היסח הדעת בנהיגה: החיים שלכם בידיים של אפל וגוגל?

טלפונים ניידים, מערכות ניווט, אכילה ושתייה בזמן הנהיגה, מערכות בידור ושמע, שלטי פרסום, נוסעים, כלי רכב אחרים ואפילו עישון – לכולם יש פוטנציאל ברור להסיח את דעתו של הנהג, ובכך לגרום לסיכון בטיחותי חמור. לפי דו"ח של האיחוד האירופי שפורסם לאחרונה, היסח הדעת מהווה גורם תורם בכ-10% עד 30% מכל תאונות הדרכים.

לסוגים שונים של היסח דעת יש השפעה שונה על הנהגים. מחקרים מלמדים שלטכנולוגיה יש השפעה חמורה יותר על הנהג מאשר צורות "מיושנות" של היסח הדעת, כמו למשל אכילה, עישון או דיבור עם נוסעים. אולם, לאחרונה מתחזקת גישה לפיה מה שמשפיע לרעה על הנהגים הוא לא מכשיר טכנולוגי כלשהו, אלא הפעולה שהם מבצעים באמצעות הטכנולוגיה.

למשל, השימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה מורכב מהרבה מאוד פעולות שונות, ולכל אחת מהן יש השפעה שונה על הנהג: מציאת הטלפון, חיפוש איש קשר, חיוג מספר טלפון, קריאת הודעות או דואר אלקטרוני, הפעלת אפליקציית ניווט, קריאת מפה – לכל אחת מהפעולות האלה נדרשת תשומת לב שונה מצדו של הנהג. לעתים יש לפעולה השפעה פיזית (מציאת הטלפון), לעתים השפעה קוגניטיבית (דיבור בטלפון) ולעתים השפעה "ויזואלית" (קריאת הודעה או מפה).

אז מה אפשר לעשות עם כל כך הרבה סוגים שונים של היסח דעת? לפי הדו"ח של האיחוד האירופי, אחד הצעדים המומלצים הוא קביעת קווים מנחים לחברות שמפתחות מערכות הפעלה לטלפונים חכמים, ובעיקר אפל וגוגל, במטרה לצמצם את היסח הדעת שנגרם כתוצאה משימוש באותם טלפונים.

"שוק מערכות ההפעלה לטלפונים חכמים נשלט על-ידי אפל וגוגל", מציינים עורכי הדו"ח. "שתי החברות פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת שימוש בטוח יותר בטלפון חכם בזמן הנהיגה... אין ספק שאפל וגוגל מכירות באחריותן להגבלת היסח הדעת של משתמשי דרך. אם אפשר יהיה לשכנע את החברות לאמץ קווים מנחים משותפים להפחית עוד יותר את היסח הדעת, זו תהיה דרך פרגמטית ומשמעותית להפחית את היסח הדעת של משתמשי דרך בכל העולם".

השימוש בטכנולוגיה לצמצום השפעת היסח הדעת שגורמת טכנולוגיה – ולעתים, אותה טכנולוגיה עצמה (כמו במקרה של טלפון חכם) – אינו מוגבל רק לאפל וגוגל. לפי הדו"ח של האיחוד האירופי, מערכות שמבטלות מלכתחילה את היסח הדעת הן פתרון מוצלח במיוחד: למשל, מערכות שחוסמות את השימוש בטלפון חכם בזמן הנהיגה, או לכל הפחות בתנאים מסוימים, יתרמו משמעותית לצמצום היסח הדעת של נהגים, וכך גם ישפרו את הבטיחות ויימנעו תאונות.

נושא נוסף שזוכה להתייחסות בדו"ח של האיחוד, ואשר ודאי מוכר לנהגים רבים, הוא קיבוע של טלפונים ניידים בזמן נהיגה. "ממשק סטנדרטי לקיבוע וטעינה של מכשירים ניידים במיקום מרכזי בלוח המחוונים עשוי לצמצם היסח דעת שנגרם כתוצאה מכך שמכשירים אלה מחליקים או נופלים", מציינים עורכי הדו"ח. לפי הדו"ח, קביעת ממשק סטנדרטי גם תאפשר את אכיפת האיסור להחזיק טלפון נייד ולכתוב הודעות טקסט בזמן הנהיגה.

ראוי לזכור כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים המליצה בעבר לאסור על כל שימוש במכשירים אלקטרוניים בזמן הנהיגה. המלצה זו הגיעה בעקבות המלצה דומה של המועצה האמריקאית לבטיחות בתעבורה (NTSB), אחד מגופי הבטיחות החשובים בעולם, שקראה ל-50 המדינות בארה"ב ליזום חקיקה שתאסור על שימוש במכשירים אלקטרוניים בזמן הנהיגה. עם זאת, גם היוזמה הישראלית וגם היוזמה האמריקאית לא הבשילו לכדי חקיקה.

מה אם כן מציעים באיחוד האירופי לעשות עד שהציבור יהיה מוכן לאמצעים "פולשניים" שמאפשרים חסימת שיחות? לפי הדו"ח של האיחוד, מערכות בטיחות שמתריעות מפני תאונה מציעות פתרון זמין לטווח הזמן המידי, ולמרות שהן אינן מיועדות להתמודד במישרין עם היסח הדעת, יש להן פוטנציאל לשיפור הבטיחות של משתמשי הדרך.

לפי הדו"ח של האיחוד, מערכות שמצמצמות את היסח הדעת ומתערבות לפני שנוצר סיכון לתאונה – כמו למשל מערכות לחסימת שיחות טלפון – הן חלופה עדיפה על-פני מערכות שמתריעות מפני תאונה. לא קשה להבין מה הסיבה להעדפה זו: ככל ש"מתקרבים" להתרחשות התאונה, זמן התגובה של הנהג מתקצר והסיכון גדל. לכן, מערכות שמונעות את היסח הדעת מלכתחילה עדיפות על-פני מערכות שמתריעות על סיכון שכבר נגרם.

אלא שעורכי הדו"ח מדגישים שיש למערכות להתרעה מפני תאונה יתרונות ברורים: הטכנולוגיה של מערכות אלה כבר "בוגרת... ויש יותר ראיות תומכות ליעילותן". יתרון נוסף טמון בכך שהציבור נוטה לקבל מערכות התרעה מפני תאונה, בעוד שמערכות שנועדו לצמצם את היסח הדעת, למשל באמצעות הגבלת השימוש בטלפונים חכמים, מעוררות לרוב התנגדות נמרצת.

אגב, נראה כי אחת הבעיות העיקריות שעומדות בפני הטיפול בהיסח הדעת בנהיגה הוא היעדר מידע מהימן אודות ההשפעה המלאה והמדויקת שלו על הנהגים. לפי הדו"ח של האיחוד האירופי, נתונים שנוגעים לתאונות ונפגעים משקפים רק באופן חלקי את היקף ההשפעה של היסח הדעת על נהגים. למעשה, עורכי הדו"ח מציינים שאין כיום הגדרה אחידה ומקובלת להיסח הדעת, שתאפשר ליצור בסיסי נתונים מהימנים.

לא מפתיע אם כן שבאיחוד האירופי מבקשים כעת לעודד מחקרים בתחום, שיאפשרו לקבוע מהו בכלל היסח דעת וכיצד הוא באמת משפיע על הנהגים.