בשנת 2001, כאשר הציגה ב.מ.וו את הסדרה 7 החדשה, העולם לא ידע אם להתפעל מהמראה החדש, או להכניס אצע לגרון ולשחרר את ארוחת הצהריים מדלת הכניסה. הצורות האלה, הפחים העקומים שכריס באנגל המעצב קרא להם משטחי להבה, נראו אמנם מיוחדים, אבל לגמרי לא תאמו את ההופעה המסורתית של ב.מ.וו.
אבל לפעמים כולנו זקוקים לניעור טוב כדי להתעורר מהתרדמת וה'אובר' מסורתיות וזה בדיוק מה שקרה, שכן בחלוף השנים, לא רק שהתרגלנו לעיצוב החדש, אלא אפילו למדנו לאהוב אותו. בייחוד משום שהתכונות הבסיסיות של מכוניות ב.מ.וו - הניהוג והביצועים - נשמרו ואפילו נשתבחו.
בשנת 2003 כאשר הוצגה הסדרה 5, העניינים החלו להרגע מעט שכן הפרופורציות הבינוניות של ה-5 גרמו לעיצוב החדש להראות ממש במיטבו ומספרי המכירות מסביב לעולם בהחלט מאשרים זאת.
לאחרונה, נשלחה ה-5 לרענון של אמצע החיים במטרה לשמרה תחרותית ועדכנית נגד התוצרת של מרצדס, אודי ואפילו לקסוס היפנית. האחרונה אגב, עושה חיים קשים מאוד למתחרות מגרמניה בארה"ב.
מה נשתנה?
לא הרבה. העדכונים שקיבלה ה-5 נוגעים בעיקר ליחידות התאורה הקדמיות והאחוריות (הגדשת החלק העליון של הפנס), הפגושים המחודשים ומעט בתוך תא הנוסעים. שם נמצא דיפון נאה יותר לדלתות ובעיקר בורר הילוכים חדש.
במקרה של הבורר, נראה שהרצון של מהנדסי ב.מ.וו לחדש, לא תמיד עולה יפה בשימוש יומיומי. זאת משום שתפעולו של בורר הילוכים זה מצריך למידה והסתגלות וגם אז פעולתו אינה אינטואטיבית. כך למשל, כדי לעבור ממצב חניה (Park - לחצן בראש הבורר), יש ללחוץ על מתג משמאל לידית ולמשוך אחורנית. משיכה זו מעבירה את הבורר ישירות אל מצב נסיעה לפנים (Drive), ללא מעבר דרך ההילוך האחורי או אף הניוטרל. כדי להגיע אל ההילוך האחורי, יש לדחוף שוב את הבורר עם לחיצה על המתג השמאלי קדימה, שכן אם לא תלחצו על במתג האלקטרוני, הכי רחוק שתגיעו זה לניוטרל. בקיצור, מסובך מדי, בייחוד אם אתם צריכים לצאת מהחניה בנסיעה אחורנית.
עוד 14 סוסים
גרסת המבחן שהייתה זמינה עבורנו הייתה ה-530. זו מצוידת במנוע טורי בעל 6 צילנדרים והוא זכור לטוב ממבחני העבר. הפעם, אחרי מתיחת הפנים, הוא קיבל חיזוק קל של 14 סוסים לכדי 272 בסך הכל. זה אולי לא נשמע הרבה, בייחוד לא לאור משקלה המכובד של ה-5, אבל זה מספיק לה כדי להאיץ בהחלטיות בכל מצב ומכל מהירות.
הגיר האוטומטי, בניגוד למשל לבורר ההילוכים, עובד נפלא. 6 הילוכים ביחסי העברה נכונים וקרובים יוצרים תחושה של הימצאות תמידית בהילוך הנכון, ברגע הנכון. כמו כן, התיבה גם מתנהגת מצוין והעברות ההילוכים חלקות גם תחת עומס כבד.
הגה והתנהגות
כאן באופן מפתיע, מעט התאכזבנו. ההגה של ה-5 נראה פתאום קל ולא מתקשק מספיק בנהיגה אמיתית. הוא אמנם עדיין חד כפי שזכרנו, אבל משהו שם בתקשורת בינו, לבין הגלגלים הקדמיים והנהג, נפגם באופן מסויים. כמובן שאם לא תקחו אותה לכבישי נהיגה מסולסלים ותרחיקו אל גבולות מעטפת האחיזה, לא תרגישו בכך.
המתלים מצדם, ספגו היטב מהמורות, אם כי במספר מקרים הם נראו לנו קשיחים מדי, אך האשמה היא לחלוטין לא בהם, אלא בכבישי ישראל הגרועים, שבכוחם להפוך כל רחפת לחרגול קופצני.
השאר כבר ידוע וברור לכולם - ההתעקשות על הפרדת ההנעה מהגלגלים שקובעים את הכיוון נותנת כאן דיבידנדים ברורים בהנאה מהנהיגה ולפעמים גם מאפשרת שמץ של חוליגניזם לא מזיק.
חשבון בבקשה
הסדרה 5 מעולם לא הייתה זולה, וגם ה-530 שהגיעה אלינו אינה כזו. כדי שתוכלו להתחדש באחת, תצטרכו להיפרד מ-484 אל, שקל. מחיר זה קונה לכם ריפודי עור ושלל צעצועים בתא הנוסעים, אבל הופתענו למצוא בו בקרת אקלים פשוטה מדי למראה שאינה משתלבת טוב בסביבה הגרמנית והמוקפדת הזו.
אם תחליטו ללכת ביתר נדיבות ולהשקיע 19 אלף שקל נוספים, תוכלו לקבל דלתות עם סגירה חשמלית ועוד מספר גאד'טים לא מחייבים, אבל מה שכן יש להחליף בהזדמנות הראשונה, הוא את חישוקי הגלגלים שלא ממש מחמיאים ל-5 בגודלם ובצורתם.
צילום: דניאל יעקובוביץ'
דרור פיקלני
עריכה: בת גולן