"אתה יכול לקרוא לי אסי המשוגע, מטורף, מה שבא לך. הכל נכון. אבל האופנוע שלי מלוקק ברמה בינלאומית. אני אגלה לך את הסוד: חיתול. הוא סופג את כל הלחות הכי טוב שאפשר. עושה נעים לפלסטיק, ממש כמו לטוסיק של תינוק. התחלתי עם זה לפני שלוש שנים אחרי שנולדה לי ילדה ונשארה לי חבילה של חיתולים ומאז אני ממשיך עם זה. אשתי אומרת לי "תעשה לי טובה אסי, רק שהשכנים לא יראו אותך מנקה עם חיתול את האופנוע. אני לא רוצה שיזמינו לך את הפסיכאטר המחוזי, מכירים אותנו כאן בשכונה, אולי די?" אבל אני אומר לך ולה, אין יותר טוב מזה. זה סופג פגזים".
אסי אינו היחיד שאימץ במהלך השנים דפוסי ניקיון חריגים של כלי הרכב או האופנוע. רחוק מכך. לכבוד פסח 2017 צללנו לתוך עולמם הסטרילי של כמה חולי ניקיון אמיתיים וניסינו להבין ממה נובעת התשוקה לצחצח באובססיביות את כלי הרכב, והאם בכלל מדובר על הפרעה מיוחדת?
אל תשען על הרכב
בעוד שהמחמירים ביננו נוהגים לנקות את הרכב פעם בשבוע, מסתבר שישנם כאלו שעושים זאת לעיתים קרובות יותר. באיזו תכיפות? לדברי הרוכב עדי קוקי, כמה שרק הזמן מאפשר לו. "לאף אחד בעולם אסור לשבת עליו (אפריליה RSV 1000) . אני כל כך מקפיד עד שגם אחרי נסיעה מירושלים לנס הרים מרחק של 17 קילומטר, אני ישר מנקה לה את הג'אנטים". גם יגאל ציבולקו, משקיע מעט יותר זמן 50 שעות בחודש ליתר דיוק - או 12 מידי שבוע שמוקדשים רק לניקיון הרכב הספורטיבי שלו. לדבריו, "האוטו נשטף 3 פעמים בשבוע ואני מקפיד להחנות אותו רק על דשא מלאכותי, שלא יתלכלך הצמיג. כל הסובבים אותי יודעים שלא נשענים עליה אפילו אם אין כפתורים בג'ינס, היא תמיד נקיה הסיאט קופרה שלי ותמיד נוצצת".
הולכים עם זה עד הסוף
מתברר שהאנשים שמכלים ימים ולילות עם שפריצר ביד אחת וג'ילדה באחרת, עושים זאת בשל חיבור רגשי מורכב ששורשיו עמוקים. "כאשר בוחנים את הקשר בין גברים מסוימים לכלי הרכב שלהם, מתברר כי ישנם כאלו אשר נוטים להתייחס אליו כמעין שלוחה נרקיסיסטית של עצמם, כלומר משליכים על הרכב או האופנוע מגוון שלם של תכונות או מאפיינים שהם חלק מזהותם העצמית", כך אומרת לנו הפסיכולוגית הקלינית רני שרביט. "לחילופין, יכול שהם היו רוצים להיות מזוהים עימם כי תכונות שנתפסות כגבריות באופן טיפוסי - כמו כוח, עוצמה, פוטנטיות, נוכחות פיזית אטרקטיבית -למעשה מושלכות על כלי הרכב שלהם אשר הופך להיות מעין בבואה שלהם בעיני הסביבה. הרכב הופך להיות כלי שמייצג את הזהות הגברית שלהם ולכן חשוב להם ביותר - באופן לא מודע בד"כ- שישקף את האופן בו הוא תופס את עצמו כגבר והאופן שבו הוא רוצה להיתפס בעיני הסביבה."
אולם יש להיזהר מהכללות ו"לבחון כל מקרה לגופו", מבהירה רני שרביט ושולחת מסר הרגעה לקרובים: "לא כל מקרה של טיפוח מוגזם הוא הפרעה פסיכולוגית. הגישה שמכלילה את כולם תחת מטריית הטירוף חוטאת לאמת. בבחינה של הפרעה אובססיבית קומפלוסיבית, אנו מבררים את מידת הפגיעה התפקודית במישורי החיים השונים, כגון הפחתת קצב העבודה, ירידה במסוגלות להשלים משימות או פגיעה במערכות יחסים בעקבות העיסוק המוגבר. בהנחה כי לא קיימת פגיעה כזו וההתנהגות הכפייתית באה לידי ביטוי רק במירוק שיטתי של הרכב, אז ניחא, לכל אחד יש הרגל מגונה וגם אשתו של אסי יכולה "לישון בשקט".
