וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בחזרה לעבר

3.9.2008 / 9:25

באיחור לא אופנתי, תרתי-משמע, נחתה כאן המטריקס. האם היא האחת? או סתם עוד אחת? עלילותיה של מכונית מעידן אחר

לא פשוט להביט על מכוניות חדשות שזה עתה הגיעו הנה, ולגרום לעצמך להשיל כמה דעות קדומות משום שהינך מודע להיסטוריה. זה בסדר אם נניח, מדובר במתיחת פנים לא משמעותית, שם הצפי לשינוי נתון למקבץ קפיצות מינוריות קדימה. אבל מה קורה כשהמכונית הנבחנת מבוססת על דגם מיושן, שממילא לא הבריק, ובכדי לתת לך עוד אבן מושחזת ביד מסתבר שמחוגי הזמן עמדו מלכת, גם בכל האספקטים האחרים?

מודרניזציה מאוחרת

המטריקס הפציעה לאוויר העולם, אי שם בשנת 2001. המפרט הטכני היה זהה עד שווה לאלנטרה דאז, כשרק על מלאכת העיצוב חלשה סדנת הרכב האיטלקית פינינפארינה. עיצובה היטיב עם כל הקו הנוכחי ביונדאי, ושמה בחלקים אחרים בגלובוס, בעיקר במזרח, נקרא Lavita. ייעודה המרכזי היה עבור המשפחה הקטנה המתרחבת. כזו שזקוקה למרווח פנים, שימושיות טובה, וביצועים סבירים שאינם יעשקו את ראש המשפחה. מיתוגה כמכונית MPV היה מעט מוגזם לנוכח מימדיה, ולכן הושקה כמיני-וואן קומפקטי, עם קריצות לסגמנטים גבוהים יותר שם נמצאות מכוניות MPV בגדול בינוני ומעלה.

כעת היא עמנו, והשאלה המתבקשת והצפויה היא - למה? את התשובה לכך צריך להפנות אולי אל עבר יצרניות אחרות. אם לא שמתם לב, וודאי אם משפחה היא עדיין מושג רחוק מכם, כבישינו התמלאו בשנים האחרונות בכמה דוגמאות מעניינות למכוניות MPV קטנות. סקודה רומסטר, ניסאן נוט, שברולט ויוואנט, אלו הן מתחרותיה העיקריות. לא הר בלתי נגיש, אך עדיין, עידן המודרניזם נמצא בידיהן.

יונדאי חסרה משהו בקטגוריה זו. בארסנל, מציעה היא כמה וכמה פתרונות עבור המשפחה המאוד-מורחבת. אך במהלך השנים, הרכבת נסעה, היבואן המקומי קצת קפא על שמריו, ויבוא המטריקס נדחה מסיבות תמחור. בשלב זה, עם הידיעה שעליה לפחות להציק לחלקן, וכשהיא מצוידת ברישוי לקבוצה 2, בחרה המטריקס בגלולה הכחולה, והצטרפה אלינו לעולם האמיתי למבחן.

קצת מהכול, אך כמעט שום דבר

פרופורציות זה עניין יחסי. הכול תלוי באיזה עידן אתה נמצא. אי אפשר לומר באופן בוטה כי המטריקס חוטאת בסעיף זה משום שעדיין, ולמרות שעיצובה מבוסס על דגם ארכאי במובנים נוכחיים, היא מצליחה לגרד נוכחות שוות ערך לכלים דומים, ולקבל ציון עובר מינוס.

סדנאות הרכב האיטלקיות לא פעם נבחרות לחטב מכוניות שאינן מהזן האקזוטי. שברולט ויוואנט למשל, עוצבה אף היא על ידי פינינפארינה. היונדאי מטריקס זכתה לצללית אופיינית לקטגוריה זו ואין בה מן החריגות והקימורים המזוהים עם אמנות המודל האיטלקי, ומלאכת העיצוב בסיסית ופרקטית. לא יותר, ולא פחות.

מימדיה הכלליים נאים, אם כי בלתי-הרמונים בפרט באיזור הישבן, שם היא גם מעלה זיכרונות עתיקים יותר אפילו מהשקתה ההיסטורית. איזור החרטום עודכן בשנה האחרונה בכדי לא לסטות מהליין העכשווי, אך יחד עם זאת, איך נאמר זאת בפשטות? השתפלות המרכב לא ממש חלקה וזורמת. החרטום חסר כל זיהוי, יחידות החזית נמתחו לכאן ולשם בכדי לאפיין את המראה הגבוה, והגג יחד עם קורות ה-A הקדמיות, פשוט נראה מסורבל ,קופסתי וחסר כל ייחוד.

