נכון, כאשר אומרים רודסטר חשמלית - הדבר הראשון שעולה לכם לראש הוא הטסלה רודסטר, אבל הרבה אחרי שהמכונית הקטנה שהתחילה הכל אצל החברה האמריקנית - הגיעה לעולם גרסה אחרת לגמרי של הרעיון למכונית ספורט קטנה וחשמלית והיא הגיעה מיפן. הכירו את GLM, ראשי התיבות של Green Lord Motors - החברה שנוסדה בשנת 2010 מקווה להיות זו שתביא את בשורת מכוניות הספורט הטהורות החשמליות מיפן.
נכון לעכשיו הדגם האמיתי היחיד שלה הוא ה-ZZ שהוצגה ב-2014, זו מכונית שנראית כמו הכלאה בין לוטוס אליז, טסלה רודסטר וקצת פורשה בוקסטר. המכונית הקטנה, באורך 387 ס"מ וברוחב של 149 ס"מ מונעת על ידי מנועים חשמליים בהספק כולל של 305 כ"ס ו-42.3 קג"מ ומאיצה את שני נוסעיה ל-100 קמ"ש ב-3.9 שניות בלבד. מחירה של המכונית עומד על כ-67 אלף דולר.
לפני כשנתיים בתערוכת פאריז הציגה החברה שמקום מושבה בקיוטו יפן את ה-G4 קונספט. הפעם מדובר היה על מכונית נוסעים המיועדת לארבעה אנשים עם נתונים הרבה יותר מרשימים של 532 כ"ס ו-75.2 קג"מ ועם תאוצה של 3.7 שניות ל-100 קמ"ש עד מהירות מירבית של 250 קמ"ש וטווח מוצהר של 400 ק"מ.
אבל יצרניות קטנות של מכוניות חשמליות מסקרנות לא קשה למצוא, הנקודה המעניינת בסיפור של GLM הוא השימוש של החברה במה שהופכת להיות אחת הטכנולוגיות החמות ביותר בתעשיית הרכב.
מאב טיפוס למודל ממוחשב
תכנון של מכונית הוא תהליך ארוך מאוד ובעיקר יקר להחריד. בכל פעם שאתם שומעים או קוראים על המושג "שימוש בפלטפורמה משותפת" זו הסיבה לכך. יצרניות רכב גדולות מבקשות לחסוך את תהליך הפיתוח היקר של מכוניות ועושות שימוש בבסיס משותף למספר משפחות דגמים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביצרנית קטנה שאינה נהנית מתקציבי פיתוח של מיליארדי יורו או דולרים.
מדובר לא רק במשאבי פיתוח יקרים מאוד כמו מעבדות חומרים או הנדסת שלדות, אלא גם במאות ואלפי שעות מבחן של הרכיבים השונים בתהליך הפיתוח. תהליך שהמשמעות שלו הוא עלויות אסטרונומיות, כאלו שהן מכת מוות עבור יצרנית קטנה.
על מנת לעקוף את המכשול הזה, פונה GLM למודל אחר לגמרי - למה שמסתמן כעתיד של תכנון מכוניות לא רק בקרב יצרניות נישה קטנות אלא כזה שישנה את פני התעשייה - הכירו את ה-3DEXPERIENCE מבית דאסו סיסטמס הצרפתית.
ה-3DEXPERIENCE הינה למעשה פלטפורמה ממוחשבת רבת עוצמה שמאפשרת לבנות מודלים שלמים בסביבה דיגיטלית מלאה, אבל כזו המאפשרת לבחון מגוון עצום של רכיבים, החל בקבלים חשמליים ומעגלי עומס חשמליים, דרך סימולציות של התנהגות המתלים באלפי תרחישים ועד לתכנון צירי הדלתות לפעולה הטובה ביותר. האפשרות לבחון כל רכיב בנפרד גם הופכת את פיתוח המכונית לכזה המסוגל להתנהל במספר ערוצים במקביל, כך למשל, בדיקות עומס הפיתול לשלדה יכול להתנהל בנפרד לחלוטין ואינו תלוי למשל בסיום פיתוח יחידת הכוח, לפחות עד לשלב הבחינה הסופי, שגם אליו מסוגלת להגיע היצרנית "אפויה" מבחינת המידע שיש לה על הרכיבים השונים.
השימוש במודל ממוחשב לכל הרכיבים האלו בנפרד, ואז הרצת כל אלו יחד מאפשרת לפתרונות האלו של דאסו סיסטמס להפוך חברות זעירות כמו GLM לכאלו שבהיבטים מסוימים שקולות ליצרניות רכב מבוססות ועשירות מהשורה הראשונה.
תאריך היעד שמציינת GLM לתחילת שיווק ה-G4 הוא במהלך שנת 2019, ממש מעבר לפינה. אז נוכל לראות האם המיזם השאפתני של מי שמכונה "טסלה של יפן" באמת ישנה את האופן בו מאפשרת הטכנולוגיה לשחקניות חדשות להיכנס למשחק של ייצור מכוניות חשמליות, או שנמשיך לראות את יצרניות הרכב הוותיקות מנהלות את העסק.