וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פורד F350: סוס עבודה

2.12.2007 / 17:21

הוא עצום בגודלו, חזק כמו הר געש אבל לוגם סולר דיאט. קבלו את ה-F350, ה'משאיטנדר' החדש של פורד

גודל הוא כמובן עניין יחסי. מה שיכול להיות עצום ואדיר בעיני אחד, עשוי להראות רגיל או אפילו זעיר בעיני אחר. כך למשל, נסו לדמיין את מידת הבהלה שהייתה ברחובות ליליפוט, כאשר גוליבר הענק נשטף מהים אל החוף. כמו ששיר הילדים אומר, "הצבא לבש מדים ויצא למלחמה". למרות ההמולה, האגדה מספרת שגוליבר היה לכאורה אדם רגיל ואפילו מעט נמוך, במציאות שמעבר לדמיון. זה כמובן לא מנע מהליליפוטים לקשור את המפלץ ולשחרר אותו רק אחרי שהבטיח להתגייס לצבא ולעזור להם במלחמה כנגד האי השכן. נו, אלה שאוכלים את הביצה מהצד השני...

קצת הזוי, נכון, אבל אגדת הילדים הזו נראתה לנו כמו משל שנתפר במיוחד עבור ה-F350 החדש של פורד שהגיע אלינו. כמו שניתן לראות בתמונות, מדובר בגבר גבר אדיר ממדים שבא לעבוד אצלנו, גם אם הוא לא בדיוק לבוש בסרבל כחול עם כיס מקדימה.

הענק האמריקני שנשטף לחופי ארצנו הליליפוטית כלל לא נחשב ל'גדול' בארץ מוצאו. להיפך, זה אפילו די נורמלי להסתובב עם טנדר ממוצע בגודלו אי שם בטקסס כשבארגז קשור המבורגר חי על 4 רגליים. אז מה אם הוא נמתח על פני יותר מ-6 מטרים (6.24 ליתר דיוק) לאורך, רוחבו חוצה את קו ה-2 מטרים, משקלו הכללי עולה מעט מעל ל-5 טונות ובחזיתו מנוע V8 כפול מגדשים? זה בסך הכל טנדר ואפילו יש לו אחים גדולים יותר. אצלנו לעומת זאת הוא מוגדר כמשאית לכל דבר, לטוב ולרע.

עבודה זרה

אבל הקליטה של הפורד המגודל לא הייתה קלה בישראל. לפני שקיבל תעודת זהות כחולה, הוא נקרא לשירות צבאי ארוך ומגוון ולמעשה, רק לאחר שקיבל רישוי צה"לי (צה"ל מוסמך גם כרשות רישוי), ה-F350 יכול היה לנוע כל כבישי ישראל ולא רק בצבע חאקי.

כל זה היה די מזמן והפורד שלנו שהספיק להתאזרח בינתיים, די התחבב על חקלאים, קבלנים ובעיקר על אלו שבחרו לנצל את הפרצה במס – זו שאפשרה להם החזר מלא של המע"מ, שמבטלת את קבוצת הרישוי ומוכרת בהוצאות כבר מהקילומטר הראשון. כל זאת כאשר פלח הטנדרים ה'עממיים' שלנו ספג מהלומה קשה עם ביטול ההכרה במס. אז מה היה צריך בעצם? רשיון 03 ועסק שעליו אפשר לרשום את ה'משאיטנדר'.

אבל עד לא מזמן, הכלים הגדולים מאמריקה התקשו להצדיק את רכישתם. הם לא נראו מיוחדים מספיק, הקבינה שלהם הציעה איכות ירודה ובאמת הרגישה כמו משאית וגם צריכת הדלק שלהם כופפה הרבה מאוד כרטיסי אשראי. היום המצב טוב בהרבה ומייד תבינו עד כמה.

גדול עלינו

זו לא הפעם הראשונה בה אנו עולים לסיפון של טנדר גדול מידות שכזה, אבל למרות ההיכרות, הפורד F350 הצליח ליצור אצלנו מידה נכבדת של יראת כבוד כאשר פגשנו בגרסתו החדשה במגרש היבואן. הוא גדול, אין ויכוח ושימו לב שאת ההתייחסות אליו אנו עושים בלשון זכר כי במפלץ הזה אין אף חיבור לשום צד נשי.

