החיפושית החדשה: החברה הכי טובה של הנהגת?

חיפושיות מכל הסוגים תמיד היו אהובות עליי; פרת משה רבנו, לדוגמא, תמיד עיטרה את המחברות שלי בימי היסודי התמימים. וממש כמו החרק האהוב, גם החיפושית המוטורית, מכונית העם של האלף הקודם, תמיד העלתה חיוך על פניי ותמיד תמיד רציתי אחת. אני לא יודעת אם זה בגלל ה'אין פינות' שלה או בגלל החיבור לילדי הפרחים ולתקופות נטולות דאגה הם שעשו לי את זה, אבל ללא ספק אחד מהבילויים המועדפים עליי בילדות היה לצאת לסיבוב בחיפושית הכתומה של דוד שלי. היא בכלל לא הייתה מהירה (אפילו די איטית, לא נעים להודות) אבל היה לה סטייל ואופי וברוב הזמן, כשהיא עבדה, היא גרמה לכולם לראות את העולם דרך משקפיים וורודים.

לפני כ-4 שנים, כמעט והייתה לי חיפושית משלי. חבר טוב שעזב את הארץ נאלץ להיפרד מהחיפושית הזקנה, הירקרקה והמקסימה שלו. מדובר באחת שעברה שיפוץ מהיסודות בידיו האמונות של אותו חבר שהוא גם מכונאי בחסד, ומעבר למראה המהמם שלה והפגושים המושלמים, המצב המכני שלה היה מעולה, והיה נראה לי שאני עומדת להגשים חלום ולהיות בעלת חיפושית. אבל אז הבנתי שלקנות חיפושית שנת 59 שאין בה מזגן או כל איבזור בטיחותי, אפילו לא חגורות בטיחות, עלול להיות לא ממש לעניין בשלב הזה של החיים ובטח שלא בשימוש יומיומי עם הגבלות בשעות הנסיעה בכביש ועם ילדים. אז כמו בהריון, שאין דבר כזה כמעט, רק כמעט והגשמתי את החלום. הוא נדחק לשלב אחר בחיים.

אז אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם באיזו התלהבות קיבלתי את הרכב האדום, אדום הזה לתקופת המבחן. העיצוב שלו לא פחות ממושלם בעיני ורואים שבעשרות שנים האחרונות הוא בילה זמן רב בחדרי הכושר ושתה לא מעט אבקות פרוטאין, והאמת זה הצליח לו. החיפושית החדשה מנופחת מגאווה, עגלגלה במקומות הנכונים ובעלת נוכחות - אי אפשר להתעלם ממנה בכביש. אני חייבת לציין שגם החברים בבית הספר של הבנות התעכבו מולה לא מעט פעמים והתפעלו בקול רם כמו שרק ילדים יכולים.

החלל הפנימי שלה מעוצב ברוח הזמנים ההם, אבל הכל יותר חדיש ומודרני. העצוב רטרו ואפילו בדלתות יש גומי רחב לטובת אחסון מסמכים במקום תא הפלסטיק הרגיל בשאר המכוניות ובקורות של הגג יש רצועות אחיזה כמו בחיפושית ההיא של פעם מזמן. כמובן שבהשוואה לחיפושית של הדוד, המודרניזציה הביאה איתה בטיחות מתקדמת מתבקשת עם כריות אויר ועוד כל מני מערכות אלקטרוניות שמבטיחות להגן על הנוסעים בזמני חירום.

חיפושית היא לא רכב שמתאים למבנה המשפחתי שלנו (זוג + 3), אבל מהר מאוד התרגלתי לנסיעות פרטיות עם הילדים, עם כי נדרשו מעט התאמות לטובת העניין. החיפושית בעלת 3 דלתות (השלישית זה בעצם הבגז' שנספר ממש כמו שסופרים סלון בדירה כחדר) וגיליתי שהמלאכה של להכניס 3 ילדים פנימה דורשת חניה עם מרחקים רציניים מצידי המכונית או עדיפות לחנייה במקביל למדרכה בגלל מפתח מאוד רחב של הדלתות. כמו כן, הסתבר לי כי בזמן שהנוסע בכיסא האחורי נכנס לרכב (מקפלים את המושבים הקדמיים וזה די קל כי הם חוזרים מיד למקום שהיו בו קודם), הנוסע השני (שהוא במקרה ילדה בת 8) ממתינה מחוץ לרכב ובימים גשומים כדאי לקחת בחשבון שאם צריך לעזור עם החגירה מאחור, יש סיכוי טוב שאותה ילדה תכנס לבסוף לרכב רטובה, קפואה וכועסת - ועל כן טיפ שלי - חנכו את הילדים לעצמאות!

