צרפת; אחת מהאמרות הידועות טוענת ש: "If it ain't broke, don't fix it" ובתרגום חופשי: "אם זה לא מקולקל - אל תתקן". זו אמרה נכונה במקרים רבים, אבל לא כאשר מדובר בתיבת ה-AL4 של פיג'ו וסיטרואן (וגם רנו).
תיבת ההילוכים פותחה ויוצרה במשותף על-ידי פיג'ו-סיטרואן ורנו ושירתה את מרבית היצע הדגמים של שלושת המותגים הצרפתים למעלה מעשור. כבר מהתחלה היא לא נחשבה לטובה ולאורך השנים גרמה לנזק תדמיתי עצום ליצרניות הצרפתיות ובמיוחד לדגמים בהם הותקנה. בנוסף לתיבת ה-AL4 היו ארבעה הילוכים, וככל שחלף הזמן והמתחרות החלו להציע תיבות אוטומטיות עם שבעה, שמונה ואף תשעה הילוכים, התיבה הפכה יותר ויותר מיושנת.
תיבת ההילוכים בעלת המוניטין הגרוע כבר מזמן היתה צריכה להתפוגג מהעולם, אבל במציאות כלכלית קשה בה השוק בהתכווצות, ההפסדים נערמים והקיום הממשי בסכנה, אין את היכולת לספק מוצר חדש מן היסוד אלא רק לשמר ולפתח את הקיים.
אז בקונצרן PSA (פיג'ו וסיטרואן) נשכו עוד קצת את השפתיים, והמתינו לרוח חדשה שתעיף מעליה את התקופה הרעה. זה הגיע לפני כשנה כאשר דונגפאנג הסינית וממשלת צרפת רכשו כל אחת 14% ממניות פיג'ו וסיטרואן ומלאו במזומנים את ארנק הקונצרן. הגב הכלכלי החדש שחרר את השסתום ומאז התחדש הקונצרן בקצב מוגבר עם דגמים חדשים שירדו מפיתוח לייצור, נכנס לנישות חדשות וחשף מנועים ותיבות הילוכים חדשים ומשופרים. במקביל הקונצרן ממשיך את מהלך הארגון מחדש ובידול המותגים כך שסיטרואן מיועדת להיות מותג טכנולוגי ונגיש יותר, פיג'ו מותג יקר מעט יותר, שימוצב מול פולקסווגן, ו-DS שיהפוך מותג נפרד שימוצב מעליהם ויתחרה במכוניות היוקרה והסמי-יוקרתיות.
בשטח נראה שהמהלך מצליח. את שנת 2014 מסיימת קבוצת PSA כשהיא מדורגת במקום החמשי עם מכירות של 2.93 מיליון כלי רכב - גידול של 4.3% לעומת אשתקד. מכירות סיטרואן למשל עלו בסין ב14% כשהשוק כולו שעלה ב-10%. באירופה מכירות סיטרואן הסתכמו ב-187,000 מכוניות המהוות גידול של 7% בעוד השוק עלה רק ב-6%. לגידול באירופה בשורות סיטרואן אחראים בעיקר סיטרואן C4 קקטוס ו-C1 החדשה עם מכירות של 46,000 יח' ו-40,000 יח' בהתאמה בתקופה של חצי שנה בלבד.
עדכון מתבקש
כעת משהוצגו הדגמים החדשים, הגיע העת לטפל גם בדגמי הליבה שמעט הוזנחו כשראשונה היא C4. בדצמבר הודיעה סיטרואן על מתיחת פנים למשפחתית שכבר נמצאת איתנו מ-2010, ושבמסגרתה משודכים מנוע ותיבת הילוכים חדשים. עבור סיטרואן העולמית וגם עבורנו מדובר באחד השינויים החשובים ביותר עם פרידה מתיבת ההילוכים הישנה והמאוד לא אהובה, AL4, והחלפתה בתיבה אוטומטית חדשה בעלת שישה הילוכים של חברת אייסין היפנית.
עבור PSA לא מדובר בחידוש, שכן התיבה האוטומטית הזו משרתת כבר כמה שנים את הדגמים היקרים יותר בקונצרן (כמו ב-C5 ו-C4 פיקאסו), אבל משנכנסה התיבה ל-308 החדשה לפני כחצי שנה וכעת גם ל-C4, היא תזכה מעתה לתפוצה רחבה יותר. בעתיד גם תוצע התיבה בדגמים נוספים של פיג'ו וסיטרואן כך שתפוצתה עוד תתרחב.
