דעה: לחקור תאונות דרכים בסטנדרטים של חקר תאונות אוויריות

תאונות דרכים גורמות למותם של מאות בני אדם בשנה על הכבישים, אך שיטות החקירה מיושנות, מחפשות את האשמים ולא את מניעת התאונה הבאה, בניגוד לחקירת תאונות אוויריות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
תאונת דרכים בצומת יובלים במשגב, יוני 2015 (יח"צ , דוברות כב"ה מחוז צפון)
(צילום: דוברות כבאות והצלה, מחוז צפון)

מדינת ישראל מפעילה סטנדרטים כפולים בכל הקשור לחקר תאונות והנפגעים כתוצאה מתאונות אלה. מאז קום המדינה ועד היום נהרגו בכבישי ישראל 32,417 בני אדם, מהם 4,999 ילדים ולפי דוחות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום גרוע ביותר ביחס למדינות המערב בטיפול בתאונות הדרכים בישראל. ולמרות שעד כה השנה למעלה מ-170 בני אדם קיפחו את חייהם בתאונות, המדינה ומשרד התחבורה טרם הקימו גוף מקצועי ראוי שיבצע חקירות עומק לתאונות קטלניות אלה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהוקמה מתוך המטרה להאיר באופן מקצועי את הבעיה ולמנוע את קציר הדמים, הפכה במרוצת השנים לגוף חסר שיניים, חשיבות ומשמעות ושמסדרונותיו התרוקנו מהמומחים שהתרוצצו בהם בעבר.

ועדת הכלכלה שהתכנסה אמש ודנה בנושא, השמיעה את אותן זמירות קבועות - הצורך באכיפה והכפלת מספר הניידות בדרכים - פתרונות שכבר הוכיחו את כשלונם בעבר. מספרים אלה כנראה לא מרגשים איש במשרדים האמונים על בטיחות הציבור ופעמים רבות נבחרי הציבור מסתפקים בגלגול עיניים לשמיים, בלקיחת קרדיט על אחוזי ירידה והתחמקות כאשר מניין ההרוגים עולה בעקשנות. אז מי בעצם אחראי בישראל על חקר תאונות הדרכים? בוחני התנועה במשטרת ישראל. אולם מספר של חוקרים אלה מצומצם, מה שגורם לעומס עבודה אדיר ולצמצום מוקדי התאונה אליהם הם מצליחים להגיע. ועדיין, כשהם כבר כן מצליחים להגיע לזירה, כל מטרתם היא למצוא את האשמים ובמידת הצורך, להעביר תיק חקירה אל הפרקליטות למיצוי הדין עם אותם אשמים. ומה לגבי מניעת התאונה הבאה? את זה לא תמצאו בדוחות החקירה, לא ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא במשרד התחבורה.

ללמוד מענף התעופה

סטנדרטים אחרים לגמרי מנהל משרד התחבורה כאשר הדבר מגיע לתאונות תעופה. מדי שנה נרשמים בישראל כ-1,500 אירועי בטיחות במרחב האווירי של ישראל בכל הקשור לכלי טייס והפעלתם גם על הקרקע. מתוך אלה מספר קטן של תאונות בפועל ומספר זעום עוד יותר של נפגעים של ממש (כולל הרוגים), ועדין ישנו גוף מקצועי שאמון על חקירת תאונות אלה ומניעת הישנותן בעתיד - אגף החוקר הראשי במשרד התחבורה. במשרד זה כל תאונה וכל מקרה בטיחות של כמעט תאונה, גם אלה שלא מתרחשים בנתב"ג ולא מגיעים אל כותרות החדשות, נחקרים לעומק וביסודיות מתוך מטרה אחת בלבד - למנוע את התאונה הבאה.

מקורה של שיטת עבודה זו נמצא ככל הנראה בחיל האוויר - שם חקר האמת והירידה לפרטים הנה אם כל יסודות ההצלחה במניעת התאונה הבאה. גם בקרב בוחני תאונות הדרכים של צה"ל במשטרה הצבאית, משהו הושרש מתפישה זו וכל תאונת נפגעים, גם הקלה ביותר נחקרת לעומק לגילוי סיבותיה - משעות השינה של הנהג ועד מקדם החיכוך של האספלט במקום התאונה. ממצאי החקירה לא רק מוצאים את דרכם אל הפרקליטות (כאשר יש מרכיב של אשמה), אלא מועברים ליחידה לה שייך הרכב ואו הנהג להפקת לקחים וכן אל הגופים הטכניים בצבא במידה ויש חשש לכשל טכני בכלי הרכב אשר תרם באופן כזה או אחר לתאונה.

איפה האחריות של השר המכהן?

מספר ההרוגים הגבוה על כבישי ישראל וחוסר היכולת לראות את השיפור בעתיד הנראה לעין, אמור היה לעורר את שרי התחבורה לדורותיהם והשר ישראל כץ המכהן, את השר לביטחון פנים וכל שאר הגופים המקצועיים כבר לפני שנים רבות, אך לצערי אין מקום לאופטימיות. על משרד התחבורה והעמוד בראשו לאמץ את הסטנדרטים המחמירים שהוא עצמו מנהיג לחקר תאונות אוויריות ולהחיל אותם גם על תאונות הדרכים בכבישי ישראל. כך יתבררו במדויק כל הגורמים לתאונה - אם זו אחריות הנהג, מה הוא עשה קודם לתאונה, האם התשתית תפקדה כראוי והאם הרכב היה כשיר ותקין. אוסף הממצאים יסייע לשפר את המודעות, להתחקות אחר תחזוקה לקויה של הרכב (במידה והייתה) ולשפר את הגורם התשתיתי המעורב.

בחלק גדול ממדינות מערב אירופה הבינו זאת וכבר כיום נשמעים קולות הקוראים להקמת גוף חקר גדול שמורכב מבוחני המשטרה, מחוקרי תאונות אווירות צבאיות ואזרחיות, מבוחני תאונות צבאיים וכן מכל גורמי ההצלה (כיבוי אש, פינוי רפואי ומרכזי טראומה) - שלהם חלק חשוב ביותר במערך. רק שילוב המוחות ושיטות העבודה יגרום למדינה וגם לנו האזרחים להפסיק להתייחס לתאונות הדרכים כאל מכות גורל בלתי ניתנות למניעה, בדיוק כפי שאנו מתייחסים לתאונות מטוסים. אסור שנשלים עם אבדן החיים בדרכים. תשאלו מאיפה הכסף? מיליארד וחצי שקל נמצאו חופשיים בקופת ביטוחי החובה וגם, חישבו על החיסכון הכספי בכל פצוע והרוג מעתה והלאה.

הכותב, קובי ליאני, עורך וואלה! רכב, בוחן תאונות דרכים בעברו ומרצה לבטיחות בדרכים