בנו של אחד מהגורמים הבכירים במערכת הבנקאות בישראל, מספר לנו, כי אביו יעצור בצד הדרך, ישלוף חבילת מגבונים לחים וינקה את הרכב אם צואת ציפורים תנחת עליו תוך כדי נהיגה. "הרכב שלו כל יום עובר שטיפה מבפנים ומבחוץ. כל יום אני אומר לך. 7 ימים בשבוע. אבל האנאליות הזו גם הביאה אותו לראש הפרימידה של הבנקאות בארץ. שתבין שהוא מעולם לא דחה שום דבר. כלום. הכל נעשה בו במקום. אין דבר כזה אצלו אין לי כוח, או יותר מאוחר".
מי שאי פעם ביקר בתחנות שטיפה, לבטח נתקל בנהגי מוניות מסודרים שמקפידים לשמור על ממלכתם ריחנית, אבל כמו כל דבר, גם כאן ישנם מקרים קיצוניים: "אין אחד שיגיד שאני נורמאלי", אומר נהג המונית נחום עמדי. "אבל אין בארץ עוד מונית מצוחצחת כמו שלי. המונית שלי, מדגם E350 זו המונית הכי נקייה בכל ישראל; כולם יודעים שזו המחלה שלי. זה הכרטיס ביקור שלי. אני מסיים יום עבודה ומעביר ג'ילדה. יש לי פועל שמנקה את החלק הפנימי שלה עם ספוג מיוחד, ואת הרצפה והדלתות עם ליפה".
שיטה אחת למדוד את רמת המסירות של בעל הרכב לגלגליו, הוא הסכום אותו מוציא על רכישת תכשירי צחצוח. ישנם כאלו שיקציבו מאות שקלים מידי חודש אולם ישנם כאלו, כמו יגאל, שיוציאו מחצית שכר דירה. כמה? "בממוצע אני מוציא סכום של בין 2,500 3,500 שקל בחודש על טיפוח הרכב". לעדי קוקי למשל, יש למעלה מ- 20 תכשירים שונים לניקוי בארון מאורגן למופת, ולרוכב אלון צדוק יש סט מיוחד של מגבות עם כמה רמות קשיחות כולל ספרי סקאי סיליקון להברקה וקצף מיוחד לניקוי המושב: "אין מצב שאני מניע לפני שאני מעביר עליו ניגוב. כל שישי האופנוע עובר שטיפה כולל פירוק כנפיים ושטיפת מנוע".
בסוף השבוע, החבר'ה והג'ילדות מעלים הילוך. בימים בהם מרביתנו מייחלים לנוח, ישנם מי שמנצלים את הזמן הפנוי לבילויים מסוג אחר; "כל החברים שלי יוצאים בשישי ורק אני מנקה את האוטו עד שתיים בלילה, והם אומרים שאני אובססיבי לרכב שלי. אבל אני לא רואה בזה משהו לא נורמאלי" אומר לוואלה רכב מיכאל פינסקינסקי, בחור צעיר, בעלים של ניסאן אלמרה קשישה משנת 99. "אני יכול לקבל התקף באמצע הלילה. ולהוריד גרניק שואב בלחץ גבוה וסמרטוטים ולהתחיל לנקות".
ברוח החג, כאשר עוסקים במלאכת ניקיון מוגזמת אשר מפרה את השגרה, נשאלת השאלה, האם אנו לא מנסים "לגרש" גם את הלכלוך שבתוכנו? כלומר, האם שטיפה של הרכב מידי יום מצביעה על הפרעה אחרת? "לא, לא הייתי מקישה באופן אוטומטי ולא הייתי אצה לקבוע זאת מסבירה שרביט. "אולם כן ניתן להגיד כי במקרים בהם מדובר באנשים בעלי צורך גבוה במיוחד בתחושת שליטה ייתכן כי צורך זה בא לידי ביטוי באופנים רבים או פרטיקולריים מאוד - כמו צורך להיראות טוב, מוצלח, מוקפד וכדומה. היעדר תחושת שליטה כזו משמעותה חרדה בעוצמה גבוהה שקשה לשאת אותה. במקרים כאלו, עלולים להתפתח מעין "טקסים כפייתים" מסוימים אשר מתבצעים ע"מ להוריד את מפלס החרדה, ולו רק באופן זמני, ולהחזיר את תחושת השליטה".
אז בפעם הבאה שאתם שוטפים את הרכב פעם בחודש ומרגישים אשמים בגלל כמה טיפות של צואת עטלפים, תדעו שאתם בסדר. בסדר גמור.