מבחן שטח: רכיבה על דגמי הוסקוורנה החדשים

היעד המרכזי אותו רוצים אנשי הוסקוורנה להשיג בעזרת מהפכה זו, הוא ליצור אופנועים בעלי ביצועים טובים יותר מקודמיהם ויחד עם זאת לאפשר למגוון רחב יותר של רוכבים לנצל טוב יותר את הפוטנציאל הגבוה של האופנועים החדשים. על מנת להשיג תוצאה כמעט כל האופנועים תוכננו מחדש, ללא מגבלות הנובעות מהצורך לשמור על חלקים מהדגמים הקודמים.

אחרי שמרדכי המוכר בקהילת רוכבי השטח בכינוי ג'וני, רכב על כל ליין אופנועי 2017 של הוסקוורנה בהשקה העולמית בשבדיה ולאחר שרכבנו גם בארץ לא מעט... החלטנו לקחת שני אופנועים עם נפח דומה וייעוד שונה למבחן מקומי. שני האופנועים בנפח 250 סמ"ק האחד מרובע פעימות והשני דו-פעימתי. ההבדל בין הכלים קיים החל מרמת הקונספט והייעוד ועד רמת התחושה בשטח וניתן לומר בוודאות שמלבד נפח המנועים והעיצוב אין ביניהם הרבה דמיון.

דגם ה 250 מרובע הפעימות מכוון יותר לרוכבים שאוהבים לרכב זורם ומהר בספיישלים ובהייר-סקראמבלים, עם קריצה למסלולי מוטוקרוס ואנדורוקרוס קלילים. לעומתו, דגם ה-250 שתי פעימות מכוון לרכיבה במסלולים טכניים ואפילו קשים, מהירים כאיטיים עם קריצה למסלולי ספיישל-טסט והייר-סקראמבל.

רכיבה על שני הכלים שבמבחן המחישה לנו בצורה טובה את ההבדל בין שני הקונספטים השונים. בעקבות המבחן אנחנו ממליצים לכל רוכב לבצע רכיבה השוואתית דומה בשביל לחוש באופן אישי את ההבדלים בגישות ולקבל תשובה יותר טובה לעצמו לאיזה מהסגנונות הוא מתחבר יותר.

דגם ה- FE250 מרובע הפעימות לא זכה השנה לדיאטה משמעותית כמו אחיו הגדולים יותר, אבל מצד שני המנוע השנה מרגיש הרבה יותר חזק מהדגם היוצא. במחלקת המתלים האופנוע הרגיש לי מאוד מאוזן ושלם, ללא הפתעות מהפרונט ומאחור כך שיכולתי לרכוב עליו באופן מתגבר ללא חששות עד לסגירת רוב מהלך הבולם.

עבודה טכנית בטורים נמוכים ועם חצי קלאץ' הייתה מאוד קשה ונראה היה שהמנוע אוהב טורים וגזים הרבה יותר מגרגורים בסל''ד נמוך וחפירות. למדתי יותר מפעם אחת בעבר שבעזרת שינויים פשוטים במפת ההזרקה וההצתה של מחשב ניהול המנוע ניתן לקבל אופי מנוע מגוון מאוד אבל נראה שהפעם ברירת המחדל הייתה על הצד החזק והאלים של תגובות המנוע וזה הפריע לי ברכיבת אנדורו טכנית.

באופן דומה ניתן לומר שגם את אופי המתלים ניתן לכוון ולשנות למגוון סגנונות על ידי החלפת קפיצים כיווני קליקים ואף עבודת שסתום פנימי לפי הצורך, אך הפעם נראה שברירת המחדל של היצרן הייתה דווקא על הצד הרך והנעים של הסקאלה.

שילוב של מנוע חזק ואלים עם מתלים נעימים ורכים לא מאפשר לרכוב באופן אידיאלי לא בשטחים טכניים ולא בקצב גבוה. אני באופן אישי מעדיף אופנוע שהמתלים והמנוע שלו מתואמים באופן שמאפשר למצות סגנון רכיבה בצורה אופטימאלית, דהיינו מתלים קשים עם מנוע חזק או מתלים רכים עם מנוע ממותן.

לשמחתנו השכילו בהוסקוורנה לייצר אופנועים מרובעי פעימות קלים מאוד לכיוון גם מבחינת המנוע וגם במתלים ובעצם לאפשר לכל רוכב להתאים לעצמו את האופנוע באופן שהכי מתאים לו ולסגנון הרכיבה המבוקש. לא רחוק היום שבו ניתן יהיה להתחבר למחשב ניהול המנוע מהסמארטפון ולכוון את המפות בקלות תוך כדי רכיבה ולהפוך את עורו של האופנוע בקליק.