הוא גדול, מגושם, עמוס בכרום ונראה כאילו הוא נוהג לאכול מכוניות סמארט לארוחת בוקר. למרות שגובהי עומד על 181 ס"מ, עדיין הרגשתי קטן לידו. קטן ובעיקר פגיע. הראש מגיע בקושי אל גובה החלונות ואם לא שמים לב בקלות אפשר להיתקל במראות הצד. מראות... יותר בכיוון של פלאזמות 42 אינטש מכל צד.

רגע לפני שאני לוקח את המפתחות, אני עושה סיבוב סביבו כדי להתרשם שוב מכמה 'גדול' גדול יכול להיות וגם כדי לבדוק טוב טוב אולי עוד לא הורידו את השליח שבטח 'התלבש' עם הקטנוע מתחת לפגוש האחורי. אבל אפישהו בפינה האחורית ימנית, אני מבחין בצינור האגזוז וזה נראה יותר כמו לוע של תותח כפול כקנים – אלכסוני ואכזרי במיוחד. המכשלה הויזואלית הראשונה של הפורד הזו מתגלה כאשר לוקחים כמה צעדים אחורה ממנו. החישוקים, למרות שמגיעים במידה 18 אינטש והם נועלים צמיגי ענק (275/70) עדיין נראים כמו גלגלי עזר על הגוף הענק.

עבודה בנעלי בית

גם הקבינה של ה-F350 נראית כמו סיפור מהאגדות – מוגזמת, עשירה בפרטים וכל ילד עלול ללכת לאיבוד בתוכה. פורד בחרו ללכת על תא נוסעים גדול ביחס לארגז שמאחור כי למרות שמדובר ברכב עבודה, לא באמת צריך להצטופף וגם הפשטות נשארה בחוץ. הקבינה שלו נראית כמו תא מפואר ביאכטת תענוגות. המושבים לובשים עור, הכל חשמלי ומתכוונן, הכל עובד ברכות ואפילו המנוע לא כל כך מוחשי. זה רכב עבודה זה? רק הדיפון לרצפת הרכב קצת ביאס אותנו משום שזה היה כנראה השריד האחרון לתקופת העבדות של הדורות הקודמים.

ובכן, זה גם מה שקצת 'הדליק' את רשויות המס בישראל. מילא כלי רכב אלו היו נרכשים בגלל ההטבה במס ובזכות כושר נשיאתם, אבל מהר מאוד הם נעשו לצעצועים לעשירים שרוצים להרגיש הכי 'בנזונה' בכביש וה-F350 הזה בהחלט עושה לנו את זה.

אחרי השתחלות בלתי אפשרי כמעט ביציאה מהחניון, לא יכולנו להתעלם מהעובדה שהסובבים אותנו לא יכולים להתעלם מאיתנו. אז הגודל באמת קובע? אחושילינג קובע. מאז המבחן הקודם לשברולט סילברדו (המתחרה של הפורד F350), לא ראיתי כל כך הרבה נהגים מפוחדים מסביבי. כולם נזהרים שלא להידחק מלפני, מצדדי או מאחורי כי פשוט את היושב מאחורי ההגה של ה-F350 זה לא תמיד מעניין או בכלל מגיע לתודעתו. בצדדים כאמור יש מראות ענק, אבל יש לקחת בחשבון שמלפנים ובעיקר מאחור יש דונמים של שטח מת שמכוניות שלמות יכולות להיות שם.

sheen-shitof

עכשיו בישראל

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

90 קג"מ זה מספיק?

מספיק אם אתם רוצים למשוך מטוס ג'מבו אל הטרמינל או סתם להאיץ כמו מטורפים. כן, ה'משאיטנדר' הזה יודע להאיץ באופן שהשאיר גם אותנו עם פה פעור – כ-8 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש וזה מרשים לנוכח נתון משקל יבש של 3.6 טונות.

על הנתון הזה אחראי כעת מנוע דיזל V8 בנפח 6.4 ליטר בעל שני מגדשי טורבו המחוברים זה לזה בטור – אחד קטן לטובת הסל"ד הנמוך ושני גדול יותר לטובת סל"ד הביניים. למנוע זה נוספו 400 סמ"קים ביחס לקודמו וכן 28 סוסים ולא מעט קג"מים. זה אומר שאם הקודם עוד היה חזק, זה החדש גם עושה את זה בסטייל – כוחו אדיר בכל מצב והוא עדיין פועם בחרישיות, בייחוד אם סוגרים את כל החלונות ברכב. את הכוח הוא מוריד אל הגלגלים האחוריים או לכל הארבעה (רק בשטח) דרך תיבה אוטומטית עם 5 הילוכים וכאשר מגזימים עם הלחיצה על דוושת הסולר, נדמה שהאספלט מתחת מתחיל להיסדק.