כן, גם מבפנים

תא הנוסעים, נו, מיושן. זה מתחיל עם תנוחת נהיגה שפופה, מרווח ברכיים מהדחוקים שנתקלתי בהם, והנדסת אנוש פשוטה, אך לא כזו שתגרום לכם להתפעל מקלות התפעול. ריפוד המושבים גס ומחוספס, ואיכות ההרכבה סבירה, אך שומרת על תקן אחיד בכל סביבת הנוסעים למעט מחזיקי הכוסות השברירים. לוח הבקרה חבוי במעין סרגל כלים מורחב, שמזכיר משהו מימי אמריקה העליזים והשופעים, ומחווני המהירות והמידע הוסטו למרכז הקונסולה בכדי ליצור קצת עניין באפרוריות השולטת.

תחושת המרחב לעומת זאת, טובה, אך רק כאשר מתייחסים לגובהה. יש ליוצאי יחידות המזרח הרחוק, נטייה להצמיח את מכוניות הנוסעים לגובה, ולהזניח את נושא הרוחב. הנוסעים במושב האחורי לא יתפנקו על מושביה הקשיחים, למרות שמתחרותיה נופלות ממנה בכמה ס"מ ברוכים בעניין הגובה והרוחב. אורכה ועיצובה המיושן, משפיעים לרעה על תחושת העומק והחלל.

בסיס הגלגלים זהה כמעט לכל מתחרותיה ועומד על כ-2.60 ס"מ, אך בהתחשב בגילה, ניכר שההתקדמות של שארית העולם, השאירה את המטריקס מאחור, והתוצאה הסופית, מבטלת את יתרון הסנטימטרים הבודדים העומדים לזכותה. ניכר שהושמה מחשבה באזור האגן, תא המטען על 365 הליטרים שבו, גדול, אך עיצוב בתי הגלגלים מונע את פריסתו הרוחבית, וממזער את מימדיו השימושיים. קיפול המושבים מאפשר רק השטחה הדרגתית, וכך מתקבל נפח גדול משמעותית, אך אינו שטוח לחלוטין. שוב, במימד זה, בולטת בהיעדרה המחשבה המודרנית. יחד עם כך, המטריקס מציעה בתחום התא, רמה פרקטית סבירה ואף טובה.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - עכשיו בישראל

בשיתוף נומייר פלוס

נוסעים

התיישבנו זה לצד זה, והבטנו סביב במעין פליאה. יש למטריקס, את היכולת לשלוח לך אותך אכן לעולם אחר, מאוד עתיק. יצאנו לדרך בתחושה מעורפלת, אך מאוד מזוהה ומוכרת. היונדאי אלנטרה, לא זו הנמכרת כעת אלא אותה אחת שהגיעה לכאן בתחילת המאה הנוכחית, מצויה לה תחת המעטה המיני-וואני של המטריקס. יחידת הכוח המיושנת בנפח 1.6 ל' דוחפת 104 כ"ס המושגים ב 5,800 סל"ד, והמומנט המרבי המתקבל עומד על 14.4 קג"מ ב-4,500 סל"ד. עם נתוני פתיחה אלו, יחד עם תיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית לה 4 יחסי העברה, הרגשנו מבעוד מועד כי עלינו למתן משמעותית את רמת הציפיות.

אין שטח מחייה מוגדר למכונית מסוג זה. עליה לבצע את מטלותיה ברמה נאותה בתחומי העיר ומחוצה לה. על גבולות תל-אביב, המטריקס איננה מהמשובחות או המשככות. מושביה הקשיחים וודאי שאינם תורמים לנוחות הנוסעים. מתליה רכים, אך בשיבושים טורדניים המצויים בכל סיבוב וסמטה אורבאנית, סופגת היא מכות לא נעימות בתחומי השלדה. היא מקפצת מעט, אך לא תגרום ליושביה אי-נוחות חופרנית. ההגה קל למדיי , דק ואחיזתו רפויה. התחושה המועברת מהכביש אינה מדויקת, והטיית ההגה מלמדת כי קיימים בו שטחים דהויים בלתי-אינפורמטיביים.

יציאה מהעיר אל כביש החוף בדרכנו צפונה, החלה באנונימיות מוחלטת. יש מבחנים בהם המכונית מושכת מבטי- אש מהופנטים, אך לא במקרה זה. היא נבלעת בתוך זרם מכוניות הליסיניג והמשפחתומטיות, מוסווית כזיקית המתאימה עצמה לתנאי השטח, וכל זכר להיותה עולה חדשה, נמחק כלא כלום. אלא שמעבר לעניין החיצוניות הנעלמת, הנסיעה המנהלתית והארוכה מגלה שהמטריקס מוצלחת, כל עוד הכביש משובח מאוד ואינו מופרע יתר על המידה.

אבל עם העלייה אל עבר 120 הקמ"ש, חושפת היונדאי פער עצום, רב-שנים כאמור, בתחום בידוד הרעשים, ורמת התהודה. עיצובה הקופסתי הגבוה, בשילוב בתי הגלגלים להם חישוקים בקוטר 14 אינטש בלבד, יוצרים המהמום בלתי פוסק העושה דרכו בתא הנוסעים כמו כדור המקפץ על דפנותיו. עד מהרה הסקנו שאלמלא חטיבת הכוח הייתה כה רועשת, ייתכן והמצב היה משתפר, אך לא בהרבה.