דגם ה 250 הדו-פעימתי זכה למגוון עדכונים ושינויים משמעותיים שאמורים להפוך את הרכיבה עליו לנעימה וקלה יותר. עיקר השינויים כוללים דיאטה קלה, סטרטר מובנה ובלאנסר, שמבטל כמעט לגמרי את הוויברציות ואמור לייצר העברת כוח חלקה יותר לגלגל האחורי. ביום המבחן דגם ה 250 הדו-פעימתי הרגיש לי מאוד קליל וגם עם מיכל דלק מלא הוא מקפץ בקלילות רבה ומרים את הפרונט בקלות.

במחלקת המנוע הסיפור כאן יותר מורכב. מנועי שתי הפעימות עדיין מוזנים על ידי קרבורטור ומאוד רגישים לכיוונים. אופנוע המבחן סבל מקרבורטור לא מכוון וזה פגע מאוד ביכולת לבחון את האופנוע ולהתרשם מהעדכונים הכה חשובים שבוצעו בו השנה. שיעור מאוד חשוב שלמדתי מכך היה בחשיבותו של מנוע דו-פעימתי מכוון לא רק באופן אספקת הכוח אלא בשינויים שזה מייצר בכל התנהגות האופנוע. מנוע מכוון בונה בכל פעימה את הכוח בצורה רציפה ואחידה ועל ידי כך מייצר אחיזה בצורה יותר טובה בגלגל האחורי.

היעדר התפרצויות הכוח הפתאומיות או קיטועי הכוח בשילוב עם בלאנסר שמבטל כמעט לגמרי את הוויברציות של המנוע, משפרים משמעותית את האחיזה בקו ישר ובעיקר בפניות ובשיפועי צד, היכן שכל ויברציה מיותרת תוציא את הגלגל מהקו הנכון שלו. נראה ש-250 שתי פעימתי מכוון היטב יכול להיות אופנוע מעולה לרכיבות טכניות מהירות ואיטיות, רק שלצערנו הפעם מלאכת הכיוון קצת יותר מורכבת ממנועי ארבע הפעימות ואולי בגלל זה אופנוע המבחן עדיין לא כוון כראוי. על הנייר ומסיבוב דומה שעשיתי על דגם ה 300 הדו-פעימתי שגם נכח במבחן בתור אורח כבוד, ניתן להניח שדגם זה עם מנוע מכוון יהיה פנינה אמיתית כמעט בכל מקום. עכשיו רק נשאר לבחון ולהשוות אותו לאחיו הגדול ולראות מי בא לעבוד ולמי יש יותר כבוד.

לקחנו למבחן שני אופנועים שנבדלים כמעט אך ורק במספר פעימות המנוע. המתלים, המשקל הארגונומיה והשלדות כמעט זהים לחלוטין. המטרה הייתה לבחון את שני האופנועים החדשים ובנוסף לנסות להבין טוב יותר כיצד משפיעים ההבדלים בין שתי תצורות המנוע על התנהגות האופנועים.
כבר עשרות שנים אני מתעניין בסיבות שגורמות לכך שאופנועי שתי הפעימות שומרים פחות טוב על הקו ומצריכים הרבה יותר תשומת לב ומאמץ של הרוכב בעיקר בקטעי אבנים, שלא מחוברות לקרקע.

לאורך השנים הגעתי למסקנה שזה נובע משילוב של מספר גורמים, כגון: אינרציה מוגברת של חלקי המנוע המסתובבים המסייעת לייצוב האופנוע, העברת כוח איטית יותר כתוצאה משינוי במצב ידית הגז וחלוקת משקל לטובת הגלגל הקדמי ומומנט התמד גדול יותר של המנוע, שבזכותו הוא מצליח להתגבר על מכשולים ללא צורך בהוספת סל''ד ומעניק לרוכב תחושה של אחיזה ודריסה של המכשולים בשטח. כתוצאה מאהבתי לקלילות הפרונט ולזמינות הכוח של אופנועי שתי הפעימות, נשארתי עם אופנוע שתי פעימות וחיפשתי דרכים בכדי לקבל התנהגות דומה לאופנועי הארבע פעימות, אך מבלי לוותר על היתרונות של מנועי שתי הפעימות.