שיוט אוטוסטרדות? את זה הוא יודע לעשות הכי טוב. מנועו מנמנם ב-1,500 סל"ד בהילוך הגבוה ביותר במהירות של 100 קמ"ש, רעש הרוח שקט מאוד למרות שלפורד הזה יש מקדם אווירודינמי של וילה והכביש מצא מספיק רחוק כדי שלא נשמע את שאון הצמיגים. הגובה הזה מועיל כמובן לתחושה השלטת בנהיגה, אבל גם גורם לתחושת מהירות בעייתית – לא משנה כמה מהר נוסעים, עדיין מרגישים כאילו עומדים במקום.

לא בדיוק שטח, אבל שבילים כן

אחרי שאספנו כמה חברים שטנדרים מהסוג הזה הם ה'פרייבט' שלהם, החלטנו לרדת קצת לשטח. טוב, לא בדיוק שטח כי למרות שמדובר בגרסת ה-OFF-ROAD האמריקנית הקשוחה ביותר, די ברור שזה לא ממש הקטע שלו. למה? כי למרות המנוע הבשרני, הוא כבד מאוד, ארוך ורחב ויש לו זוויות איומות, בייחוד בכל מה שקשור לבטן והאמריקני הזה הוא כרסתן גדול.

אז התחלנו עם שבילים. שם, עם הזהירות הראויה כמובן, אפשר קצת לשחרר את הרסן של הסוסים הפראיים. ניסיונות האצה על הנעה אחורית בלבד גרמו לנו לחשוב שמדובר בסוג חדש של מחרשה. הצמיגים חופרים את האדמה ואחרי שניים שלושה מעברים במקום, הפורד הזה חפר כל כך עמוק באדמה, עד שבתאילנד היה חשש לחזרתו של הצונמי.

כאשר נעלנו את תיבת ההעברה על מצב 4X4, ה-F350 ננעץ בחוזקה אל הקרקע – אין היגוי יתר (אין דיפרנציאל מרכזי) ואין תת היגוי כי משקלו של המנוע נועץ את הגלגלים הקדמיים בקרקע כאילו אין מחר. אנחנו העדפנו את ההנעה האחורית שבה הזנב מעט יותר שמח למשחקים, רק חשוב לזכור ששום אינפורמציה לא מתקבלת מההגה.

אז מה היינו משפרים? את הנוחות. הפורד הזה בנוי למשקל כבד – הוא בכלל לא יתרגש אם תעמיסו לו טון וחצי על הגב ולכן כאשר הוא ריק, החבטות הקטנות בכביש ובשטח מורגשות מעט יותר מדי. אנחנו העמסנו עליו כחצי טון ועדיין לא הצלחנו לגרום למתלה האחורי לנוע מטה.

עתיד לא ורוד בכלל

שני תחומים מאיימים על הפורד F350 ודומיו. ראשית, העולם שלנו הופך לירוק יותר ולמרות העובדה שפורד מבטיחים להציג גרסה היברידית ל'משאיטנדר' הזה, הוא עדיין בזבזן בצורה חריגה. כמה שותה? כ-6 קילומטרים לכל ליטר, אם אתם ממש רגועים עם הדוושה הימנית ואם לא, תגלו עד כמה מהר ניתן לרוקן 115 ליטר סולר מהמכל.

שנית, תקנות המיסוי בישראל הולכות לשים סוף להגמוניה של טנדרי הענק על ידי ביטול ההכרה במס גם לרכבי עבודה אלו אשר עם השנים הפכו להיות מכוניות פאר אדירות ממדים. ומה זה אומר? שלמרות שמחירם אינו גבוה (216 אלף שקל לפני מע"מ), פלח שוק זה עלול להיפגע קשות והיבואנים עלולים להיתקע עם מלאי טנדרים שלא מוצא קונים. משום שכאשר מסירים את הכדאיות הכלכלית, נשארים עם כלי בזבזן שמרבית כבישי העיר לא יכולים להכיל. אז למי זה כן ישתלם? לחקלאים שגרים בצפון או בדרום הרחוק, כל עוד הם נמצאים במרחק הגיוני מתחנות הדלק המיוחדות אשר משווקות סולר דל חלקיקים (10 PPM) – כ-16 תחנות בלבד בפריסה ארצית ואף אחת מהן לא נמצאת בגוש דן.

  • עוד באותו נושא:
  • פורד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully