דעה: רוכבים בלי פוליסת ביטוח, כי אין כסף לשלם אותה

רבים מרוכבי הדו גלגלי בישראל נעים על הכבישים נטולי פוליסת ביטוח בתוקף בשל מדיניות תמחור שערורייתית. אופנועים לעשירים בלבד?

מחאת הרוכבים בנתיבי איילון (קובי ליאני)
עד מתי יגבו מהרוכבים תעריפי ביטוח מנופחים? (צילום: קובי ליאני)

בתקופה האחרונה אני עד למקרים רבים בהם רוכבים נתפסו ע"י משטרת התנועה כאשר לכלי עליו רכבו אין טסט בתוקף. והסיבה לכך? חוסר בזמן פנוי לגשת למכון הרישוי? כלל לא. הבעיה היא כי מדינת ישראל מאלצת את בעל הדו"ג להציג במשרד הרישוי, בין היתר, גם תעודת ביטוח חובה בתוקף. ובמציאות הכלכלית הטרופה במדינת ישראל, לצערם הכה רב של רבים, ידם אינה משגת לממן את עלות הביטוח השערורייתית. וכך למעשה, בשל יוקר המחיה ומדיניות תמחור פוליסת החובה שחורגת מכל גבול של היגיון, רוכבים רבים נאלצים בעל כורחם לרכב ללא טסט, ללא ביטוח, ועם תפילת הדרך. רק היא תציל אותם במקרה של תאונה. ואולי גם ממשלת ישראל שתבין כי מדיניות תמחור פוליסת החובה שולחת רבים וטובים אל עבר מלתעות סטטיסטיקת תאונות הדרכים.

באופן מטריד ביותר, דווקא הרוכבים על כלים חדשים מוצאים לאחר חיפוש ממושך את הכסף שיוכל לאפשר להם לרכוש פוליסת חובה - וגם זה בא לרוב על חשבון רכישת מוצרי יסוד לבית. אולם על כבישי ישראל נעים אלפים רבים של כלים דו גלגליים, שמצבם הטכני בכי רע והם יותר מכולם, מועדים לתאונה ולפגיעה ברוכב. אך כאמור, מפאת המחיר השערורייתי של הפוליסה, הם מקבלים בחוסר ברירה לכאורה, החלטה להמשיך ולרכוב על הכלי ללא שעין נאמנה ומקצועית כגון עינו של הבוחן בטסט, תאתר ותתריע על ליקויים מהותיים שיכולים על נקל להפגיש את גופם עם האספלט החורך.

וכל זאת, מבלי שדיברנו על המשמעויות הקולוסאליות של רכיבה על דו גלגלי ללא ביטוח חובה בתוקף. אם נניח, ורק לרגע ,את ההשלכות הפליליות החמורות של העניין, התמחור העושק לא מותיר ברירה בידי רבים. במציאות בה עלות הביטוח לנהג ללא הרשעות ועבירות "נקי", במשך שנים ארוכות, עומדת על כמעט 4,000 שקל בשנה, הברירה ברורה: את הוצאות החינוך והתשלומים לבית הספר לא ניתן לדחות או להקטין, כך גם לא את עלויות חומרי הגלם שנדרש הציבור לשלם בכדי לבשל ארוחה משפחתית בישראל.

המשטרה אינה הכתובת

את האצבע המאשימה לא ניתן להפנות למשטרת ישראל: באופן הגיוני היא החליטה לוותר באופן כזה או אחר על חובת הצגת תעודת ביטוח החובה בעת עצירת כלי רכב לביקורת. משטרת ישראל אינה עובדת אצל חברות הביטוח ולבטח היא אינה זרוע הגבייה הארוכה שלהן. יש להם די פקידים שעובדים במחלקות הגבייה. אולם בכל הנוגע להצגת טסט לרכב – היא אוכפת את החוק ולא מהססת להוריד מהכביש רכבים שאינם תקינים, כמו גם לקנוס נהגים שעברו על החוק.

במקרה של תקינות הרכב – היא בהחלט עובדת, אצל הציבור, שהפקיד בידה את המנדט לשמור על חיינו מפני פגעי כלי רכב לא תקינים. אך באופן אבסורדי, נוצר מצב בו מפאת עלויות ביטוח החובה, נהגים רבים מוצאים את עצמם נקנסים ונענשים בשל עובדה אחת ויחידה – שהם קורסים תחת עול פרנסת המשפחה ואינם יכולים עוד לנשום תחת משקולת ההוצאות החודשיות.

אז מה ניתן לעשות? כמובן שניתן לנסות ולהחיל רגולציה קפדנית יותר על מדיניות תמחור פוליסות החובה. ומדוע כתבתי לנסות? כי אם בארזי מצוקת הדיור נפלה שלהבת הטיפול הרופס, ספק אם הממשלהתצליח להתמודד עם כוחן הרב של חברות הביטוח ותחייבן למכור לציבור פוליסות בעלויות אנושיות. ובבקשה לא עוד רפורמה בעלמה. שבענו כל כך. אם כך, לא נותר אלא לתהות מתי ומדוע נולד ההכרח להציג פוליסת חובה בעת ביצוע טסט לרכב. ואף אם התשובה לכך נמצאה, היא אינה מתאימה עוד למציאות הפיננסית בה מדשדש הציבור הישראלי. נכון יעשה המחוקק אם יבטל זאת. כך, לכל הפחות, יוכל הציבור להיות סמוך ובטוח כי כלי הרכב שנעים על הכביש – עברו בדיקת תקינות שנתית ואינם מהווים סכנה ברורה.


הכותב הוא מומחה לדיני תעבורה