מכירות הרכב במחצית הראשונה של 2015 היו החזקות ביותר בתולדות ענף הרכב הישראלי. גם שערי החליפין של מטבעות ייבוא הרכב היו מהחיוביים ביותר שנראו אי פעם. היורו צלל במחצית הראשונה לתהומות לא מוכרים, הין היפני המשיך לחפש תחתית ואפילו מצבו של הדולר השתפר משמעותית, אם כי עדיין לא ברמות השפל ההיסטוריות. אם מוסיפים לכך ריבית אפסית ולקוחות רעבים למימון - מקבלים תנאי רקע אידיאליים.
אבל נתוני הרקע הללו לא משתקפים במלואם בדו"חות הכספיים של חברות הרכב הציבוריות במחצית הראשונה. "עונת הדו"חות" מגלה תמונה פושרת למדי עם מגמה מעורבת. מתוך שלוש חברות ייבוא רכב, שמדווחות לבורסה (קרסו, דלק רכב ו-UMI), שתיים סיימו את המחצית הראשונה עם ירידה בהכנסות וברווחים. מגזר הליסינג המשיך להיאבק על שולי רווח צרים יחסית להיקף המחזור וההתחייבויות וחלק מהשחקניות התקשו לצוף.
כמובן, שזוהי רק תמונה חלקית. החברות הציבוריות בענף הן מיעוט ולא מן הנמנע, שבאגפים אחרים של הענף צלצלו הקופות הרושמות במרץ. אבל עדיין אפשר להסיק, שמכירות ושערי מטבע ידידותיים הם לא התנאים הבלעדיים שמשפיעים על רווחיות בענף. גם למותגים/מוצרים ולפיזור העסקי של קבוצות הרכב יש השפעה משמעותית על השורה התחתונה.
דלק רכב ו-UMI ירידה בשוק עולה
דלק רכב, מי שכונתה לא אחת "ספינת הדגל של ענף הרכב הישראלי", מתקשה לשחזר את ימי השיא שבהן שלטה ללא עוררין בשוק. החברה מרוויחה סכומים מכובדים מאד ונהנית מהחוזק של המותג מאזדה, ומשערו הנוח מאד של הין היפני. אבל התחרות, במיוחד בפלח ה-VOLUME מול הקוריאנים, גובה את המחיר.
למאזדה יש פערים כיום רציניים בהיצע המוצרים, במיוחד בפלחים עם צמיחה מואצת בישראל כמו פלח מכוניות המיני ופלח הג'יפונים. אם מוסיפים לכך את האופי "הסקטוריאלי" של שוק הליסינג, שהיה מוקד הכוח המסורתי של דלק רכב, ושכיום חלק נכבד מהשחקניות בו הן בשליטה של יבואניות רכב שמשתמשות בהן כדי לקדם את המותגים שלהן עצמן, מקבלים תמונה תחרותית בעייתית. זו משתקפת היטב בירידה של כ-20% במכירות מאזדה ברבעון השני, ביחס לרבעון המקביל.
המותג פורד היה מנוטרל במשך רוב המחצית של השנה בהעדר דגמים חדשים. על פי הדו"ח של דלק רכב ברבעון האחרון של השנה אמורה פורד לעשות "קאמבק" בהובלת פורד פוקוס המשפחתית החדשה. אבל, לאור מצבו הרדום של המותג כולו, דלק רכב תצטרך לבצע קסמים בחבילת המפרט / מחיר של המכונית החדשה (ובעיקר בהנחות לציים), כדי שפורד תתרום תרומה משמעותית לנתונים הכספיים שלה ברבעונים הבאים.
ואת נקודת האור העיקרית סיפקה ב.מ.וו/מיני, שהפכה ממותג נישה למנוע צמיחה עם היצע רחב מאד של מוצרים בפלחים הרווחיים ביותר בשוק הישראלי. המסקנה הברורה מהדו"חות של דלק רכב היא שריבוי מותגים אצל יבואן רכב - רצוי עם פיזור נאות של מטבעות ומיצוב - הוא סוג של "פוליסת ביטוח" עסקית, שמאפשרת ליבואן לצוף מעל המים גם בתקופות קשות, שבהן שאר המותגים סופגים מהלומות.
הדו"חות של UMI, שנכללים בתוך הדו"חות של "קרדן יזמות", ממחישים את הצורך הזה מהכיוון ההפוך. כמעט כל הביצים בתמהיל הייבוא של UMI נמצאות בסל של ג'נרל מוטורס, ובעיקר בסל של המותג שברולט. אבל שער הדולר הגבוה יחסית ברבעון הראשון ובעיקר הנסיגה ההדרגתית של שברולט מאירופה, האיטה את קצב השקות הדגמים החדשים בישראל וגרמה לדעיכה מואצת במכירות.
הרווח הנקי של החברה בששת החודשים הראשונים (כ-22 מיליון שקלים) נחתך לפחות ממחצית מהרווח בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרבעון השני היה קשה במיוחד. כל זה, כאמור, על רקע של שוק שנמצא בנסיקה חדה ועל רקע רבעון שני מהטובים אי פעם בענף.
