צמיגים מסוכנים עולים לכביש

בחודש שעבר הורה משרד התחבורה על הפסקת שיווק צמיגים מתוצרת טיאנפו (TIANFU) הסינית. הסיבה לכך היתה התפרקות של סוליית הצמיג במבחן מדגמי שערך המשרד במעבדה גרמנית.

במבחן, שדימה נסיעה בתנאים קיצוניים, השתתפו גם צמיגים מתוצרת יצרנים נוספים, אך טיאנפו היה הצמיג היחיד שהתפרק. בנוסף, הורה משרד התחבורה על כוונתו להפסיק באופן זמני את שיווקם של צמיגי משא מתוצרת ווסטלייק (WESTLAKE) הסינית בישראל. החלטה זו התקבלה לאחר שבארה"ב אירעו תאונות דרכים שנבעו מהתפוצצות של צמיגים מסוג זה במהלך נסיעה.

למראית עין, משרד התחבורה, ששלח את הצמיג הסיני לבדיקה בגרמניה, עושה את מיטב המאמצים כדי להגן עלינו, הנהגים, מפני רכישה של צמיג שעשוי להתפוצץ במהלך נסיעה ולסכן את חיינו. מסחר הצמיגים בישראל מגלגל כיום כ-200 מיליון דולר בשנה במחירי צרכן. בישראל נמכרים עשרות מותגי צמיגים, חלקם מוכרים יותר וחלקם מוכרים פחות. שני המותגים הסינים שהשתתפו בבדיקה המדגמית מהווים חלק מזערי מבין המותגים הסינים שמיובאים ארצה. אז כיצד יובאו צמיגי ווסטלייק וטיאנפו לישראל מלכתחילה?

בתחילת דצמבר 2002 התקבלה בוועדת הכלכלה החלטה לפתוח את שוק הצמיגים בישראל ליבוא חופשי. המטרה המקורית היתה להביא לתחרות שתוזיל את מחירי הצמיגים. בפועל, פתיחת השוק גרמה ליבוא צמיגים לא מוכרים מן המזרח הרחוק. "אחרי פתיחת השוק ליבוא חופשי החלו לזרום לישראל צמיגים מתוצרת סין שמעולם לא שמעתי עליהם", מספר יוסף נעים, יו"ר ועד ענף צמיגים באיגוד המוסכים.

לדברי בעל צמיגייה, איכותם של חלק מהמותגים הסינים נמוכה ביותר: "ברגע שאני מתקין את הצמיג הוא כבר מתחיל לאבד לחץ אוויר. בדרך כלל הלקוח חוזר אחרי שבוע ומתלונן כשהוא מבחין שהמכונית נוסעת על צמיגים ריקים מאוויר. אני מחליף לו את הצמיגים הפגומים בארבעה צמיגים סינים אחרים, מרוויח את עלות פירוק הגלגלים ומקווה שרביעיית הצמיגים הזו תהיה בסדר. לי כדאי למכור את הצמיגים הסינים. היבואן מצ'פר אותנו בנסיעה לחו"ל על מכירת כל 500 צמיגים ואני גם מרוויח פעמיים - פעם אחת על מכירת הצמיגים ופעם אחת על ההתקנה המחודשת".

כיצד גורמים לצרכן הישראלי לקנות צמיג שהוא מעולם לא שמע עליו? התשובה, כך מסביר נעים, טמונה במחיר מוזל ובהבטחות שהצמיג מיוצר למעשה על ידי חברה מוכרת. "יבואני הצמיגים מתמחרים במחירון הרשמי את הצמיגים הנחותים במחירים יותר גבוהים מאלה של המותגים המוכרים. לדוגמה, במחירון הרשמי של יבואני הצמיגים, צמיג איכותי במידה נפוצה מתוצרת קונטיננטל הגרמנית עולה 797 שקל. באותו מחירון מופיע צמיג סיני בלתי מוכר באותה מידה. הוא מתומחר ב-858 שקל (לפני הנחה)", אומר נעים.

"אם אתה מגיע לפנצ'ריה כשאתה מצויד רק בהבנה בסיסית של שוק הצמיגים, ישר מרמים אותך. לקוח שלא מבין יותר מדי הוא הזמנה לתחרות 'גנוב כפי יכולתך'", מספר בעל צמיגייה. "אני מראה ללקוח את מחירון הצמיגים הסיניים, מספר לו שהצמיג מיוצר על ידי חברה בת של אחת מיצרניות הצמיגים הגדולות ואז עושה לו הנחה גדולה. הישראלי מת על הנחות. אם הוא מקבל הנחה של 60%, איך הוא ישתכנע לקנות צמיג יקר של חברה מוכרת?"

