ראלי 'דקאר' הסתיים בבואנוס איירס, בניצחון מוחץ של פיג'ו

אף אחד לא הופתע לשמוע את שאגת האריות הצרפתיים על הפודיום; ההפתעה היא שלמרות שליטתה המוחלטת של פיג'ו, היה זה דקאר מרתק ומלא אקשן

ראלי דקאר (אתר יצרן)
(Photo: DPPI / F. Le Floc'h)

יומיים לאחר שהשתתקו האגזוזים, אין טעם לטחון את השתלשלות הסטייג'ים היומיים או לבדוק מי הוביל את קטעי המרוץ; באופן קבוע ובלתי מעורער הובילה מכונת המלחמה של פיג'ו את דקאר 2017 והמלחמה הייתה בעיקר פנימית, בתוך הקבוצה. לאחר פרישתם של קרלוס סאיינס ונאסר אל-עטייה נותרו רק סטפן פטרהאנסל וסבסטיאן לוב "החוצנים" לשחק בחתול ועכבר, כדי לקבוע מי יניף את הגביע. בסופו של היום הניף פטרהאנסל (אלוף נעוריי...) את הגביע הקדוש, וכתף אל כתף איתו סבסטיאן לוב וסיריל דספרה, עם הנווטים שלהם. בכתבת הפתיחה לפני שבועיים ציינתי כי "כל תוצאה של פחות משתי פיג'ו על הפודיום, תחשב כפאדיחה". ואכן, על הפודיום עומדות שלוש פיג'ו, התוצאה המתבקשת אחרי מרוץ כזה.

בתצלום הסיום נראים ששת אנשי הצוות בסרבלים כחולים, ומאחוריהם חנוּן ג'ינגי בחולצה לבנה; זהו Bruno Famin, מנהל קבוצת פיג'ו ספורט שאיפשר לפטרהאנסל ולוב להילחם ראש בראש, עד קו הסיום. ברונו לקח סיכון לתאונה בין שני האריות או תקלה אחרת אבל הוא לא הוציא 'הוראות קבוצה' כמו אלה, שגזלו מפטרהאנסל את ניצחון 2014 בקבוצת מיני. יבורך הג'ינג'י, שהשאיר אותנו במתח עד הדקה האחרונה!

בתמונת הניצחון מחייכים מימין לשמאל: Despres Cyril והנווט שלו David CASTERA, Bruno Famin, LOEB Sébastien, PETERHANSEL Stéphane הנהג והנווט שלו COTTRET, ובשולי התמונה השמאליים חתוך הנווט של דספרה, David CASTERA. הנווטים הם גיבוריו האפורים של דקאר, אבל חשיבותם אינה נחותה מזו של הנהג – כל טעות שלהם עלולה לעלות באובדן זמן יקר, ואף להתהפכות קטלנית.

פטרהאנסל ביצע מרוץ נטול טעויות, שומר על קור רוח אל נוכח כשרונו המדהים של סבסטיאן לוב. סבסטיאן הוכיח בבירור שהוא הנהג המהיר בעולם, אבל הוא עשה טעויות, נתקע לפרקים, פוצץ יותר מדי צמיגים – ונהג מהר מדי עבור הנווט שלו, הרגיל עדיין למרוצי WRC ולא למרתון מדברי. סבסטיאן מודע היטב למגרעותיו, והוא לומד משנה לשנה.

פטרהאנסל מתחיל תמיד בקצב רגוע (עד כמה ש-185 קמ"ש בדיונות יכולים להיחשב "רגוע"...), ומדליק מבערים רק בחצי השני של הראלי. היציבות שלו ושל הנווט קוטרֶה (הנראה כמו פנסיונר חביב) עושה את שלה, והביאה להם את הניצחון ה-13 של פטר. אבל פטר מודע היטב לאיום מבית והוא אומר: "סבסטיאן לומד מהר מאוד, וכבר השנה הוא היה צמוד אלינו מאוד"; לאחר 9000 קילומטרים היה הפער בין שני המובילים חמש דקות ו-13 שניות - זה ממש כלום, מיצמוץ במונחי הדקאר. סיריל דספרה הגיע עם הפיג'ו השלישית אל הפודיום, 33 דקות אחרי פטרהאנסל.