קרסו מוטורס: הנפקה מסתורית
קרסו מוטורס היא הסמן החיובי בעונת הדו"חות. החברה השכילה למנף את עצמה בשנים האחרונות לטווח רחב של פעילויות עסקיות משלימות, שכוללות כיום ייבוא ארבעה מותגי רכב, שחלקם מבוססים על מטבעות שונים, בעלות על חברת ליסינג צומחת, אחזקות בחברה מרכזית לייבוא רכב דו-גלגלי, פעילות בשוק ייבוא הציוד המכאני וההנדסי, פעילות בתחום הרכב הכבד והתחבורה הציבורית ועוד. הפיזור הזה מוכיח את עצמו היטב. כך, למשל, על הירידה המתמשכת במכירות המותג רנו, פיצתה עליה במכירות ניסן וגם דאצ'יה "סגרה פינה" חשובה בפלח התחתון של השוק. אם מוסיפים לכך את האירו הידידותי מקבלים נתונים כספיים מרשימים: הון עצמי של כמיליארד שקלים, שמממן מעל 50% מהמאזן, רווח גולמי של כ-15.5%, רווח נקי של כ-70 מיליון שקלים במחצית ומחזור מכירות שנתי, שצועד לעבר ה-3 מיליארד שקלים.
כל הנתונים הללו מופיעים במצגת למשקיעים, שהציגה קרסו בשבוע שעבר לקראת הגיוס המתוכנן של אג"ח בהיקף כ-400 מיליון שקלים. כאן כמובן צריכה להישאל שאלה מסקרנת: "לשם מה בכלל צריכה חברה עם נתונים כספיים מעוררי קנאה שכאלה לגייס אג"ח בשוק ההון?" נזכיר בהערת אגב, שלמשפחת קרסו יש גם חטיבת נדל"ן לא-ציבורית, שהיקפיה הכספיים (וקרוב לוודאי שגם רווחיה בתקופת הבועה הנוכחית) מגמדים את אלה של פעילות הרכב. התשובות הרשמיות מעורפלות למדי אבל לא היינו פוסלים את האפשרות, שהכסף ישמש ברכישות אסטרטגיות לצורך התרחבות אנכית או אופקית (כמו רכישת חברת ליסינג גדולה) בענף הרכב. כך או כך, אנחנו מציבים את קרסו ברשימת המעקב שלנו, ונופתע מאד אם ב-12 החודשים הבאים לא יתבצעו שם מהלכים אסטרטגיים מרתקים.
מגמה מעורבת בליסינג
באגף חברות הליסינג הציבוריות אין הרבה חדש. קבוצת שלמה אחזקות, "הגורילה העסקית" של הענף (עם צי החכרה של מעל 70 אלף כלי רכב) סיימה את הרבעון השני עם רווח נקי של 38 מיליון שקל, גידול של 31% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי של חטיבת הרכב עלה ב-8.3% לכ-13 מיליון שקל. איוויס (קרדן רכב) סיימה עם הפסד של כמיליון שקל ואילו אלבר הרוויחה במחצית הראשונה של השנה כ-21 מיליון שקל לעומת 18 מיליון בתקופה המקבילה.
מטבע הדברים מוקד העניין שלנו בדו"חות אלבר הוא דווקא פעילות הייבוא המקביל, שעלתה לכותרות סביב פרשת חקירות של המכס בחברת הבת של אלבר, שעוסקת בייבוא מקביל. אלבר לא נוהגת לפרסם בדו"חותיה את התרומה הספציפית של פעילות הייבוא המקביל למאזן ואת היקפי הייבוא. אבל, אפשר למצוא לכך כמה רמזים. כך, למשל, אפשר להבחין בקפיצה דרמטית בתרומה של פרק "ההכנסות מסחר רכב" למאזן. ההכנסות הללו הסתכמו במחצית הראשונה ב-312 מיליון שקלים, גידול של לא פחות מ-72% לעומת המחצית המקבילה. אמנם סחר הרכב כולל גם מכירת כלי רכב משומשים (לא מליסינג) ומכירת רכבי "אפס קילומטרים", אבל אין ספק שפעילות הייבוא המקביל תרמה לכך תרומה משמעותית והסתכמה בכמחצית מההכנסות מפעילות הליסינג של אלבר.
על כמה מכוניות מדובר? גם כאן, החברה לא מפרטת, אבל בהתייחסות היחידה שלה בדו"ח לחקירת רשות המסים, שטמונה אי שם ב"ביאורים", אפשר לקבל רמזים. החברה מדווחת כי "במסגרת צעדי החקירה מעכבת רשות המסים באמצעות צו תפיסה ארעי כ-300 כלי רכב של חברת הבת, שעלותם בספרים היא כ-32 מיליון שקלים. בנוסף לחברת הבת יש 96 כלי רכב, בהליכי רכישה מתקדמים בחו"ל שעלותם בספרים כ-9 מיליון שקלים. מעבר לכך חברת הבת שילמה בגין מקדמה של 4 מיליון שקלים בגין הזמנת 95 כלי רכב נוספים. בשורה התחתונה הגענו להיקף רכישה לצורך ייבוא של כמעט 500 כלי רכב בשווי של כ-50 מיליון שקלים על פני תקופה של כמה חודשים. בהחלט נתונים מכובדים מאד לענף ייבוא "נישתי", שהחל את דרכו לפני פחות משנתיים.