יחד עם החלפת התיבה הוותיקה בחדשה, החליפה סיטרואן את מנוע ה-1.6 ליטר (120 כ"ס) במנוע חדש וצנום יותר ברוח התקופה: 1.2 ליטר, טורבו-בנזין תלת צילינדרי שמפיק 130 כ"ס. למעשה השילוב הזה, מנוע ותיבת הילוכים, זהה לקיים ב-308 החדשה והנתונים כמובן זהים: מומנט מרבי של 23.4 קג"מ שמושג ב-1,750 סל"ד נמוכים כאשר 95% מהמומנט (22.3 קג"מ) מוצע לרשות הנהג כבר ב-1,500 סל"ד.
במסגרת מתיחת הפנים סיטרואן גם חידשה את מנוע הדיזל. מדובר במנוע ה-1.6 ליטר BlueHDi המוכר שעבר עדכון ומוצע בשתי רמות הספק: 100 ו-120 כ"ס. בינתיים מנוע הדיזל מוצע בשילוב תיבה ידנית בלבד (6 הילוכים).
איך מרגיש השידרוג?
התנעה ראשונה לבוקר קר ומנוע הבנזין רועד חרישית בסרק. לא כמו במנועי שלושה צילינדרים אחרים, אבל מורגש רטט קל שאופייני למנועי שלושה צילינדרים שמטבעם פחות מאוזנים ממנועי ארבעה צילינדרים. כעבור כמה דקות, כשחום המנוע עלה, הרעד נעלם ולא חזר. תופעה דומה גם קיימת ב-308.
יציאה מהמקום מלווה בהיסוס קל, אבל מרגע שהסל"ד החל מטפס כוח נמצא כבר מהתחלה וכמעט עד הסוף. הגמישות של המנוע והמהירות שבה הוא צובר קמ"שים ממש מרשימה. כמו מנועי טורבו אחרים, אין טעם לנסות לסחוט אותו בקצה העליון של קשת הסל"ד, אין לו מה לתת ועדיף להעביר הילוך.
התיבה היא כמובן שיפור עצום לעומת התיבה הקודמת. כצו השעה ובשם החיסכון בדלק נטייתה הבסיסית היא לרוץ במעלה ההילוכים. ברוב הזמן פעולתה מצוינת אבל נטייה זו גורמת לה פה ושם להתבלבל במהירות איטית, ובמהירות בינעירונית - מסביבות 75 קמ"ש ועד 90 קמ"ש - גורמת למנוע להסתובב במהירות איטית ולהשמיע צליל מעט פחות נעים. בתופעה דומה נתקלתי גם ב-308 וכמו שם גם כאן, לחיצה על כפתור ספורט מפחיתה את תופעות הלוואי ומנגד משפרת את תחושת הזריזות של המכונית. בנוסף התיבה הזו היא מהזן הלומד ולאחר כמה דקות של נהיגה אגרסיבית היא תשאף למשוך הילוכים.
כמו ב-308 גם ב-C4 מצוידת מערכת עצור וסע. המערכת מצוינת ותגובתה מהירה מאוד, אבל כמו מרבית המערכות מנתקת את מדחס המזגן. בבוקר מושלג נוסף בפרברי מרסיי, זה לא רלוונטי. בישראל בחודשי הקיץ זה מעט מעצבן. כפתור שממוקם מימין להגה משבית את המערכת וכך ויתרתי על פעולת המערכת לאורך כל הנסיעה.
לא ניתן למדוד צריכת דלק בתנאי השקה, אבל אם נסתמך על מחשב הדרך אז מדובר על 12.2 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת ואגרסיבית למדי. ניתן לקבל הרבה יותר בנסיעה סבירה ובוודאי כשמערכת עצור וסע נמצאת בשימוש.
מנוע הדיזל שנכח בהשקה הציע נתונים עדיפים ביחס לבנזין. אולי פחות כ"ס (120 לעומת 130 כ"ס) אבל אלה התקבלו בסל"ד נמוך יותר (3,500 לעומת 5,500 סל"ד) ועם מומנט גדול יותר (30.6 לעומת 22.3 קג"מ) בסל"ד דומה (1,750 סל"ד). המנוע גם מוצע בשילוב לתיבה ידנית בלבד - דבר שאמור לספק לו יתרון - אבל פעולתו לא הציגה יתרון מהותי. הוא אולי הרגיש מעט בשרני יותר אבל לא יותר מזה. התיבה הידנית חלקה ומאוד נוחה לתפעול כשאישית הייתי מעדיף ידית עם מהלך קצר יותר, אבל לא קריטי.
לא נגענו במה שלא היה צריך
C4 הנוכחית היא מהמכוניות הנוחות בקבוצה והיות ומהנדסי סיטרואן שמרו על הקיים נוחות הנסיעה היא קלף חזק נוסף שבשרוולה של C4 המחודשת. יכולת הספיגה מאוד מרשימה - גם על כבישים בינעירוניים שהזמן שכח אותם וגם על כבישי עירונים מצולקים וזאת עוד עם חישוקי 17 אינץ' וגומי דק (בישראל תשווק המכונית עם חישוקי 16 אינץ').
