז אגיש תלונה במשטרה - זה יחזיר לי את הכסף?"

המקרה לעיל, מתאר בעל מפעל באזור המרכז שחווה גניבה שבוצעה באמצעות נהג שכיר בחברה שלו - ומתברר שלא מדובר במקרה נדיר. "אם נדמה לך כי מדובר על אירוע פרטי או על חריגים בודדים בשנה – אז אתה טועה בענק", אומר רו"ח עופר אלקלעי, מבכירי חוקרי המעילות וההונאות בארץ לוואלה! רכב. "נהגים מקצועיים מעורבים מידי יום במעילות. כן. מידי יום. לרוב, תוך שיתוף פעולה עם מחסנאים סוררים. היו כבר מקרים שנתקלתי, בהם המעילה נערמה לסכומים של מיליוני שקלים, אולם לרוב מדובר על אלף שקל כאן, חמשת אלפים שקל שם. בסופו של דבר זה מצטבר לכדי נזקים משמעותיים שיוצרים הפסדים רציניים".

הגורמים שנתפסים כברי פוטנציאל לגניבה או מעילה בתוך ארגון הם רואי חשבון, מנהלי כספים וכו', ועל כן זה מפתיע שנשלחת אצבע מאשימה לעבר הנהגים. לעומת זאת, המציאות מדברת בעד עצמה – אלקלעי מדגיש כי חברות רבות בישראל סופגות נזקים מאוד משמעותיים ע"י גניבה באמצעות נהגים.

שיטות הונאה מתוחכמות? לא בהכרח

השיטה הרווחת ביותר היא הגדלה של מספר המוצרים שמועמסים על המשאית, כך שאם בניירת רשום 4 משטחים שהועמסו, בפועל המחסנאי בשיתוף עם הנהג מעמיסים 5 והמשטחים עם הסחורה עליהם מחולקים ללקוחות והמשטח העודף נמכרים באופן עצמאי ע"י הנהג. "איני רוצה להכתים כאן נישה גדולה מאוד של נהגים , אולם יש כאן עובדות שלא ניתן לחלוק עליהן :לאמון העיוור שניתן יש מחיר : חברות רבות לא די ערניות לסיכון ולא לוקחות בחשבון כי הנהג גונב בשיטתיות. .וכך, הגובה המצטבר של הסחורה שנגנבה מגיע במקרים מסוימים לסכומים מפלצתיים של מיליוני שקלים", מוסיף אלקלעי.

התופעה מתגברת ביתר שאת בזמנים של האטה כלכלית."אין ספק כי יוקר המחיה כמו גם הקלות בה ניתן לבצע את הגניבה מאידך, מהווים פרצה שקורצת לגנב. צריך לשים את הקלפים על השולחן: "הנהגים לרוב מרוויחים סכומים קטנים משמעותית משווי המוצרים או הסחורות שהם מובילים".

יושבים בחיבוק ידיים

השאננות שמגלה החברה, לצד הפיתוי הגדול – גורמים להוציא לפועל את המעילה. כך למשל, מסביר לנו אלקלעי כי במקרים רבים, ספירת הסחורה שמגיעה למחסן לא נעשית באופן מסודר ובר פיקוח והדבר מהווה קרקע נוחה לביצוע מעילה. "אני שוב מדגיש שלא יהיה זה נכון להתייחס לנהגים המובילים כחוליה מועדת לפורענות, יותר מאשר לגורמים אחרים בשרשרת ההפצה. הבעיה עם נהגים אינה מסתכמת רק בגניבת סחורה מתברר. ישנם אין ספור מקרים בהם נתפסו העובדים כשהם עושים שימוש ברכב לצרכים פרטיים או להגדלת הכנסותיהם. "כך למשל, היה מקרה בו מידי בוקר , בנו של העובד לקח את הרכב שניתן לאביו ממקום העבודה וחילק באמצעותו עיתונים. לכאורה מדובר על נזק מינורי. ליטר דלק פה, ליטר דלק שם, אולם כאשר בוחנים את הנזק המצטבר לחברה , אנו מדברים כבר על סכום של למעלה מעשרת אלפים שקל בשנה".

בפועל, מסביר אלקלעי, חקירות רבות העלו כי אין זה המקרה הראשון בו גנב הנהג וכי הוא פוטר מחברות בעקבות ביצוע מעשים כאלו, אולם המעסיקים ניצבים בפני בעיה מאוד גדולה באופן הסינון של עובדים ונהגים בטרם קבלתם לעבודה.

עו"ד חמי לפידור, מסביר את אוזלת הידיים: "אין ספק שידיהם של המעסיקים קשורות. החוק אוסר עליהם לבקש ממועמד לעבודה להציג בפניהם תעודת יושר. לאור פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בעניין 'דיין נגד מפעל הפיס', מעסיק יכול לבקש ממועמד לעבודה להצהיר שאין לו עבר פלילי רלוונטי לתפקיד על כל הבעייתיות שבעניין. לטעמי האפשרות המעשית של המעסיק לבדוק את מהימנות העובד היא מצד אחד לעשות שימוש במאגרי מידע למשל חיפוש ב"גוגל", פניה למעסיקים קודמים והיעזרות בחוקרים פרטיים לבדיקת העבר התעסוקתי.
עו"ד לפידור מציין בנוסף, כי עובד שנתפס גונב מסתכן סיכון כפול: "הגשת כתב אישום נגדו בגין העבירות שביצע כמו גם פיטוריו ללא כל פיצוי לו הוא זכאי מחמת פיטורים. לעיתים, מדובר על פיצויי פיטורים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים שלא ישולמו לעובד".

מוותרים מראש

כאמור, בשיעור ניכר מהמקרים, כלל לא מוגשת תלונה במשטרה. הנהגים אומנם מפוטרים, אולם ללא כל כתם פלילי שדבק בהם. "הבעיה היא", אומר רו"ח אלקלעי ,"שהגשת תלונה במשטרה וחקירה של גורמי האכיפה לוקחים זמן רב, לעיתים מספר שנים. בנוסף, אין כל ביטחון כי כספי המעילה יוחזרו לארגון. בנוסף לכך, הפניה למשטרה חושפת למעשה את המעילה שעלולה לפגוע במוניטין החברה, אולם אני נתקל במקרים רבים בהם למעשה יש לחברות חוסר אמון במשטרה ובמערכת הצדק - אין זה סוד שחלה ירידה ביכולת של משטרת ישראל להגן על האזרח הקטן בפני הפשיעה הגוברת ועל כמה וכמה ביכולת לטפל בפשיעה של הצווארון הלבן.

התוצאה היא חקירות שנמשכות שנים ופגיעה משמעותית במורל העובדים - חקירה מקיפה של האירוע מצריכה תחקור של העובדים על ידי המשטרה. תמונות של חוקרי המשטרה פושטים על הארגון ומחרימים חומר אינן תורמות לאווירה בארגון. בנוסף, כל עוד נמשכת החקירה, חלק מהעובדים רואים עצמם בחזקת חשודים פוטנציאלים. הדבר אינו תורם למורל ולהתנהלות השוטפות עד סיום החקירות.

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב