וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שקיעתה של הזריחה

אביחי ברוך

2.2.2007 / 9:10

פעם סובארו הייתה פשוט סובארו, טורבו היה מילה גסה והנעה כפולה היתה לג'יפ במילואים

השנים הן שנות ה 80 המוקדמות. ברדיו מתנגן לו הלהיט "עין הנמר", כולם רוצים לגעת בסמנתה פוקס ויאיר ניצני עדיין מסתרק. על מסך הטלוויזיה מופיעים סטיב אוסטין, הידיד לעת צרה ולואי דה-פינס. הכבלים הם שם נירדף למאפיה ואינטרנט אפילו בסרטי מדע בדיוני לא רואים.

על כבישי הארץ התרוצצו בעיקר מכוניות אירופאיות: קורטינות משטרתיות, קורסות מרובעות ו-127 בכמויות. מי שהפרוטה מצויה בכיסו, מתהדר ברכב חדש שבאדיבות משרד הרישוי כל "עם ישראל" יכול לדעת מאיזו שנת ייצור הוא. העם בישראל עדיין מלקק את פצעי מלחמת לבנון, החרם הערבי בעיצומו ואת השמות פפסי, מקדונלדס ומיטב התוצרת היפאנית אנו רואים רק על המסך הקטן, לעיתים בשחור ולבן. אבל למרות היעדרותם של יצרני הרכב היפנים, היתה יצרנית אחת ששמה קצוץ על החרם. היא עשתה עליה מיפן וחדרה אל עורקי הישראליות וכבישיה, קראו לה סובארו DL או בעברית סובארו.

היו ימים...

הסובארו נקלטה כאן בצורה נהדרת והתחרות הייתה עם כלי הרכב האירופיים. היא עלתה על מתחריה ברוב קטגוריות ההשוואה, הן בביצועים, הן באבזור, ובעיקר באמינות. כמובן שאסור לשכוח את המחיר הנמוך משמעותית ומהר מאוד הבדיחות שהודבקו לה בשנות השישים והשבעים, התחלפו במחמאות ואלפי בני ישראל שטפו את אולמות התצוגה כדי לרכוש אחת.

מכונית זו הפכה למכונית הישראלית הרשמית. זכור לי במיוחד מפגש עם תיירת אמריקאית שהייתה בטוחה כי המכונית מיוצרת בארץ, אחרת לא ניתן להסביר את קיומה בכל פינה. עוד יותר זכור לי היום שבו אבי רכש סובארו 1300 DL יד ראשונה מחברת השכרה. הרגשתי בעננים ושמחתי שסוף סוף נהיה משפחה רגילה, כמו כולם. את האירוע בחרתי להנציח כאשר צילמתי את אחיי הקטנים מתלהבים מהפלא החדש. לא שאני התלהבתי פחות.

הסובארו בהחלט הביאה בשורה לישראל עם מכונית שלא נראתה כאן כמותה ובסטנדרטים שנראו רק במכוניות המפוארות יותר. מנועי 4 צילינדרים אלמותי 1.3 ו-1.6 ליטר בתצורת "בוקסר" שטוח, שאפשר מרכב בעל פרופיל נמוך. תיבת עם ארבעה הילוכים + הילוך חיסכון או אוטומטית סופר אמינה כסטנדרט למכונית עממית, בלמי דיסק קדמיים ומתלי מקפרסון לאחיזה סבירה. מפעלי פוג'י החכימו להניח את הגלגל הרזרבי מתחת למכסה המנוע מעל הפילטר דלק ובכך אפשרו תא מטען גדול יותר. היה גם דגם קופה 3 דלתות עם מנוע 1.8 ברמת גימור GLF ממנה התרחקו כמו מאש בגלל 200 הסמ"קים הנוספים.

עיצוב מעולם אחר

העיצוב היה בלתי נשכח. פנים הרכב נראה מפואר יותר, את מנופי האיתות והמגבים החליפו כפתורים גדולים שהיו חלק אינטגראלי מהדשבורד שהתהדר בפתח אוורור לכל אורכו, וברדיו היה טייפ מובנה ראש מתהפך. על גבי לוח המחוונים התנוסס לוח בקרה ויזואלי, שרטוט של הרכב בהיטל על ונורות רלוונטיות הציגו את מצב הדלות (פתוח, סגור), התאורה שנבחרה (גבוהה, נמוכה, ערפל), טעינת המצבר, לחץ השמן ומצב בלם היד. פנים הרכב היה מרופד כולו ולא נשארה פיסת פח חשופה. את הרצפה עיטר שטיח פרוותי, בניגוד גמור לשטיחי הגומי שהיו מקובלים בשאר המכוניות.

העיצוב החיצוני המודרני לאותה תקופה כלל מבחר צבעים עצום עם בחירה בין לבן וקרם (טוב היה גם תכלת מטאלי). פנסים עגולים שקועים בתוך גריל פסים שחור, כוסות מתכת עם לוגו ששת הכוכבים באמצע הג'אט, וגולת הכותרת בדמות דלתות נטולות מסגרת לחלונות דבר שהקנה לסובארו שיק אמריקאי (אך לא יעיל במניעת חדירת מים לתוך הרכב).

היבואן החיפאי עשה חייל ועד 1985 הפכה ישראל ליבואנית השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב של מכוניות סובארו, אחת מכל ארבע המכוניות שנסעו על הכבישים הייתה סובארו ולארץ הגיע אפילו נציג רשמי של החברה היפאנית כדי לאמוד את התופעה מקרוב.

מאז חלפו מעל עשרים שנה, החרם הערבי הוסר ואל הארץ זרמו דגמים אין סופיים של כלי רכב מהמזרח. את מקום סובארו תפסו מיצובישי (עם חלונות חשמל כסטנדרט) ומאזדה.

את ה-DL ניתן עדיין לראות נוסעת על הכבישים ובשבילי העפר בנגב, אישור לכושר עמידותן הגבוהה והיא פופולרית בעיקר בקרב אלה שמחפשים רכב אמין בעלות נמוכה. ולמי שמתכוון לקנות אחת, מומלץ קודם כל להצטייד במסקינגטייפ חזק לאיטום חרירי החלודה.

  • עוד באותו נושא:
  • סובארו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully