סדנת הרכב הגרמנית של קארל גייגר אוהבת מאוד לאלתר על מכוניות אמריקניות. את הפורד GT שהיא מציגה כעת היא ממצבת שנייה מתוך רשימה של שלוש מכוניות משופרות שהיא יבאה מארה"ב. הראשונה היא הדודג' צ'אלנג'ר לה 590 כ"ס, השנייה בתור היא הקורבט Z06 בי-טורבו המנפקת 890 כ"ס, והפורד GT יושבת שם ביניהן ולה הספק של 790 כ"ס. אלא שלעומת שתי האחרות היא מתוארת כמכונית 'על' קלאסית אמיתית, אולי כי היא פשוט לא מיוצרת יותר.
אפשר לקבוע באופן גורף כי הצבע הירוק נותן פה צעקה רצינית. גייגר מספר כי הפרויקט החל כשצבע אדום עוטף את המרכב אך כנראה מתוך כוונה להתקרב לשוחרי הסביבה, הוחלף האדום העצבני בירוק פשרני. שיהיה. מלאכת ההחצנה נמשכת אל החישוקים 20 אינטש בגודלם, ועליהם מולבשים צמיגי 'דאנלופ ספורט' 245 בחזית ו-325 מאחור. תא הנוסעים לא ספג שום אביזר חוץ שאינו מקורי מהיצרן.
המנוע המרשים של ה-GT זוכה למנה הגונה ממרכולתו של גייגר. הטיונר ממינכן מחלץ מיחידת ה-V8 בנפח 5.4 ל' עוד 240 כ"ס על פני ההספק הקיים. בתרגום לכביש זה אומר 790 כ"ס כאמור ו-87 קג"מ ב-4,600 סל"ד ואלו מנוהלים על ידי תיבה ידנית בת שישה הילוכים. איך כל זה קורה? הצוות השמיש שתי מערכות מקבילות לשיפור זרימת האוויר במנוע. האחת מנפקת לחץ דחיסה גבוה יותר למגדשי ה'על' הכפולים ומעלה אותם ל-1.25 באר והמנגנון השני אמון על הזרמת אוויר דרך שסתומי מצערת מוגדלים.
0-100 לוקח ל-GT לסגור ב-3.6 שניות בלבד ול-200 קמ"ש עוד 5.5 שניות על השעון. הגבול המרבי מגיע כ-160 קמ"ש אחר כך, כאשר הנתון קרוב ל-360 קמ"ש פלוס. בתחום זה נאלץ הנהג להרפות מדוושת התאוצה כדי שמערכת הפליטה המוגדלת ל-10 ס"מ לא תפגע בקרקע ותיתלש ממקומה. כנראה שמי שיושב בתא הנהג יהפוך להיות ירוק בעל כורחו.
.