המדריך לרוכב העירוני

אופניים חשמליים או כאלו המופעלים בכוח הרוכב, גלגינוע (קורקינטים), רכינוע (סגווי) הם מזמן כבר עובדה מוגמרת כחלק מהנוף העירוני בישראל. נראה שאין אפשרות ללכת ברחובות הערים כיום מבלי להיתקל באחד מכלי התחבורה התחליפיים האלו – ובצדק, יש לציין. לאור מצוקת התנועה, החנייה ויוקר המחיה הכללי, כלי התחבורה האלו מסוגלים להעניק ניידות גבוה, זולה וזימנה למי שמבקש לנוע ממקום למקום בעיר שלא בתחבורה ציבורית.

הבעיה מתחילה כאשר היעדר כללים ברורים, הן בהיבט התרבותי והן בהיבט התעבורתי יחד עם כמות גדולה מאוד של כלים כאלו יוצרים כאוס בלתי אפשרי המהווה במקרה הטוב מטרד, במקרה הפחות טוב הפרעה של ממש ובתרחיש הקיצוני פגע רע עד כדי סכנת חיים. נהגים רבים כבר נתקלו לא אחת בסיטוציה בה ילדים על גבי אופניים, קורקינט או הוברבורד שועטים לעברם במעגל תנועה, נגד כיוון התנועה.

כמו במקרים אחרים, המחוקק מגיב באיטיות להתקדמות הטכנולוגית ולמרות שהעיסוק בתקנות ואכיפה כנגד אופניים חשמליים החל כבר לפני כשלוש שנים, הפירות של שינוי התפיסה לגביהם מבשילים רק כעת.

נקודת המוצא שחייבים להבין בנוגע לרכיבה על אופניים בין אם חשמליים או רגילים ובכלל כל אותם כלי תחבורה עירוניים קלים – היא שמבחינת חוקי התנועה מדובר בכלי רכב לכל דבר ועניין. האשליה של חלק מרוכבי האופניים כי בהיעדר הסממנים של "כלי רכב" דוגמת צורך ברישיון, רישוי, אגרות וכו' גורמת לרבים מהם לראות בעצמם כ"אקס טריטוריה" שאינה כפופה לכללי הנהיגה ולא כך היא.

ציות לתמרורים, רמזורים, זכות קדימה, הולכי רגל ועוד חלים גם על רוכבי אופניים מכל סוג או קורקינטים למיניהם. אולם, בהבנה כי לכלים אלו יש מעטפת הגנה בעייתית וכן על מנת לעודד שימוש בהם, מבינות הרשויות כי אי אפשר להתעלם מציבור הרוכבים ויש לאפשר להם לנוע תוך הקצאת נתיבים ואזורי תנועה המופרדים מאלו של הולכי הרגל וכלי הרכב.

ראשית להגדרות הנתיבים ואזורי התנועה. בעוד בעבר הכרנו שניים כאלו: כביש ומדרכה. ההתאמה של המרחב העירוני לשימוש של אופניים וכיוצא באלו, הביאה ליצירת תת אזורים בנוסף לאלו.

שבילי אופניים: נתחיל מהקל והברור – עליהם מותרת רכיבה על גבי כל סוגי האופניים, קורקינט חשמלי ושאר אמצעי התחבורה מסוגם.

נתיב שסומן כשביל אופניים: לרוב חלקו של נתיב על גבי הכביש המסומן ומשולט כנתיב המיועד לאופניים.

איזור מיתון תנועה: ברחובות אלו, בהם מוגבלת המהירות של כלל כלי הרכב ל-30 קמ"ש עושים רוכבי האופניים שימוש בכביש ככל כלי רכב. הוראה זו אינה תקפה לרוכב אופניים מתחת לגיל 16.

כביש: רכיבה בצידו הימני על מנת שלא להפריע לתנועה (ולסכן את הרוכב) ובהתאם לחוקי התנועה.

מדרכה: על גבי מדרכה חל איסור מוחלט לרכוב בכל סוג של כלי רכב ממונע. ההחרגה היחידה נוגעת לרחובות בהם אין שבילי או נתיבי אופניים ואינם ממותני תנועה מותר לאופניים רגילים בלבד, רכינוע (סגווי) והוברבורד לנסוע על גבי המדרכה.

מעבר חציה: החוק אוסר חצייה של הכביש בנסיעה בכל סוג של אופניים או קורקינט על גבי מעבר חציה רגיל. יש לרדת מהכלי ולחצות בהליכה בלבד. חציה ברכיבה מותרת רק במעברי חציה ייעודיים ומסומנים עבור הרוכבים.

עוד במסגרת התקנות החדשות-ישנות, יש התייחסות לא רק למקום בו רוכבים על האופניים אלא גם לאופן הרכיבה עליהם.
חל איסור מוחלט לרכוב בכלי חשמלי מכל סוג שהוא מתחת לגיל 16. אופניים, קורקינט, סגווי וגם לא הוברבורד.

תקנות נוספות תלויות גיל נוגעות להרכבה על גבי אופניים. הן מצד המרכיב והן מצד המורכב. כך למשל ילד עד גיל 8 חייב לשבת במושב נפרד וייעודי לו. גיל המרכיב חייב להיות מעל ל-14 שנים. על גבי קורקינט חשמלי חל איסור מוחלט להרכיב נוסע נוסף.

העבירה לה יוחד הסכום הגבוה ביותר ברשימת הקנסות (ראו טבלה) היא זו העוסקת בשימוש בטלפון הנייד בזמן רכיבה. על רכיבה תוך כדי אחיזת הנייד מושת הקנס הגבוה ביותר של 1,000 שקלים. על רוכבים עם שתי אוזניות יוטל קנס של 250 שקלים, רכיבה עם אוזניה אחת בלבד מותרת.

הקנסות והאכיפה לא חלים רק על רוכבי האופניים, אלא גם על הולכי הרגל. אלו המתייחסים לשבילי האופניים כמדרכה לכל דבר עומדים לשלם על זה וביוקר. 500 שקלים יוטלו על הולך רגל שילך על נתיב אופנים ייעודי.

בסיום תקופת הכשרה בשבועות האחרונים, עם תחילת החודש, החלו הפקחים העירוניים לאכוף את החוקים והתקנות בשלב ראשון באמצעות הסברה ורישום אזהרות ובהמשך על ידי מתן הודעת תשלום קנס.

בנוסף לרישום דו"ח ולקנסות הכספיים, במקרים מסוימים לפקחים ישנה גם הסמכות להפסקת העבירה באופן מיידי, עיכוב הרוכב במקרה של סירוב להזדהות וחשש כי ימלט עד הגעת שוטר, תפיסת כלי הרכב בו בוצעה העבירה, הוצאת אוויר מהצמיגים ועוד.

השאלות שנותרו ללא מענה נוגעות להיבטים הפרקטיים יותר של האכיפה וכן על היבטי בטיחות נוספים שאינם כלולים בתקנות החדשות.

בין אלו העובדה כי מעבר לסימון לרוכב לעצור, לפקחים אין יכולת של ממש לעצור את הרוכב על גבי האופניים החשמליים. מה הדין במקרה של קטינים נטולי אמצעי זיהוי שיתפסו רוכבים בניגוד לחוק. האם האכיפה תתמקד רק בעבירות שלגביהן פורסמו הקנסות או על כלל עבירות התנועה דוגמת רכיבה נגד הכיוון ועוד. גם על היבטי בטיחות שהיה ראוי לכלול בתקנות נראה כי לא ניתנה הדעת, בהם חובת סימון האופניים או הרוכב במחזיר אור או פנס לרכיבה בשעות החשיכה.