משרד התחבורה הוא האחראי העיקרי לאיכות הצמיגים שמיובאים לישראל. הדרישות ליבוא צמיגים מפורטות ב"נוהל יבוא ושחרור צמיגים ואבובים לרכב", שפורסם ביוני 2004. בנוהל מפורטות דרישות הבטיחות שבהן צריך כל צמיג מיובא לעמוד. על פי תנאי הנוהל הבסיסיים, היבואן חייב להיות בעל רישיון לסחר בצמיגים, הצמיגים שהיבואן מביא חייבים לעמוד באחד מבין חמישה תקני איכות בינלאומיים, להיות טריים (גילם לא יעלה על 10 חודשים), מגובים באחריות יצרן ולעבור בדיקות במעבדה מוסמכת לרכב מטעם הטכניון או מטעם מכון התקנים.

ואולם, יצרני הצמיגים הסינים, כך נדמה, לא משחקים לפי הכללים: "לפני כמה חודשים שלחתי את גיסי לסין כדי לבסס קשרים עסקיים עם יצרני צמיגים מקומיים", מספר סוחר צמיגים. "בעבור יצרני הצמיגים הסינים, צמיג שווה ערך לחולצה. כמו שהם מסוגלים לייצר חולצה ולרקום עליה כל סמל שהקונה רוצה, כך הם מתנהלים גם בייצור צמיגים. מנהל המפעל שאל את גיסי מה הוא רוצה שירשום על הצמיג. הם שאלו אם אנחנו מעוניינים שירשמו שלצמיג יש תקן בטיחות אירופי, אמריקאי או שניהם ביחד. גם תאריכי ייצור הם מזייפים. כמובן שמדובר בצמיג שלא עבר שום בדיקות".

נכונות חלק מהיצרנים לזייף פרטים לא מסתכמת רק ברישום על דופן הצמיג. גם באישורים הכתובים, מוכנים חלק מהיצרנים הסינים לספק ליבואן כל מסמך שירצה: "רוב היצרנים הסינים לא מעבירים צמיגים לבדיקת מעבדה, אך ישנם רבים שישמחו לספק אישורים שהצמיגים עברו בדיקה כזו", מסביר נעים. על פי הנוהל שפירסם משרד התחבורה, אישורי יצרן לא מספיקים. דרושה גם בדיקה במעבדה מוסמכת לרכב. אך בישראל, מתברר, כנראה שאין מעבדה שמחזיקה בציוד הנדרש לבדיקת צמיגים.

בישראל פועלות כיום שתי מעבדות מוסמכות לבדיקת צמיגים. מעבדה אחת נמצאת בטכניון בחיפה ואחת במכון התקנים הישראלי. יבואן שמעוניין לייבא צמיג ממותג מסוים חייב לבדוק את הצמיגים באחת מן המעבדות. נוהל הבדיקה כולל דימוי של נסיעה בתנאי דרך על גלגל בדיקה מיוחד. אך המעבדות בישראל, מסביר נעים, לא מצוידות במתקן מתאים לבדיקת צמיגים: "למעבדות המוסמכות בישראל אין גלגלי בדיקה. פנינו כמה פעמים אל משרד התחבורה בבקשה לקבל פירוט של הצמיגים שנבדקו במעבדות בישראל, אך נעננו כי הנושא נוגע לשיקולים כלכליים ולכן אינו מענייננו.

"מכיוון שככל הנראה אין בישראל מתקני בדיקה, כנראה ששום יבואן לא מספק למעבדות צמיגים, אלא רק ניירת, והניירת שמגיעה עם חלק מהצמיגים הסינים מזויפת". לדברי נעים, אם משרד התחבורה היה מבצע בדיקה של אמיתות אישורי המעבדה של הצמיגים הסינים שמיובאים ארצה, היו מתגלים מקרים רבים של זיוף אישורים: "משרד התחבורה אמור לקחת את הניירת שמאשרת שהצמיגים הסינים עברו בדיקה ולבדוק האם מדובר במסמכים מפוברקים, אך הדבר לא נעשה. זהו תהליך בדיקה פשוט שכולל התקשרות למעבדה אירופית מוסמכת ובירור האם הצמיג אכן נבדק, הבירור היה יכול למנוע יבוא של אלפי צמיגים מאיכות ירודה".

גם במכון התקנים, אחד הגופים שמוסמכים לבדיקת צמיגים, מסרבים לפרט את מהות נוהל הבדיקה: "משרד התחבורה הוא היוזם בדיקת צמיגים המיובאים. אנו לא מורשים לתת מידע בנושא בדיקת הצמיגים, כך גם לגבי שיטות הבדיקה המוכתבות על ידי משרד התחבורה".

