למי מגיעים פיצויים במקרה של מעורבות בתאונת דרכים?

על פי המצב המשפטי בארץ, זכאי כל מי שנפגע בתאונת דרכים, לפיצוי בגין נזקי גוף ונזקים מיוחדים למעט נזקי רכוש, שנגרמו לו עקב התאונה, זאת ללא קשר לשאלת האחריות הפלילית לגרימת התאונה

תאונת דרכים (ShutterStock)
(אילוסטרציה: Shutterstock)

החוק המסדיר קבלת הפיצויים הינו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הזכות לקבלת הפיצוי אינה מותנית ואינה קשורה בשאלה מי אשם ומי אחראי לגרימת התאונה. יחד עם זאת, קיימים מקרים מסויימם אשר בהתרחשותם לא יהיה זכאי הנפגע לפיצויים לפי החוק.

כך למשל, מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שהרכב שימש בידו לביצוע פשע, מי שנהג ברכב ללא רשות או מי שהוסע ברכב בידיעה שהשימוש בו אינו ברשות, מי שנהג ללא רישיון נהיגה (למעט רישיון שפקע לא יותר משנה אחת, מחמת אי תשלום אגרה), מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה (בין שלא שולמה פוליסת החובה ובין שהפוליסה לא מכסה את השימוש ברכב) וכן בעל רכב שהתיר את הנהיגה ללא ביטוח ושנפגע, כל אלה לא יהיו זכאים לפיצוי מחוח חוק הפיצויים. מדובר בהתנהגויות פגומות אשר מטרת המחוקק להרתיע מפניהן, גם בדרך של שלילת הפיצויים.

למרות האמור לעיל, במקרה שהנהג לא היה מבוטח בביטוח חובה, והוא עצמו אינו הבעלים או המחזיק הקבוע של הרכב, יהיה אותו נהג זכאי בכל זאת לקבלת פיצוי מלא, זאת אם לא ידע שהנהיגה אינה מבוטחת ובנוסף בנסיבות העניין לא סביר היה שיידע על כך.

לקרוא בין השורות

מכוניות (ShutterStock)

ישנם מקרים בהם לכאורה אין לנפגע תאונת דרכים ממי להיפרע ולקבל את הפיצויים המגיעים לו בגין פגיעתו, כמו לדוגמא הולך רגל אשר נפגע בתאונת פגע וברח, ולא ידועים לו פרטי הנהג, פרטי הרכב ופרטי חברת ביטוח החובה, או אדם שנפגע בתאונה (בין בהיותו הולך רגל ובין בהיותו מוסע ברכב) כאשר אין בטוח חובה בר תוקף. במקרים כאלה, יקבל הנפגע את הפיצוי מקרן מיוחדת אשר הוקמה לצורך העניין ושמה "קרנית". הקרן תהיה זכאית לקבלת החזר הפיצויים ששילמה מהנהג או מבעל הרכב אשר לא היה מבוטח.

לעניין זה, יצויין כי אם לרכב היה ביטוח חובה, אך תוקפו פג עד 30 יום לפני התאונה, לא תוכל קרן קרנית לחזור בתביעה לקבלת סכום הפיצוי אשר שולם על ידה.

כאמור, לפי חוק הפיצויים, זכאי כל אדם שנפגע לפיצויים מבלי שמוערמים עליו קשיים, כגון הוכחת רשלנות הצד השני המעורב ושל אי קיום אשם תורם מצדו. יחד עם זאת, כיוון שמדובר בחוק סוציאלי, הבא להקל על הנפגעים ומקנה זכות לפיצויים לכולם, ישנם רכיבים אשר גובה הפיצוי בגינם הוגבל על פי החוק. כך, למשל, מוגבל גובה הפיצוי בגין הפסדי שכרו של הנפגע עד לשכר בשיעור שילוש השכר (נטו) הממוצע במשק בלבד.