התנהגות הכביש של המכונית דומה לזו של C4 המוכרת, כלומר צפויה ובטוחה ובעלת תגובות נכונות להעברת משקל בפנייה. יחד עם אחיזה גבוהה מתקבלת כאן בת לוויה מרשימה לנסיעות ארוכות בכבישים מסתלסלים.
גלגל ההגה סיטרואני אופייני - גדול מדי (בוודאי ביחס לזה הקטנטן ב-308) - אבל ההיגוי מדויק, ובמפתיע מציע פעולה שונה בין גרסת הבנזין לדיזל. בין השניים קיים פער משקל של 75 ק"ג לרעת הדיזל. שלא כמו תוספת משקל הנוגעות למרכב מכונית ומתפרשות על פני כל המסה, כאן תוספת המשקל מרוכזת כולה על הגלגלים הקדמיים. זה גרם לשתי הגרסאות להציג היגוי מעט שונה, כך שבעוד שלגרסת הבנזין היגוי מעט קל מדי לטעמי, לדיזל משקל נכון יותר.
נגיעות קלות בתא נוסעים
אין טעם להתעכב על סעיפי העיצוב, תא הנוסעים והמרווח, לא בוצעו כאן כמעט שינויים. ההבדל היחיד הוא בעיצוב הפנסים מבחוץ ומבפנים והוספת מערכת מולטימדיה בגודל 7 אינץ' כסטנדרט. אני מאוד אוהב את לוח המחוונים ב-C4, הוא מעט יותר מיוחד מהסטנדרט, הוא צבעוני ועוד מאפשר לשנות צבעיו. אני גם אוהב את המושבים ב-C4 הם מהגדולים שאני מכיר, בעלי תמיכה מצוינת לגב ולירכיים ותורמים את שלהם להרגשה היוקרתית. גם המרחב מלפנים ומאחור מצוין כאשר רק הנוסע החמישי במרכז המושב האחורי יתלונן על תעלת הינע גדולה מדי שעוברת בין רגליו.
אבל המכונית יצאה לעולם ב-2010 וזה מורגש. מורגש במרקם הדשבורד, מורגש בחלק מהחומרים הבונים את התא ואפילו מורגש במסגרת הפלסטיק שמקיפה את מערכת המולטימדיה החדשה שרק מסגירה את העובדה שניתן היה לשים כאן מסך גדול יותר. סה"כ המכונית מעניקה תחושת עושר, בין היתר בגלל האבזור הרב שמרביתו יגיע גם לישראל, אבל נראה שהמכונית יכלה להעניק אווירה יוקרתית עוד יותר. חבל.
סוף יום
סיטרואן C4 הנוכחית היא מכונית מצוינת. היא מהנוחות בקבוצה, בעלת תחושה עשירה, מרווחת, דינמית ומאובזרת בצורה סבירה. היא עונה על כל הדרישות של משפחתית כשהדבר היחיד שהיה חסר לה נרשם בסעיף המנוע: מעט יותר כוח, מעט יותר עידון ביחסי העברה ואם אפשר גם צריכת דלק נמוכה יותר.
וזה בדיוק מה שעשו בסיטרואן. נגעו בדיוק היכן שצריך ולא החסירו שיערה מהיכן שלא היה צורך. התוצאה מעולה. אבל... אי אפשר בלי אבל, השיפור הזה מגיע ממש שניה אחרי הגעתה של פיג'ו 308 שמציגה מסר הרבה יותר מתקדם במיוחד בגלל איך שתא הנוסעים ניראה. פיג'ו 308 גם שקטה הרבה יותר, ובזכות שילדה מתקדמת יותר והיגוי שמרגיש עדיף מציעה יכולת דינמיות עדיפות.
גם בשוק הישראלי יש מקום לשתי המכוניות, בכל זאת ל-C4 יש כמה יתרונות כמו נוחות נסיעה, מרווח, ותחושת עושר, השאלה רק באיזה מחיר. דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו וסיטרואן, מוכרת את 308 ב-132,000 שקלים ובחודשים האחרונים במבצע מתגלגל ב-129,000 שקלים. זהו מחיר קרוב מאוד לזה של C4 הנוכחית שנמכרת ב-128,000 שקלים. כדי להצליח C4 המחודשת תצטרך להימכר במחיר נמוך יותר.
C4 המחודשת תגיע אלינו במהלך מרץ 2015 וברמת אבזור אחת גבוהה יותר מזו שנמכרת כיום. אין ספק שעבור היבואנית C4 המחודשת יקרה יותר לרכישה מקודמתה, אבל כדי ליצור את הבידול בין המותגים, עליה להיות זולה יותר באופן בולט ביחס ל-308 החדשה יותר.
עוד הרבה על סיטרואן בוואלה! רכב
הכתב היה אורח חברת "דוד לובינסקי".