בהגיענו לכבישים המתפתלים של יערות הכרמל והעלייה לבית אורן, דרכנו עצמנו על מנת לתקוף את כאב הראש בזרם דם מחודש. הטיפוס מעלה החל בקצב נאות. 14.2 השניות המוצהרות בסיומן מושגים 100 הקמ"ש, נראו פתאום כמו נתון חולמני. זאת, בניגוד מוחלט למהירותה המרבית של כ-159 קמ"ש, ורמת הפליטה הבלתי מודרנית בעליל העומדת על 198 גק"מ.

המנוע הרועש אשר ליווה אותנו הנה, הפך לצורם במיוחד כאשר דרשנו ממנו להגביר את הקצב בצורה משמעותית. תיבת ההילוכים המיושנת, לא ששה לעזרתנו. סרבנותה להוריד הילוך-שניים בדיוק במקום בו העלייה החלה לצבור תלוליות השאירה אותנו חסרי-אונים, כאשר פיהוק מערתי נפער על פינו. המנוע חסר נשימה לחלוטין, טווח פעולתו קצוב לרצועת כוח צרה בין 4,700 ל-6,000 סל"ד, ואין בו אפילו בתנאי ירידה את העוצמה, או הביטחון הדרושים בכדי לדאוג לכך שלא תמצא עצמך במצב לא נעים.

עוד בענייני אי-יכולת מובהקת וכפייה תעבורתית, צריכת הדלק הממוצעת צנחה ל-9.5 ק"מ לליטר בגין האסטמה המובנית ביחידת ההנעה שאילצה אותנו למחוץ את המצערת בכל רגע נתון, והתיבה האוטומטית אותה הזכרנו קודם. במקביל, יכולת הבלימה הייתה נחותה עד איומה, והדוושה רכה ואינה מעבירה אינפורמציה בדבר יכולת התגובה המיידית.

מעלה-מטה תוך עליות וירידות בדרך הצרה, החלנו לבחון את יכולתה להפנות את חרטומה באי-אילו עיקולים. ההגה חסר פידבק מינימאלי, והתקשורת הפכה גרועה יותר ככל שהמהירות נצברת, למרות שמשקלו הפך מאוזן יותר. ניתן לאומדו כאפקטיבי תחת תנאי מסוים. בעיקולים ארוכים בעיקר. אך ברגע שהנהג מפנה את המכונית בצורה חדה, היונדאי מגיבה באיחור ובהטיית מרכב רכונה המחייבת האטה ותיקונים על מנת לשמרה בקו ישר. בסך הכול, ביצועיה מאכזבים, אך כמו שציינו קודם לכן, לא ניתן להספידה בצורה דרסטית מפאת גילה. היא עושה את עבודתה בצורה סבירה, אך לא גרם אחד מעבר לכך.

סיכום

ייבוא המטריקס נראה על פניו, כמו ניסיון לחלוב עוד כמה ליטרים מפרה קשישה. או במקרה הנ"ל, עז מפוטמת. בשנת 2008, אין לה הכלים הדרושים על מנת ליצור עניין שאינו קיים במתחרותיה. יש לזכור, שגם אלו, שעימן נמדדת המטריקס, בסך הכול, די ממוצעות גם אם הן חדשות לחלוטין. אבל הבעיה של המטריקס מתחילה עם המונח הזה – ממוצע.

לחרוץ את דינה, יהיה אקט שיפוטי ואכזרי. אך היא חייבת לעמוד בקריטריונים המינימאלים העכשוויים. כשיורדים לשורשיה, מגלים כי אין לה נקודת תורפה אחת ברורה, אלא מכלול שלם המציב אותה כמכונית פחותה מהדרג הממוצע בקבוצה זו. היא רועשת, אינה נוחה, רמת הבטיחות למרות החדרת ESP ו-4 כריות אוויר, עדיין דלה כשמכניסים למשוואה את יכולתה האקטיבית הנחותה, ואת יתרונותיה בעיקר במפרט האבזור הנדיב, הכולל גם חיישן נסיעה לאחור, ומרחב עדיף במעט, ניתן לקטלג כקל עד בלתי משמעותי.

מחירה הוא 111,000 שקלים, מה שממצב אותה בקו התפר של קבוצה 2, ומחיר נמוך משמעותית מהניסאן נוט למשל, היקרה בכ-15 אלף שקלים. אך זהה לשברולט ויוואנט לה יתרון בדמות מנוע בנפח 2.0 ליטר. זה אומר בעיקר, שברמת השימושיות המשפחתית, קיימות אופציות מודרניות, המעניקות תמורה טובה יותר, וודאי שבאספקט התחושתי. ייתכן כי המטריקס תמצא את מקומה בחברות ובציים מסחריים, ותשהה במחיצתנו לא יותר משנה-שנתיים, עד להצגת מחליפתה המודרנית יותר. בפעם הבאה, כך אנו סבורים, היא תגיע לכאן במועד הנכון. בתנאי שלא תכופף ליבואן את הארנק.

  • עוד באותו נושא:
  • יונדאי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully