אני מתאר לעצמי שרוחו של Thierry Sabineמתענגת עכשיו על בקבוק Château BELLEGRAVE , מאושרת לראות להיכן הגיע יציר כפיו האפריקני מ-1979; שלושים שנים לאחר שטיירי סבין נ?ספה בתאונת מסוק וא?פרו פוזר מעל מדבר ה-Tenere, אגדת ה'פריס דקאר' חיה ובועטת, הדיונות פוסקות את דינן, וחלום ה'דקאר' חזק ועוצמתי מאשר אי פעם.
המהפכה הצרפתית
טיירי סאבין נאלץ לגייס את כל סבלנותו כדי לחזות בכיבוש החוזר של הדקאר בידי הצרפתים; פריס-דקאר היה תמיד אירוע צרפתי אבל מאז הובלת המרוץ על ידי פיז'ו-סיטרואן בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה, נשלט הדקאר על ידי כנופיות פורעים מיפן (מיצובישי פג'רו), שרירנים מגרמניה (טוארג ו-MINI), וכל מיני מסתננים מאמריקה (Robby who?). היצרנים הצרפתיים לא היו מעורבים באירוע, ורק נהגים צרפתיים דאגו להניף את דגל ה-טריקולור מעל הפודיומים שנדדו על פני יבשות ואוקיינוסים.
ב-2015 ניסתה קבוצת פיז'ו לחזור ולכבוש את הדקאר; הם פיתחו מכונית-על מדהימה, וגייסו את הנהגים הטובים ביותר בפלאנטה פטרהאנסל, סאיינס, דספרה... כל זה לא הועיל והאריה של פיז'ו התגלה כגור חתולים מבוהל שלא היו לו לא את המהירות הנדרשת, ובוודאי לא את האמינות ההכרחית כדי לנצח בדקאר. טיירי סאבין התהפך בקברו הווירטואלי!... השנה חזרה קבוצת פיז'ו בכוחות מחודשים, ושלטה בראלי ביד חזקה מכוניות הבאגי 2008DKR הפכו למהירות להפליא ואמינות, נהגי הקבוצה הצרפתיים הפכו לשיחת היום, ובראשם דווקא הטירון סבסטיאן לוב. בשבוע הראשון של הדקאר הוא נתן הצגה מדהימה, ובשבוע השני בא על עונשו בסדרה של התהפכויות, תקיעות, ותקלות טכניות. אבל לוב לומד מהר, הוא עוד ישוב ובגדול.
דבר לא השתנה
יש האומרים כי "הדקאר של היום זה לא מה שהיה פעם", ו"מאז שעזבו את אפריקה זה כבר לא אותו דבר", ו"עם הטכנולוגיה של היום, זו כבר לא חוכמה לסיים את הדקאר". שטויות במיץ עגבניות! הטכנולוגיה מגבירה את הקצב, הכסף הגדול נותן יתרון ענקי לקבוצות הרשמיות, האלקטרוניקה משפיעה בשוליים; אבל בסופו של דבר, הדקאר נשאר מאבק של אדם, מכונה ומדבר אינסופי. בדיוק כפי שהיה ב-1977, כאשר טיירי סאבין הלך לאיבוד במדבר הטנרה, והחליט לארגן את המרוץ התובעני והקשוח ביותר בעולם.
אתמול ראינו את פטרהאנסל על דוכן המנצחים בפעם השתיים-עשרה, מאושר להחזיר את הכבוד לרפובליקה הצרפתית, לנקום את חרפת 2014, להוכיח לכולם שאין כמוהו על ארבעה או על שני גלגלים. אני זוכר עד היום את הפעם הראשונה בה הבחנתי בפטרהאנסל, ב-1990; על מסך יורוספורט ראיתי את טובי אופנועני התקופה מת?קלים שביל מדברי מהיר, כאשר הופיעה על המסך נקודה כחולה אופנוען אלמוני על Yamaha YZE750T, עומד על הרגליות ונותן דריפט מדהים ובלתי נשכח. מי זה החייזר הזה? התפלצתי בכורסתי, והשאר זה היסטוריה. אתמול נשמע פטרהאנסל הרבה פחות אמביציוזי; "לאחר 12 ניצחונות והענקת הגביע לפיז'ו הצרפתית, כבר איני ירואה מה יכול להיות האתגר הבא שלי"... האם י?ר?ד המסך על 'מר דקאר'?
גם היום אתה רואה שהמרוץ הזה מאתגר את הנהגים והנווטים עד קצה היכולת; המכוניות מדהימות, הקבוצות מאורגנות מאי פעם אבל בסוף, זה נהג שצריך להחליט כמה מהר הוא יכול להרשות לעצמו לתפור את הדיונות, נווט שצריך להתברבר פחות מהאחרים, צוות שחייב להביא את המכונית בחתיכה אחת, לחניון הלילה. וגם היום יש רוכבים פרטיים המתבשלים ב-47 מעלות, חופרים את עצמם לדעת עד שלוש בבוקר, ומחולצים על ידי 'משאית המטאטא'. דבר לא השתנה והדקאר נשאר אתגר אנושי אדיר, ההרפתקה המוטורית הגדולה ביותר בעולם.
אז מה היה לנו השנה?
קרלוס סאיינס נהג היטב בפיז'ו שלו ואף היה פייבוריט בולט, אבל התהפכות ותקלה טרמינאלית בתיבת ההילוכים, גרמו לו לפרוש. נאסר אל עטייה הודיע מלכתחילה שאין לו מה לעשות כנגד הפיז'ו המהירות, אבל הוא הוביל את ה-MINI שלו באסטרטגיה מחושבת, הממתינה לצרות במחנה פיז'ו. גם נאסר התהפך בדיונות אבל כאשר לוב וסאיינס פרשו, נאסר היה שם כדי לטפס על המדרגה השנייה של הפודיום. למקום השלישי הגיע ז'ינייל דה וויליירס עם הטויוטה הדרום אפריקנית, שידע להיצמד לחבורת החוד כדי עלות על הפודיום. הטויוטה הייתה הרכב האטמוספרי היחיד בחבורת החוד, וחיסרון הכוח היה מוחשי בגבהים של מעל 3000 מטרים. בשנה הבאה יגיעו עם מנוע מוגדש.
אבל גיבורי האירוע הם כמובן Stéphane Peterhansel שזה לו הניצחון ה-12 בדקאר, והנווט Jean-Paul Cottret (ניצחון שישי). לאחר שיצרו פער משמעותי של למעלה משעה בדיונות המטורפות של Fiambalá, בימים האחרונים נהג פטר ברגיעה מחושבת; הדבר האחרון שהוא צריך היא התהפכות, או התחממות של מנוע הפיז'ו! פטרהאנסל לא התפתה להילחם במהירותו הבלתי אנושית של לוב, נתן לנערים לשחק לפניו, וקטף את הגביע השנים-עשר. מלך!
טובי פרייס עם ה-KTM האוסטרלי ניצח את קטגוריית האופנועים (האוסטרלי הראשון שניצח את הדקאר, בהשתתפות השנייה שלו!), לאחר ששלט ברוב שלבי המרוץ. ג'ראר דה-רוי ההולנדי ניצח את קטגוריית המשאיות עם האיווקו הירוקה, מדיח את הקמאזים הרוסיים מהניצחונות הרגילים שלהם. מתוך 358 המתחרים שזינקו למרוץ בן 9500 הקילומטרים, רק כ-60% הגיעו אל קו הסיום; את השאר בלעו רוחות המדבר.
עוד הרבה ספורט מוטורי בוואלה! רכב