איך מצילים חיים: כך פועלת מערכת התרעה מפני תאונה

מחקרים רבים מלמדים שמערכות בטיחות מודרניות מונעות תאונות דרכים ומשפרות משמעותית את הבטיחות בדרכים. מערכת התרעה מפני תאונת חזית-אחור אומדת את המרחק מכלי רכב אחרים, וכך מאפשרת להתריע בפני הנהג מפני סכנה. כך עובדת מערכת הבטיחות שיכולה להציל חיים

מכוניות (ShutterStock)
(אילוסטרציה: Shutterstock)

התנגשות חזית-אחור – התנגשות שבה מכונית פוגעת במכונית שנוסעת מלפנים – היא הסוג השכיח ביותר של התנגשות קטלנית בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 93 מ-278 התנגשויות קטלניות בשנת 2014 היו מסוג חזית-אחור, יותר מכל סוג אחר של התנגשות.

כדי להימנע מתאונות חזית-אחור, העצה הטובה ביותר לנהגים היא כמובן לשמור על ערנות בכל מצב: שמירת המבט על הכביש והימנעות מהיסח דעת יכולים לשמור על חיי הנהג והנוסעים. אלא שלמרבה הצער, נהגים רבים נוטים לעסוק בפעילויות שגורמות להיסח דעת, כמו למשל דיבור בטלפון נייד ושליחת הודעות, ולכן מערכות שמתריעות מפני תאונת חזית-אחור עשויות לתרום לצמצום משמעותי של מספר ההתנגשויות הקטלניות.

כיצד פועלת מערכת להתרעה מפני תאונת חזית-אחור (באנגלית – FCW, ר"ת: Forward Collision Warning)? מערכות התרעה מצוידות במצלמה או רדאר, שמאפשר זיהוי של מצבים שעלולים להתפתח לכדי סכנה. כאשר המערכת מזהה קירבה מסוכנת לכלי רכב אחר, התרעה קולית, ויזואלית או משולבת מאפשרת לנהג לנקוט פעולה מתאימה שעשויה למנוע תאונה מסוכנת ואף להציל את חייו.

המצלמה שרואה וחושבת

לפי מחקר מקיף שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מערכת התרעה מפני תאונת חזית-אחור "מתריעה לנהג על רכבים או מכשולים אחרים בכביש לפניו, שבהם הוא עומד להתנגש, כך שיוכל להאט ולהימנע מההתנגשות או לפחות לצמצם את חומרתה".

במחקר של הרשות לבטיחות, שהצביע על יעילות מערכת ההתרעה בצמצום מספר ההתנגשויות, הוסבר עוד כי "המערכת פועלת על-בסיס חיישנים האומדים את המרחק מהרכב או מהעצם שמלפנים, ומשווים אותו למרחק הרצוי בהתאם למהירות נסיעתו של הרכב, והתרעה מתקבלת לנהג בצורה קולית, ויזואלית או דרך מישוש".

לפי משרד התחבורה האמריקאי, "(ב)מערכות להתרעה מפני תאונת חזית-אחור, רדאר וטכנולוגיית ראיית מכונה עוזרות לזהות ולמנוע התנגשות בין כלי רכב. מערכות אלה משתמשות לרוב בתצוגה בתוך הרכב או התרעה קולית, וזאת במטרה להזהיר את הנהגים מפני נסיעה במרחק לא בטיחותי. אם הנהג לא מפעיל את הבלמים במצב קריטי, מערכות מסוימות אף מתערבות באופן אוטומטית ומפעילות את הבלמים בניסיון למנוע תאונה".

ואכן, כפי שמציינים במשרד התחבורה האמריקאי, מערכות התרעה מפני תאונת חזית-אחור מבוססות ברובן על שימוש במצלמה או רדאר. במערכות שמבוססות על שימוש במצלמה, המצלמה סורקת ללא הרף את הכביש, ומעבירה את המידע הנקלט למחשב שמנתח את מצב התנועה באמצעות אלגוריתם ייעודי.

המידע שמועבר מהמצלמה מאפשר למערכת לאמוד את המרחק מכלי רכב ועצמים בסביבת המכונית, וכאשר מזוהה מצב מסוכן – למשל, כאשר המכונית מתקרבת יתר על המידה למכונית שמלפנים – המערכת מספקת לנהג התרעה קולית, ויזואלית או משולבת.

מערכת שמבוססת על שימוש ברדאר פועלת באופן דומה, ויש לציין שיש מערכות התרעה שמשתמשות גם במצלמה וגם ברדאר. כפי שמציינים במשרד התחבורה האמריקאי, מערכות מתקדמות, שמותקנות בעיקר במכוניות יוקרה, גם מאפשרות הפעלה אוטומטית של הבלמים כאשר מזוהה מצב מסוכן והנהג אינו מגיב.

לא רק למכוניות חדשות

שר התחבורה ישראל כ"ץ (מערכת וואלה! NEWS , משרד התחבורה)
שר התחבורה ישראל כץ (צילום: משרד התחבורה)

בניגוד למערכות כמו ABS (מערכת למניעת גלגלים בבלימה) או בקרת יציבות אלקטרונית (ESP, או ESC), שמותקנות בזמן הייצור על-ידי יצרניות הרכב, את חלק ממערכות ההתרעה מפני תאונת חזית-אחור אפשר להתקין גם לאחר רכישת המכונית, ואף במכוניות משומשות. ההתקנה של חלק מהמערכות נחשבת לפשוטה יחסית, שכן נדרשת רק הצבה של מצלמה, מעבד שמשמש כ"מוח" של המערכת ומתקן שמספק התרעה קולית, חזותית או משולבת.

יש לציין כי לפי נתוני רשות המסים, הרוב המוחלט של מערכות התרעה מפני תאונת-חזית אחור מותקנות בישראל לאחר רכישת המכונית ובאמצעות התקנה מקומית. לפי רשות המסים, "התקנה מקומית של מערכות בטיחות אצל יבואני רכב מאפשרת להגיע לרמות אבזור גבוהות גם ברכב 'עממי' יחסית, ולא רק בתחום של רכבי יוקרה".

בעניין זה ראוי לזכור כי שר התחבורה, ישראל כץ, הכריז בנובמבר האחרון על תכנית שבמסגרתה יותקנו מערכות התרעה מפני תאונה בכל כלי הרכב שיוצרו מאז שנת 2000. התכנית אושרה בממשלה כבר בנובמבר, ובין משרדי התחבורה והאוצר מתקיים משא ומתן בנוגע לדרכי מימון התכנית.