למקום הרביעי התברג נאני רומה, גם הוא אופנוען לשעבר, עם הטויוטה היי-לקס 2X4, שעה ורבע אחרי פטרהאנסל. שותפו לקבוצה ג'ינייל דה ויליירס הגיע שעתיים אחרי פטר. הטויוטות יכלו לאיים יותר על הצרפתים אלמלא שתי בעיות: הראשונה, פרישתו המוקדמת של נאסר אל עטייה. השנייה, ירידת כוח חריפה בהספק מנועי הטויוטה, בגבהים בהם התנהל חלק גדול מהמרוץ, 3000 או 4000 מטרים מעל פני הים. בקטעים אלה היו הטויוטות חסרות סיכוי מול הפיגו 3008DKR. במרוץ השתתפו גם שתי 3008DKR פרטיות; רומיין דומא סיים במקום השמיני, שייך' חאליד אל קסימי פרש בסטייג' ה-11.

עוד בנושא:
ראלי אשלים סוגר את העונה בישראל בקול תרועה

ראלי דקאר (אתר יצרן)
בגזרת המשאיות אין כל חדש, קמאז שוב מנצחת (Photo: ASO/Vialatte)

גנרל חורף מתערב במרוץ

היה זה הדקאר הרטוב ביותר בהיסטוריה; גשמי זעף ושיטפונות חסמו את המסלול והטביעו מתחרים ורכבי סיוע, חניוני לילה הפכו לאגמים טובעניים, מפולת בוץ חייבה שינוי מסיבי של ציר המרוץ. הגשמים האדירים גרמו לביטול שלושה קטעי דירוג, ולשחיקה אדירה של המשתתפים הפרטיים, שנסעו לילות שלמים בטמפרטורות קיפאון, באוויר הדליל של פסגות האנדים. השנה יותר מתמיד, עצם ההגעה לבואנוס איירס הייתה הישג אדיר! ביום התשיעי כיסתה מפולת בוץ את ארגנטינה והמארגנים העמידו את צוותיהם הרפואיים ואת המסוקים, לטובת האוכלוסייה המקומית – המארגנים טיפלו באנשים חולים וקפואים, חילצו צ'ולות ארגנטינאיות שכרעו ללדת בכפרים מוצפים. מזג האוויר הקפוא על רכס האנדים לא מנע מהמתחרים להתמודד גם עם טמפרטורות לוהטות; במישורים הנמוכים נסק הטרמומטר עד 45 מעלות, שהפכו את המכוניות לתנורים לוהטים. אין ספק שהחלטתה של פיג'ו להתקין מזגנים בשלושת המכוניות, עזרה מאוד לצוותים הכחולים.

ראלי דקאר (אתר יצרן)
לוגו השור הזועם התנוסס על רוב הכלים המובילים, השקעה עצומה ומשתלמת של רד-בול. כאן, ג'ינייל דה וויליירס נלחם בדיונות הטובעניות (Photo: DPPI)

ניצחון בכל החזיתות

אנחנו רגילים לדבר על מכוניות נהגים ורוכבים, אבל הכוח המניע את הראלי הם הספונסורים. השנה לקחה את כל הקופה חברת Red Bull שהייתה ספונסורית של המנצחים בכול הקטגוריות הראשיות; סמל השור הזועם התנוסס על מכוניות פיג'ו והטנדר של אל עטייה, משאיות קמאז ואופנוע ה-KTM של סם סאנדרלנד, האופנוען הבריטי שהיה מהיר מכולם. לאחר פרישתו של טובי פרייס ובעקבות עונש של שעה שהוטל על מתחריו העיקריים, שלט סאנדרלנד במרוץ באופן מוחלט. הוא היה מהיר ורהוט מכולם, והגיע לפסגת הפודיום. זה הדקאר הרביעי של סאנדרלנד, בשלושת הראשונים לא הצליח לסיים, והשנה לקח את הגביע – זוהי פעם ראשונה שבריטי מנצח בדקאר, בכל קטגוריה שהיא. אנו מקווים לראות בעוד כמה שנים גם את גב סלע על KTM רשמי, מזנק למרוץ הגדול מכולם.

בקטגוריית המשאיות הציבה קמאז שתי משאיות על הפודיום, זה לא מפתיע אף אחד. קאמז התחילה בהיסוס אבל בחצי השני של המרוץ פתחו הרוסים מבערים, והותירו את המקום השלישי ל-איווקו של גֶ'רַאר דה רוי ההולנדי. גם בקטגוריית הטרקטורונים הופיע כוכב חדש, סרגיי קריאקין על טרקטורון ימאהה ראפטור 700; קריאקין הוא הרוסי הראשון הזוכה לנצח דקאר, שלא בקטגוריית המשאיות. את קטגוריית רכבי ה-SBS ניצח לאונרדו טורס הברזילאי על פולאריס RZR 1000 XP.