בנוסף לפרצות שמאפשרות יבוא של צמיגים מאיכות ירודה, מתריע נעים על ליקוי נוסף - האחריות שניתנת לרוכשי הצמיגים. משרד התחבורה פירסם ביולי 2003 נוהל המחייב את יבואני הצמיגים ובעלי הצמיגיות לספק תעודת אחריות לכל צמיג שנמכר על ידם. נוהל זה, שפורסם לאחר פתיחת השוק ליבוא חופשי של צמיגים, נועד להגן על הלקוח מפני קניית צמיגים נחותים ולתת לו גב במקרה של כשל בצמיג. אך בפועל, חסרים בתעודת האחריות פרטים חיוניים.

בסעיף 4 של נוהל היבוא לצמיגי רכב מצוין: "חובת מתן תעודת אחריות שתימסר למשתמש הסופי כוללת רישום תוצר, דגם, סוג ומידות הצמיגים הנמכרים". כלומר, מוכר הצמיגים יתעד בתעודת האחריות מי יצר את הצמיג, מאיזה דגם הצמיג ומהי מידתו. "תעודת האחריות הניתנת כיום לרוכשי צמיגים היא בבחינת נייר ריק", מסביר נעים. "אם המוכר בכלל מקפיד על הנוהל ונותן תעודה, בתעודות שכן ניתנות ללקוח לא נרשמת מדינת הייצור ולא נרשם תאריך הייצור. מוכרים מעטים רושמים את הפרטים האלה מיוזמתם".

מדוע משווקי הצמיגים לא ממהרים לרשום את מדינת ייצור הצמיג? "הם לא רוצים לרשום שמדובר בצמיג סיני מכיוון שמדובר בצמיגים בעלי שם גרוע", מסביר סוחר צמיגים. "יותר נוח להשאיר את מדינת הייצור בגדר תעלומה ולמכור ללקוח הסבר שמדובר בחברה בת של מישלן או גודייר". גם רישום תאריך הייצור עלול לפגוע במכירות: "יבואן צמיגים הציע לי לקנות צמיגים ששוכבים אצלו במחסן מ-2002", מספר בעל החנות. "אם כל מתקין צמיגים היה צריך לתעד את מועד הייצור של הצמיג, הם היו צריכים לזרוק לפח חלק מהסחורה ולהפסיד כסף", מסביר נעים. "הלקוחות לא היו רוצים לגעת בסחורה".

ממשרד התחבורה נמסר: "בהתאם למדיניות המשרד וכנהוג במדינות המתקדמות בעולם, מחייב המשרד כי יבוא הצמיגים יעמוד בתקינה מתקדמת. במגמה להבטיח זאת, מחייב המשרד מיבואני הצמיגים תיעוד שהצמיגים עומדים בתקן וסימון התקן על גבי הצמיגים. בדיקות אלה מבוצעות על ידי המעבדות המוסמכות בישראל. בעולם קיימות כמה מעבדות שהוסמכו ואושרו על ידי מדינות הקהילה האירופית לביצוע בדיקות עמידה בתקן. כחלק מאישור עמידת הצמיג בתקן משתמשות מעבדות אלה בבדיקה גם בגלגל מבחן שנמצא ברשותן. עם זאת, המעבדות המוסמכות מאשרות בדיקה על גבי גלגל המבחן הנמצא במפעלים לייצור צמיגים, כשהבדיקה מבוצעת בנוכחות נציג המעבדה המאשרת ולאחר שבדקו כי המתקן עומד בתקנים לבדיקה.

"בתום הבדיקה מחליטה המעבדה או משרד התחבורה הפדרלי של ארה"ב אם הצמיג עומד בתקן ואם המפעל רשאי לסמן סימן תקן על הצמיגים. ברור כי גלגלי המבחן יימצאו במעבדות המוסמכות המסוימות המאשרות את התקנים לצמיגים, או במפעלים לייצור צמיגים שאושרו לבדיקת צמיגים. הגופים המבצעים בקרה ופיקוח על יבוא הצמיגים לישראל הן המעבדות המוסמכות (הטכניון ומכון התקנים), זאת בהנחיות משרד התחבורה. מדי פעם נשלחים צמיגים באופן רנדומלי או באופן יזום לבדיקות חוזרות על גבי גלגל מבחן. הבדיקות נערכות במעבדות מוסמכות בחו"ל, במימון וביוזמת משרד התחבורה".