מהו סוג ההתנגשות המסוכן ביותר, ואיך אפשר למנוע אותו?

כשליש מכל ההתנגשויות הקטלניות ב-2014 היו מסוג חזית-אחור, ולפי אחד מגופי הבטיחות החשובים בעולם, התקנת מערכת התרעה מפני התנגשות קדמית "תפחית באופן משמעותי את התכיפות והחומרה של תאונות חזית-אחור"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
תאונת דרכים בצומת דימונה ירוחם, כביש 25. 17 בינואר 2015 (חטיבת דובר המשטרה)
(צילום: חטיבת דובר המשטרה)

אחת מכל שלוש התנגשויות קטלניות היא מסוג חזית-אחור – יותר מכל סוג אחר של התנגשות. לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 93 מתוך 278 התנגשויות קטלניות בשנת 2014 היו מסוג חזית-אחור.

אמנם ההתנגשות השכיחה ביותר היא דווקא מסוג אחר: לפי נתוני הלמ"ס, ההתנגשות השכיחה ביותר היא מסוג חזית-צד (כ-40% מכלל התאונות עם נפגעים). אולם, שיעורן של התנגשויות חזית-צד מסך ההתנגשויות הקטלניות נמוך משיעורן של ההתנגשויות מסוג חזית-אחור – לפי נתוני הלמ"ס, 81 התנגשויות מתוך 278 התנגשויות קטלניות ב-2014 היו מסוג זה.

יש לזכור כי התנגשות היא הסוג השכיח ביותר של תאונה קטלנית: ב-278 מתוך 432 תאונות קטלניות בשנת 2014 נרשמה התנגשות בין כלי רכב אחד וכלי רכב אחר או בין כלי רכב ועצם דומם. סוג שכיח אחר של תאונה קטלנית הוא פגיעה בהולך רגל: לפי הלמ"ס, ב-112 מתוך 432 תאונות קטלניות שאירעו ב-2014 נפגע הולך רגל.

לפי נתוני הלמ"ס, סוגים שכיחים נוספים של התנגשויות קטלניות הם התנגשות חזית-חזית (55 תאונות קטלניות ב-2014), התנגשות צד בצד (15 תאונות קטלניות), התנגשות בעצם דומם (20 תאונות קטלניות) וההתנגשות ברכב חונה (12 תאונות קטלניות).

מה אפשר ללמוד מסימולטור?

סימולטור הדרכת נהיגה וספורט מוטורי סימרייס SimRace (עידו שחם)
(צילום: עידו שחם)

אחת הדרכים למנוע התנגשויות מסוג חזית-אחור, ובכך לצמצם את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, היא להתקין מערכת התרעה מפני התנגשות קדמית, המוכרת באנגלית בשם FCW (ר"ת: Forward Collision Warning). מחקרים אקדמיים שנערכו בשנים האחרונות, גם באמצעות סימולטורים וגם בהתבסס על נתוני תאונות, מצביעים על כך שמערכות אלה יכולות לצמצם משמעותית את מספר ההתנגשויות מסוג חזית-אחור.

לפי מחקר שערכה פרופסור טובה רוזנבלום מאוניברסיטת בר-אילן, מחקר אקדמי שפורסם בארה"ב ב-2012 הוכיח שמערכת FCW משפרת משמעותית את התגובה של נהגים למצבי חירום שנגרמים בעקבות כלי רכב שנוסעים לפניהם.

"נהגים התבקשו לעקוב אחר אופנוע עם או ללא מערכת התנגשות קדמית", מתארת פרופסור רוזנבלום את המחקר האמריקאי. "נמצא במחקר זה שנהגים בסימולטור ב'רכב' עם מערכת התרעה זיהו מהר יותר באופן מובהק את אורות הבלם מאשר נהגים שנהגו ללא מערכת זו. כמו כן, נהגים עם המערכת הזדקקו לפחות זמן באופן מובהק כדי לעבר מבחינה מוחית את תהליך הנהיגה אלו (שנהגו) ללא המערכת".

וכאמור, היעילות של מערכת ההתרעה מפני התנגשות קדמית הוכחה גם באמצעות נתוני תאונות. לפי מחקר שפורסם רק לאחרונה על-ידי מכון הבטיחות של התאחדות חברות הביטוח בארה"ב (IIHS), כ-23% מההתנגשויות מסוג חזית-אחור נמנעות בזכות מערכות FCW שמתריעות בפני הנהג מפני קירבה מסוכנת לכלי הרכב שנוסע לפניו.

המלצות ותכניות, בארה"ב וישראל

מכוניות (ShutterStock)

לאור היעילות של מערכות התרעה מפני תאונת חזית-אחור, לא מפתיע לגלות שגופי בטיחות מובילים בעולם ממליצים לקדם את ההתקנה של מערכות ההתרעה. למעשה, אחד מגופי הבטיחות החשובים בעולם, המועצה האמריקאית לבטיחות בתעבורה (NTSB, ר"ת: National Transportation Safety Board) קרא ליצרניות הרכב להתקין את המערכות בכל כלי הרכב שהן מייצרות.

"הטמעה נרחבת של מערכות להתרעה מפני תאונה חזיתית תפחית באופן משמעותי את התכיפות והחומרה של תאונות חזית-אחור", קבעו במועצת הבטיחות האמריקאית. למעשה, בארה"ב כבר מתכננים לצייד כל מכונית שתיוצר החל מ-2022 במערכת שלא מתריעה מפני התנגשות חזית-אחור אלא גם מסוגלת לבלום את המכונית באופן אוטומטי.

ומה קורה בישראל? לפי תכנית שמקדם משרד התחבורה, שאושרה בממשלה בנובמבר 2015, כל מכונית שיוצרה מאז שנת 2000 תצויד במערכות בטיחות שמתריעות מפני תאונת חזית-אחור, סטייה מנתיב וקירבה להולכי רגל. התקנת המערכות תיעשה במימון מלא של המדינה, אם כי יש לציין כי עד עתה לא נמצא המקור התקציבי שיאפשר את יישום התכנית.

שר התחבורה, ישראל כץ, במליאת הכנסת, התייחס לאחרונה לסוגיית המימון של תכנית הבטיחות בדברים שאמר בפני מליאת הכנסת: "משרד האוצר חייב להסדיר מקורות מימון, כולל הסדרת ביטוח ותמריצים נוספים גם לרכב הפרטי, שכן מדובר במערכות מצילות חיים".