ההפתעה הראשונה ממנוע שתי הפעימות החדש מורגשת מיד לאחר ההתנעה בעמידה במקום. משחק עם ידית הגז, כאשר הגיר במצב ניוטרל גורם לרעידות בכידון וברגליות שמזכירות לי אופנוע 125 סמ''ק ולא שתי פעימות גדול. התחושה הראשונית היא של אופנוע קטן יותר מהקודם, בגלל הארגונומיה הצרה ורמת הרעידות הנמוכה. פעולת המתנע החשמלי נעשתה הרבה יותר עוצמתית ושקטה ומצריכה לחיצה קצרה יותר על מתג ההתנעה לטובת אריכות חיי המצבר והמתנע. רמת הרעידות הנמוכה באה לידי ביטוי משמעותי מאוד ברכיבה בשיפועי צד על אבנים בכך שהאופנוע מצליח להיצמד טוב יותר לקרקע ומעניק תחושת בטחון גבוהה יותר לעומת הדגם הקודם.

ברכיבה ממושכת מורגשת פחות עייפות ותחושת נימול בידיים, בעיקר למי שרגיל לסבול מבעיות אלו. המתלים החדשים מתאימים יותר לרכיבת סלעים טכנית לא מהירה ובתנאים אלו הם מצליחים להעלים טוב יותר את האבנים ולהצמיד את הגלגלים טוב יותר לקרקע. בנחיתה מדרופים, או בכניסה חזקה לעליות ומדרגות יש להם נטייה מוגברת לצלול ולהגיע לקראת סוף המהלך, במיוחד בהשוואה למזלג ה-4CS של הדגמים הקודמים. הביקורת היחידה שיש לי על האופנוע החדש נוגעת למאייד החדש מתוצרת מיקוני שהחליף את הקאהיין שהיה מורכב על אופנועים אלו בעשרים השנים האחרונות. פעולת הגז פחות חלקה ובעקבות כך יש קושי רב יותר לתפעל ברגישות את ידית הגז, צריכת דלק גבוהה יותר לעומת הדגמים הקודמים וקושי בכיוון מדויק של המאייד. ייתכן ובמהרה ימצא הפתרון הטכני לבעיות אלו, אך עד אז זו בעיה שצריך לתת עליה את הדעת.

השינוי המשמעותי ביותר בדגם ה-250 שתי פעימות בא לידי ביטוי ביכולת הגבוה יותר לעומת הדגם הקודם להשאיר את הגלגלים צמודים לקרקע, גם בקרקע עם סלעים לא מחוברים. זו הסיבה שבפתחתי את דברי בחלום האישי שלי בכל הקשור להתנהגות אופנועי שתי פעימות, כי לפי דעתי הוסקוורנה עם הדגם החדש עשתה צעד משמעותי מאוד בכיוון מבורך זה.

דגם ה-250FE הפתיע אותי בתחושת הקלילות שנובעת מהממדים הצרים ומהמשקל הנמוך, שהזכירה לי אופנוע מוטוקרוס ארבע פעימות. המנוע מושך כמעט בלי סוף והוא מצליח להוציא את האופנוע מפניות ולהעיף אותו לאוויר כל עוד אתה בהילוך ובסל''ד הנכון. פעולת המנוע אחידה וחלקה מאוד בכל טווח הסל''ד וזה מעניק לרוכב תחושת בטחון ומקל עליו ברכיבה במקומות עם קשיי עבירות. ניסיתי לבדוק את השפעת מערכת בקרת האחיזה החדשה ולא הרגשתי את אותה ההשפעה כפי שחשתי עם המנועים הגדולים יותר. זהו ללא ספק אופנוע שמתאים מאוד לרוכבים של מסלולי ספישל, או לכאלו שאוהבים מהירות. בתנאים אלו האופנוע יציב ונשלט ועוזר מאוד לרוכב לשמור על הקו הנבחר והמהירות.

אופנועי השטח המקצועיים של הוסקוורנה עשו קפיצה גדולה מאוד קדימה עם דגמי 2017 ובזכות כך הרבה יותר רוכבים יוכלו ליהנות מפוטנציאל הביצועים הגבוה של אופנועים אלו. השינויים ללא ספק מגדילים את מעטפת הביצועים של שני האופנועים, לעומת הדגמים הקודמים ובמקרה של דגם שתי הפעימות גם קובעים סטנדרטים חדשים עבור אופנועים בעלי מנועי שתי פעימות גדולים.

עוד בוואלה! רכב:
ב.מ.וו R-ניין T במבחן דרכים