בעיית הבטיחות של המכוניות בישראל, ואיך לפתור אותה

דו"ח של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) מעלה ממצאים חמורים בנוגע לרמת הבטיחות של המכוניות בישראל: לפי הדו"ח, שיעור המכוניות החדשות בישראל שזכו לציון המרבי במבחני הבטיחות של ארגון יורו-NCAP – ציון של חמישה כוכבים – התברר כנמוך משמעותית מאשר במדינות המובילות באיחוד האירופי. בנוסף, כמעט חמישית מהמכוניות זכו לציון של שלושה או ארבעה כוכבים בלבד.

במועצת הבטיחות האירופית ממליצים למדינות באיחוד האירופי, ובכלל זאת ישראל, לנקוט צעדים שונים שיגבירו את הבטיחות של המכוניות החדשות – ובכך יצמצמו את מספר הנפגעים בתאונות דרכים. בין השאר, במועצת הבטיחות ממליצים לקדם ולעודד התקנה של מערכות בטיחות מתקדמות, כמו למשל מערכת התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה ומערכות לבלימה אוטומטית במקרה של סכנת תאונת חזית-אחור.

לפי הדו"ח של מועצת הבטיחות האירופית, במדינות כמו פינלנד, נורבגיה ואירלנד, שיעור המכוניות שזכו לציון המרבי במבחני יורו-NCAP עובר את ה-60%. מנגד, שיעור המכוניות שזכו לציון הבטיחות המרבי בישראל הוא 45% בלבד. בנוסף, מהדו"ח של המועצה לבטיחות עולה כי שיעור המכוניות שנמכרו בישראל וזכו לציונים נמוכים – ארבעה, שלושה ואף שני כוכבים – גבוה מאשר במדינות אירופיות מובילות.

"יש צרכנים שעלולים לחשוב שכל המכוניות החדשות שנמכרות בשוק האירופי הן בטיחותיות, מאחר שהן נדרשות לעמוד בדרישות התקינה של האיחוד", מזהירים במועצת הבטיחות. "ארגון יורו-NCAP חושף שיש הבדלים ברמות הבטיחות של דגמים שונים, והשוני הזה עלול להתברר כפער הקריטי שבין חיים ומוות במקרה של תאונה".

הדו"ח של המועצה האירופית מבוסס על ניתוח תוצאות מבחני הבטיחות של יורו-NCAP ביחס למכוניות חדשות שנמכרו ב-2013 במדינות באיחוד האירופי, ובכלל זאת בישראל. מאז 2013 אמנם חלו שינויים בכל הנוגע לעידוד ההתקנה של מערכות בטיחות במכוניות שנמכרות בישראל, אך הנתונים שמציג הדו"ח של מועצת הבטיחות מצביעים על פער שלא צפוי להיסגר במהירות.

לפי פרופסור שלום הקרט מקרן רן נאור, הסיבה למצב הבעייתי בישראל היא חלקן הגדול של חברות הליסינג בשוק הרכב המקומי: "כ-50% מכל המכוניות החדשות נרכשות על-ידי חברות ליסינג. למרבה הצער, חברות ליסינג נעדרות קריטריונים מחמירים של בטיחות, והן לא מדגישות את חשיבות הבחירה במכונית בטיחותית בפני הלקוחות".

ההמלצות של מועצת הבטיחות האירופית כוללות שורה ארוכה של צעדים, ובכלל זאת ייזום מסעות הסברה על-ידי הרשויות הרלוונטיות וכן החמרה של הסטנדרטים הבטיחותיים שבהן נדרשות לעמוד מכוניות חדשות. בנוסף, במועצת הבטיחות קוראים למוסדות האיחוד האירופי לקדם התקנה של מערכות בטיחות מתקדמות, כמו למשל מערכת בלימה אוטומטית – שמבוססת על זיהוי מוקדם של סכנת תאונת חזית-אחור.

במועצת הבטיחות גם סבורים שיש לקדם את השימוש במערכות התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה. ראוי לציין שמערכות אלה כבר נכללות במבחנים שעורך ארגון יורו-NCAP, אך במועצת הבטיחות ממליצים למדינות החברות באיחוד האירופי לקדם צעדים שיגבירו את יעילותן של מערכות ההתרעה – בעיקר באמצעות תיקון ושדרוג של סימוני כביש, שמשמשים את המערכות לזיהוי סטייה מנתיב הנסיעה.

נקודה נוספת וחשובה בהמלצות של מועצת הבטיחות האירופית נוגעת למדיניות המס: "למרות שהסטנדרטים של כלי הרכב נקבע ברמה בינלאומית, ממשלות ויצרניות רכב יכולות וצריכות להשפיע על בחירות הצרכנים באמצעות עידוד מודעות או קביעת תמריצים, למשל בדמות הטבות מס (שיעודדו) רכישה של מכוניות בטיחותיות יותר". לפי המועצה האירופית, מדיניות המס צריכה להתמודד עם אתגרי בטיחות – ולא לקדם רק תחום נושא אחד.

למרות הנתונים המדאיגים שפרסמה המועצה בכל הנוגע לישראל, בשנים האחרונות פועלים משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות המסים לעודד את הבטיחות באמצעות מגוון הטבות. מאז אוגוסט 2013, המדינה מעניקה הטבות מס בגובה של עד 2,250 שקלים בגין התקנה של שורה ארוכה יחסית של מערכות בטיחות, כמו למשל מערכת התרעה מפני תאונת חזית-אחור, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת לזיהוי הולכי רגל ומערכת להתרעה מפני סטייה מנתיב.

לפי נתוני רשות המסים, מערכות הבטיחות הפופולאריות בישראל הן מערכת התרעה מפני סטייה מנתיב ומערכת התרעה לפני תאונת חזית-אחור. במקום השלישי ניצבת מערכת שמתריעה מפני הימצאות הולכי רגל בסביבת המכונית. יש לציין שרובן המוחלט של מערכות הבטיחות מותקנות לאחר הרכישה, באמצעות מתקינים מקומיים ולא על-ידי יצרניות הרכב.

ראוי גם לזכור ששר התחבורה, ישראל כץ, מקדם תכנית שתביא להתקנה של שלוש מערכות הבטיחות האמורות בכל כלי הרכב שיוצרו מאז שנת 2000. התכנית אמנם אושרה בממשלה כבר בנובמבר האחרון, אך משרדי התחבורה והאוצר עוד לא איתרו מקור תקציבי שיאפשר את יישום התכנית מבלי לפרוץ את מסגרת תקציב המדינה.