כשמקפלים את המושבים הקדמיים, קל מאוד להגיע אל המושב האחורי ולמרות שמדובר במכונית לארבעה נוסעים, היא מרווחת וגבוהה ויש אפשרות ממש לעמוד בתוכה בזמן שחוגרים את הילדים. הכסאות שלה נוחים, בקרת האקלים עושה עבודה טובה והגי.פי.אס המובנה נוח והציל אותי לא פעם כאשר הנייד החליט שמאוד קשה לו לקלוט לווינים מתחת לגג הפלדה של החיפושית. בנוסף, כאשר פותחים את הדלת השלישית מגלים כי תא המטען לא מבייש אף רכב משפחתי ועומד במבחן הסופר והעגלה או לחלופין ציוד בית ספר וגנים של שלושה.

אבל החלק הכי טוב בחיפושית הזו הוא דווקא הנסיעות הפרטיות שלי - היא אומנם לא מאיצה במהירות כמו רכבים אחרים, אבל היא בהחלט מתאמצת ומשתדלת ונעה קדימה בחריצות כאשר לוחצים לה על הגז. יש לה קצת יותר ממאה כוחות סוס ומרגישים שהיא משתדלת, אבל סיבולת לב-ריאה זה לא עיקר היכולת שלה. מצד שני יכול להיות שאני מתלוננת על הביצועים רק כי המכונית האחרונה שהתבקשתי לחוות עליה דיעה הייתה סקודה אוקטביה RS עם המון כוח ומרץ. אבל למרות הכל החיפושית הזו ממש לא איטית. להיפך, היא מאוד הגיונית ביכולת שלה וזה תמיד נחמד להגיע לתחנת הדלק ולגלות שלמרות שהיא בילתה ימים רבים בפקקים של גוש דן, הצריכה של המנוע מצליחה לעבור את ה-13 קילומטרים לליטר.

לא צריך לעבור לרכב אחר כדי לגלות שהחיפושית הזאת מאוד נעימה לנסיעה. היא כאילו לא מתרגשת ממה שקורה מסביב או מכמה שהכביש משובש, אלא היא ממש מטיילת ברחובות ובאוטוסטרדה בחופשיות ובנינוחות. היא גם שקטה מאוד בתא הנוסעים ובקלות אפשר לנהל שיחה עם בן השנתיים שיושב במושבו בכיסא האחורי מבלי להצטרך להרים את הקול או לחכות שהוא יצרח בבכי. החיפושית הזו גם מושכת תשומת לב בכביש ולא רק בגלל הצבע שלה. היא פשוט יפה ומעוצבת בקפידה ונראה אחרת על הכביש מכל המכוניות שמסביבה.

ביציאות ליליות עם חברות, החיפושית החזירה אותנו לשנות ה-20 המוקדמות. אומנם היה לכולנו ברור שהמבטים מופנים אליה אבל היי, בגילנו כל מבט נחשב. דבר אחד הציק לי והיה חסר לי בה, אומנם פעוט אבל עדין מתבקש בשנת 2015 - איך יכול להיות ששכחו לשים חיבור USB? יש מסך גדול, יש רמקולים סבבה, אבל מספר הפעמים בהן נתקעתי עם נייד כבוי הוא מביך, ולצערי כבל הטענה עם חיבור למצת הוא כבר די 'אולד סקול'.

שימו לב שכמעט לכל אורך הכתבה, התייחסתי אל החיפושית החדשה בלשון נקבה. זו אולי הפעם הראשונה שזה קורה וזה רק מבטא את התחושה שהחיפושית הזו היא מכונית מאוד נשית בעיני. אני לא מנסה להקביל אותה באופן השחוק של כתבי רכב לגוף נשי, אלא שהיא פשוט מדברת בגובה העיניים לנהגות וכי היא מצליחה למשוך, לפחות אותי בזכות ההופעה שלה. היא ממש דוגמנית על גלגלים. מסיבה נוסעת. וזה משמח אותי מאוד לגלות שסוף סוף יש מכונית מודרנית שלא מנסה להראות קשוחה ועם שערות על החזה. אז אם צריך לסכם, מאוד נהניתי מהנסיעה בה, אהבתי את העיצוב שלה ואת הדגש גם על הפרטים הקטנים. נהניתי מהמבטים עלי(נו), ומהנסיעות הפרטיות שלנו, אבל גם היא למרות הצער שבדבר, עבורי עם משפחה של 5 נפשות, לא פרקטית, ופה המקום לציין כי אני פנויה כרגע ואשמח לקבל רכב 4X4 למבחן.

עוד על פולקסווגן בוואלה! רכב