צילומים: עמרי גוטמן, קובי ליאני
אחרי חודשיים מלאים, הרכיבה כמעט על כל אופנוע הופכת להיות עניין של מה בכך. אתם כבר רגילים אליו והוא כבר מתחיל להתחמם ולחלץ איברים. זה בערך גם מה שחווינו על הגוצי החדש שמלווה אותנו במבחן הארוך טווח, אבל יש לו טוויסט מעניין בעלילה. אפילו יותר מאחד, שגורם לו לא להיות עוד כלי דו-גלגלי, אחד מאלפים שנעים על כבישי ישראל.
הטיולים הארוכים של החודש הראשון חזרו גם בחודש השני ויצאנו לא פעם לבקר בצפון שנעשה יותר ויותר ירוק ככל שההשקיה מתמידה. יצאנו עם חברים לטיול שכזה בהזדמנות אחת ולמרות שלא היינו הכי חזקים (בערך שליש מכמות הסוסים הממוצעת שם), לא נשארנו הרחק מאחור. המהירות המרבית אמנם עוצרת את ההתקדמות ב-160 קמ"ש, אבל נוח להתנייד עליו במהירות תלת ספרתית חוקית למרחק גדול יחסית. בכבישים המסולסלים של הגלבוע החבר'ה קצת ברחו לנו כי... מה לעשות, עם שלדה גמישה, צמיגים לא ספורטיביים בעליל ומתלים בסיסיים, יש גבול לקצב שעמו ניתן לתקוף פניות. גם החיכוך של חלקי גוף (שלו, לא שלנו) באספלט מודיע על קצה גבול ההטיה ומהירות הפניה.
הסטייל האורבני
אז איפה הוא כן מתפקד מצוין? בעיר. לא רק ממש בתוך הרחובות הצפופים בזכות זווית צידוד הכידון הרחבה שלו, אלא בתחום הפרברי. המוטוגוצי V7 סטון הוא אופנוע מצוין לרכיבה בין ערים. הוא נוח והגמישות של המנוע שלו מזניקה אותו קדימה עם שפע של מומנט מפתיע וקלות תנועה. הקלות הזו מתבטאת בכל שעולים עליו ויורדים ממנו נינוחים משום שהגוף מונח עליו בתנוחה מאוד ניטרלית. אין משקל מיותר על הידיים, הרגליים משוכות מעט קדימה וגם המושב המרופד עושה עבודה טובה מאוד.
החודש הזדמן לנו לרכב עליו עם נוסע מאחור. דגש על הנוסע. גבר. תוציאו את התמונה המלוכלכת מהראש, אבל כששני אנשים שמשקלם המשותף מגיע כמעט ל-180 ק"ג, הגוצי מתקשה. קשה לו לסחוב את השניים, זה מתבטא בהיגוי עצבני ובבלמים שלא מצליחים לייצר כוח נשיכה מעורר ביטחון, במיוחד בבלם הקדמי הבודד. ברכיבה לבד אין בכך בעיה, בזוג, פחות.
בעצירה אחת ברמזור באחד מאותם ימים לא קרים, הרגשנו בריח לא נעים שעולה מה-V7. בעצירה בצד גילינו שחזית המנוע מתחילה לייצר הזעה של שמן אשר נמתחת אל חלקו האחורי של המנוע וכאשר זה חם, ניחוח האדים לא נעים. לא רק בזאת הסתפק הגוצי, שכן מספר ימים אחר כך, גם כוסית נוזל הבלם על הכידון החלה לנבוע באופן קבוע נוזל בלם ולכך כבר משמעות בטיחותית. עם פחות מ-4,000 ק"מ על מד המרחק, זה בהחלט מקרה נדיר ונבדוק לעומק בקרוב.
לחתוך?
אחד היתרונות של המוטוגוצי V7 החדש מצוי בין הדפים. כלומר, יש לו קטלוג חלפים ושדרוגים ענק שמאפשר לבעליו לבצע בו עשרות שינוים והתאמות אישיות בעזרת חלקים מקוריים של היצרן. כפי שאמרנו לכם בעבר, היבואנית עופר אבניר נתנה לנו אור ירוק לעשות בו ככל העולה על רוחנו. או יותר מדויק, לרכב איתו לליאור ברוך בסדנת BOT ולתת לו להזיע בזמן שאנחנו עומדים מהצד ומתבוננים בו מזיע.
ליאור כבר היה מוכן להפעיל את הדיסק ולעשות לו ברית מילה בקיצוץ שלדת הזנב הארוכה, אבל חוד חזון למועד. נברנו בקטלוג, התייעצנו, שמנו חלקי דמה, דפדפנו באוגדן הצבעים ואפשר לומר שדי גיבשנו תוכנית בנוגע לאיך הוא יראה בעוד כחודש לערך. אגזוזים, כידון, מראות, מושב, זנב, צמיגים, צביעה מקורית ועוד מגוון שינויים נעשה בו כדי להפוך אותו לעוד יותר מיוחד מהאופן שבו יצא משערי מוטוגוצי במרנלו. צפו לתמונות של בחור מזוקן בחולצת פלנל משובצת שמעיף ניצוצות ממסור דיסק לעבר מוסך באווירה אפלולית. ובירה. בירה זה חשוב. מוכנים לדיווח הבא? לנו כבר אין סבלנות.