היקף הפגיעה

גם גובה הפיצוי בגין הנזק 'כאב וסבל' מוגבל והינו בסך של כ-145 אלף שקל למי שנגרמה לו נכות צמיתה בשיעור 100% ובהתאמה, סך של כ-1,450 שקל לכל אחוד נכות, כאשר בגין כל שנה מעל גיל 30 מופחת הפיצוי במקרים שבהם לא נגרמה לנפגע נכות או שנגרמה לו נכות פחותה מ-10%, קיים שיקול דעת לבית המשפט לפסוק פיצוי עד לגובה הפיצוי המגיע בגין נכות של 10% (עד 14.5 אלף שקל לערך).

לעיתים זכאי הנפגע לקבלת תשלום באופן מיידי, זמן קצר לאחר התאונה, על חשבון כספי הפיצויים העתידים להשתלם לו עם סיום תביעתו. מדובר בתשלום המשולם במקרה שהנפגע מצוי בתקופת מחלה מושכת, ונבצר ממנו לעבור ולדאוג לצרכי המחיה שלו ושל בני משפחתו.

אם אדם נפגע בדרכו הישירה מביתו לעבודה או בחזרה ממנה או במהלך העבודה, תאונת הדרכים תיחשב כתאונת עבודה והנפגע יקבל את הפיצוי בגין הפסדי שכרו ובגין נכות אשר נגרמו לו, מהמוסד לביטוח לאומי. בנוסף, יהיה זכאי להשלמת הפיצוי בגין כאב וסבל ורכיבים נוספים על פי חוק הפיצויים.

חשוב לציין כי נפגע תאונת דרכים שאינו זכאי לפיצויים מכוח חוק הפיצויים, כפי שפורט לעיל, עדיין פתוחה בפניו הדלת לתבוע את הנהג המעורב בתאונה ואת חברת הביטוח שלו בגין נזקיו, בתביעת רשלנות רגילה, מכוח פקודת הנזיקין. במצב דברים זה, חלים חוקי המשחק של פקודת הנזיקין, וברי כי על הנפגע להוכיח כי הנהג המעורב גרם בהתרשלותו לתאונה.

שכר טרחתו של עורך הדין המטפל בתביעת הנזיקין מוגבל על פי החוק וזאת גם כיוון שעורך הדין אינו נדרש למלאכת הוכחת הרשלנות, ובית המשפט אינו חייב להכריע מי אשם בגרימת התאונה. שכר הטרחה במקרה שהשכר תלוי בתוצאה הינו 8%, אם מדובר בפשרה לפני הגשת תביעת לבית המשפט, 11% אם מוגשת תביעה, ובמיעוט המקרים בהם התיק לא מסתיים בפשרה וניתן פסק דין, יהיה השכר 13%. לשכר הטרחה יתווסף ערך מוסף. חברת הביטוח תידרש לשאת בתשלום שכר טרחת עורך הדין.

כשמדובר בנזקי רכוש, יפוצה הניזוק בדרך כלל על ידי חברת הביטוח שלו, כאשר הוא מבוטח בביטוח מקיף. במקרה כזה יוכל הניזוק לתבוע את הנהג המעורב, אם אותו נהג אחראי לגרימת התאונה, על הנזקים שלא פוצה בגינם והכוונה להשתתפות עצמית, העלאת גובה הפרמיה, ירידת ערך ונזקים נוספים. אם הרכב לא היה מבוטח בביטוח מקיף, יתבע הניזוג את כלל נזקיו מהנהג המעורב.

כשנזקי הרכוש בגין התאונה נמוכים, קיים יתרון בהגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, שם אגרת בית המשפט נמוכה יותר וההליך בדרך כלל מהיר יותר. כעיקרון, הצדדים בבית משפט זה אינם זכאים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין, אלא אם כן קיבלו היתר מפורש לכך. הסכום המקסימלי אותו ניתן לתבוע מבית המשפט לתביעות קטנות
הוא בסך של כ-30 אף שקל.

הכותב הוא מומחה לדיני תעבורה, עו"ד אילון אורון. בהכנת המאמר סייעה עו"ד שירית אורון ויסבורד